פסק-דין בתיק א 3163/01

כללי

1.         התובע, יליד 1957, נפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, ביום 25/6/1998 (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעים הכחישו את אירוע התאונה, ומשום כך פוצל הדיון, ושאלת אירוע התאונה וחבותם נידונה בפני כבוד סגן הנשיא, השופט א. יעקב (כתוארו אז).

הנתבעים הסכימו כי אם יקבע בית המשפט כי אכן אירעה התאונה - הרי היא תוכר גם כתאונת דרכים.

3.         כבוד השופט א. יעקב קבע בפסק דין חלקי ביום 5/9/04 כי התאונה אכן אירעה, כי היא מהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ומכאן נתקיים דיון בשאלת הנזק שנגרם לתובע והפיצוי המגיע לו, ובהעדר הסכמה - נשמעו ראיות.

4.         לקביעת נכותו של התובע, אחר שנתקבלה בקשת הנתבעים להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעניינו - מונה פרופ' ליברגל, שנתן חוות דעת ביום 10/3/05.

            פרופ' ליברגל קבע את נכותו התפקודית של התובע, כתוצאה מהתאונה, בשיעור 15% לצמיתות (קביעה זו שונתה במהלך חקירתו הנגדית - ט.ש), ובחוות הדעת מצא להעיר כי החלטתו גבי הקשר שבין הנכות שמצא לבין התאונה - אינה על בסיס רפואי, כי בהחלט קשר שכזה אפשרי וכי לא מדובר אך בבעיה מולדת, והוא עוד מצא לציין, כלשונו:-

"הקושי העיקרי הינו כפי שעולה מהדיון בעניין האמינות (הן בבדיקה והן בדיווחים השונים). אני סבור כי בהקשר זה הבהרתי את העובדות והתרשמותי. התמחותי אינה עוזרת בקבלת ההחלטה".

מתוך הדברים הללו - עלה הצורך בחקירתו הנגדית של פרופ' ליברגל, במהלכה קיבל ההערה כי לא היה בסמכותו לקבוע נכות תפקודית, ומכאן שהעריך את נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה - בשיעור 10% לצמיתות.

5.         מטעם התובע העיד רק הוא עצמו והוגש תיק מוצגים.

            ב"כ הנתבעים הודיע כי הם יסתפקו בהצגת המסמכים, ולא יציגו עדויות.

6.         בהחלטתי מיום 18/01/07 הוריתי לכל אחד מב"כ בעלי הדין ליתן סיכומי טענותיו בכתב, כי הסיכומים לא יעלו על 6 עמודים, כי סיכומי התובע ינתנו 14 יום ממועד החלטתי, ואילו סיכומי הנתבעים - 30 יום אחר סיכומי ב"כ התובע.

            ב"כ התובע נתן סיכומי טענותיו בתוך המועד שנקבע ובהיקף שנדרש, ואילו הנתבעים הגישו סיכומיהם רק ביום 23/4/07 (בהסכמת ב"כ התובע), ואילו היקפם הגיע (שוב בהסכמת ב"כ התובע) ל - 8 עמודים - ולא ל - 7, כפי בקשת הנתבעים מיום 23/4/07 - אך זאת במאמר מוסגר.

7.         הערה כללית נוספת היא גבי אופן הגשת סיכומי ב"כ התובע, שמן הראוי היה לעשות להם ההגהה הדרושה, במיוחד בקטעים המתייחסים ל"תובעת", ולא ל"תובע" כפי זה שכאן (ראה למשל בסעיף 27 לסיכומים).

8.         הערה נוספת לב"כ הנתבעים היא גבי האמור בסעיף 2 לסיכומי טענותיו - כי אין זה המקום הנכון והראוי ליתן שוב השגות הנתבעים גבי קרות התאונה והיותה תאונת דרכים - משהוכרע הדבר על ידי בית המשפט, משאין בית המשפט כאן משמש כערכאת ערעור על פסק הדין החלקי שניתן, ולכן, כאמור, אינו ראוי הדיבור שננקט - כי על אף סתירות ואי דיוקים שנתגלו בתצהירי התובע, הודעותיו וחקירותיו, כמו גם בעדויות העדים מטעמו - הנה החליט בית המשפט דאז לקבל את גירסתו התמוהה של התובע לעצם קרות התאונה והיותה תאונת דרכים. אם יש טענות כאן בידי הנתבעים - מקומן במקום אחר ובשלב אחר של הדיון. 

9.         פסק הדין ידון, אם כן, בסוגיות שנותרו במחלוקת, דהיינו - נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, נכותו התפקודית, הפגיעה בכושרו להשתכר, וסכום הפיצוי שייפסק לו תחת כל ראש נזק לו טען.

10.        כאמור לעיל - מטעם התובע העידו רק הוא עצמו ואין בלתו, ומכאן נדרשת זהירות מיוחדת, ונימוק מיוחד, בבוא בית המשפט לפסוק על פי עדותו היחידה של בעל הדין, שבדרך הטבע - מעונין בתוצאות הדיון. כך יינקט, למשל, באשר לטענותיו של התובע גבי הפגיעה בכושר השתכרותו (סגירת הנגרייה של חמו, בה עבד, שלפי טענתו באה בשל היותו קודם הרוח החיה בה, וכושרו שנפגע עקב התאונה), כך גבי טענותיו באשר לצורך בעזרת צד ג', כך גם גבי טענותיו לניסיונותיו, ולקושי למצוא עבודה - במגבלותיו.

            כבר עתה ייאמר כי התובע ניסה להכביר בטענותיו, ובניסיונו זה - נמצא דווקא ממעיט, וראוי היה לו שלא ינקוט כך. במיוחד הדברים אמורים באשר למה שהוברר אודות מצבו הרפואי קודם התאונה, גם התנהלותו אחריה.

            מקום זה יש לציין עוד כי דברים גבי מהימנותו של התובע הועלו גם על ידי פרופ' ליברגל, גם בפסק הדין החלקי שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא, השופט א. יעקב - אלא שסופו של שיקול - לא מצאתי כי יש בהם לפגום ולפגוע בעניינו, עד כדי איונו, אם כי, כאמור לעיל - יש בהם כדי להחסיר.