פסק-דין בתיק א 31606/07

מונחת בפני תביעה כספית בסך 11,218 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר  לתשלום שכר טרחת עורך - דין.

התובע, עוה"ד מור דניאל, טען כי סיפק שירותים משפטיים עבור חברת האחים מכלוף ע. חקלאות בע"מ. ההתקשרות בין הצדדים החלה עוד בשנת 2005 בה ניהל התובע עבור הנתבעת מספר תיקים. לקראת סוף שנת 2006 פנתה שוב הנתבעת אל התובע בכדי שיטפל עבורה בגביית חוב בגין שלושה שיקים שניתנו לנתבעת על ידי לקוחה.

התובע ביצע עבור הנתבעת "סקירת מנהלים" בו פירט על מצבה של החברה שמשכה את השיקים. כמו כן, פירט התובע באותה סקירה מה יהיו סיכויי הצלחת גביית השטרות ואת עלות ניסיון הגבייה. אחד הסעיפים בפרק זה קבע כך -

"שכ"ט עו"ד כולל דיונים:  10,000 ש"ח"

התובע טען כי הנתבעת הורתה על פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ומשכך  גם הסכימה לעניין שכר הטרחה. אולם, שכרו מעולם לא שולם. הנתבעת העבירה סכום מינימלי של 5,000 ש"ח בעבור אגרות פתיחת התיקים אולם למעט סכום זה לא הועבר לידי התובע כל סכום בעבור טרחתו.

בנוסף, טען התובע כי הנתבעת המשיכה להעזר בשירותיו ואף ביקשה ממנו להתכתב מול נציבות המים בעניין חלקה חקלאית אותה שכרו, וגם בעבור עבודה זו לא קיבל התובע כל שכר.

לאחר שניסיונות התובע להגיע לעמק השווה עם הנתבעת בעניין כשלו, הגיש התובע את התביעה דנן.

מנגד, הנתבעת  טענה כי אין עליה חובה לשלם כל  שכר הטרחה בעבור פתיחת התיקים בלשכת ההוצאה לפועל, שכן לא התקיים בעניין כל דיון והחייבת  התגלתה כחברה שנכנסה להקפאת הליכים. למעשה, למרות שסקירת המנהלים הבהירה כי סיכויי הגבייה נמוכים, הרי שבסופו של יום קיבלה היא את המלצת התובע בכדי לפתוח את התיקים, לאור מצג לפיו ניתן יהיה לקבל הכספים.

אולם, בתור חברה שנמצאה בהקפאת הליכים, התובע לא פעל ולא היה יכול לפעול למען השגת אפילו חלקיק מן החוב האמור. כמו כן, לא התקיימו כל דיונים בלשכת ההוצאה לפועל. משכך, הדרישה לקבלת 10,000 ש"ח בעבור שכר טרחה מקוממת. זאת, משום שכל עבודתו של התובע הייתה  מילוי טפסים, הגשת השיקים ללשכת ההוצאה לפועל ופתיחת התיקים ותו לא.

כמו כן, לא צורף כל הסכם שכ"ט בגין התכתובת בינו לבין נציבות המים ומשכך תביעתו לשכ"ט בעבור זאת הינה תמוהה ביותר. יתרה מזאת, אפילו מכתב דרישה לתשלום שכ"ט כללי שנשלח על ידי התובע לנתבעת (נספח ו' לכתב התביעה) מציין בפירוש כי פעולתו מול נציבות הים הייתה ללא חיוב. כיצד ייתכן שעכשיו נדרשת הנתבעת לשלם בגין כך?

בדיון שהתקיים ביום 11.9.2007 נמחק נתבע 1 מכתב התביעה והמצהיר נחקר בקשר להגנת נתבעת 2.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לתת לביהמ"ש להשתמש בסמכותו ע"פ תקנה 212 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ולקיים דיון בתביעה גופה, כבר בשלב הבקשת רשות להתגונן. כמו-כן הסכימו הצדדים להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.

יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת, לשלם לתובע לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 7,200 ש"ח  כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הליך זה.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום