פסק-דין בתיק א 31538/05

מבוא

1.                  בפני תביעת התובעת, ילידת 1952, אלמנה ואם לשני ילדים, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בגין השתלה רשלנית של שתלי שיניים אשר גרמו לפגיעה בעצב הדנטלי התחתון של הלסת הימנית התחתונה.

2.                  הנתבע הינו רופא שיניים במקצועו ועל פי הנטען, מעשה הרשלנות בוצע על ידיו.

3.                  בסופו של יום, אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת התמקדה בשאלת שיעור נכותה של התובעת ושיעור הפיצוי שיש לפצותה.

4.                  הצדדים הגיעו להסכמה במסגרתה הוגשו חוות דעת מומחי הצדדים בלא חקירתם: ד"ר' סנדי צימרמן מטעם התובעת וד"ר אלן פרידמן מטעם הנתבע.

5.                  פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 18.10.07 את חקירתה הנגדית של התובעת, חקירתו הנגדית של הנתבע וחקירתה הנגדית של הגב' לילי דוד (עדי), מתמחה בחקירות פרטיות (להלן: " החוקרת").

כן קראתי את כתבי הטענות, תיקי המוצגים ושמעתי את סיכומיהם בעל פה, בתום הישיבה, של ב"כ בעלי הדין.

6.                  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

גובה הנזק

מבוא

7.                  בשנת 2002 עברה התובעת השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה.

8.                  בתחילת חודש מאי 2004, נבדקה התובעת על ידי הנתבע, אליו הופנתה, לצורך התקנת שתלים בלסת תחתונה צד ימין. לאחר בדיקה קלינית שביצע הנתבע לתובעת ועיון בצילום פנורמי, ביצע לתובעת ביום 14.5.04 את הטיפול המיועד.

9.                  הטיפול בוצע בהרדמה מקומית ובמסגרתו הושתלו שני שתלים דנטליים באזורים 46, 47. כן הורכבו מייד כיפות ריפוי. אין חולק כי במהלך ההשתלה, התובעת לא דווחה על כאב חריג או תחושת זרם.

10.              לטענת התובעת, מספר שעות לאחר הניתוח, איבדה כל תחושה באזור הלסת התחתונה מימין ולאחר שיחות עם מזכירת הנתבע, נבדקה על ידיו ביום 16.5.04. הנתבע הגיע למסקנה כי השתלים הוחדרו אל תוך תעלת העצב ולכן הוציאם מייד ממקומם. התובעת זומנה לנתבע לביקורת ליום 20.5.04, מועד בו הוסרו התפרים.

11.              אין חולק כי התובעת התלוננה על ירידה בתחושה בצד הפנימי של השפה ולדברי הנתבע, בשיחה טלפונית שקיים עמה ביום 8.7.04, עת שהתה בארה"ב, דיווחה לו על שיפור קל בתחושה.

12.              ביום 23.2.05 נבדקה התובעת על ידי ד"ר צימרמן. התובעת התלוננה בפני ד"ר צימרן על: תחושת רדימות ונמלול; כאב בזמן לעיסה; השפה לא גמישה; חוסר יכולת להרגיש שהשפה מתלכלכת משאריות המזון; הצטברות רוק בצד הפה הימני ללא שליטה; חוסר יכולת להרגיש את טקסטורת האוכל; קושי להתאפר בשפתון; א-סימטריה בשפתיים, בשירה ובדיבור יש קשיים בביטוי האותיות השפתיות; לא נענית מנשיקה וממגע אינטימי בפה.

13.              ד"ר צימרן מצא אצל התובעת "... היפואסטזיה משמעותית ביותר עד כדי אנסטזיה (רדימות), בחצי השפה התחתונה מצד ימין, ברירית הבוקלית לשיניים 41-44 ובאזור הסנטר מצד ימין. בדיקה עם מכשיר חד לא הביאה לתגובה גם במצב של זב דם. תחושת הרדימות מלווה גם בתחושת נמלול באותם אזורים.

הלשון לא זזה ואין התעסקות עם הלשון. הדיבור שוטף וברור אבל קיימת בעיה קלה ביותר של היגוי בעיקר באותיות מסוימות" (פרק הבדיקה בחוות הדעת).