פסק-דין בתיק א 31371/04

יסודה של התביעה שבפני , בשריפה שפרצה בביתה של גב' צילה עמיר (ולהלן:"המבוטחת") ובגינה פיצתה חברת הביטוח מנורה (ולהלן:"התובעת") לפצות את המבוטחת בסך של  -.18,351 ש"ח,  בגין נזקי רכוש שנגרמו, כתוצאה מאותה שריפה. 
המחלוקת בין הצדדים בעיקרה והשאלה המונחת בפני בית המשפט,נוגעת לגורם השריפה, בגינו נאלצה התובעת לפצות את המבוטחת, על נזקי הרכוש בדירה.
 

רקע עובדתי
בתאריך 26.4.2003, בזמן שמבוטחי התובעת נעדרו מדירתם ובעת שמכונת בכביסה פעלה בממ"ד והיתה מחוברת למפצל חשמלי, אשר יוצר על-ידי הנתבעת, פרצה אש בדירה , אשר גרמה לנזקים שונים. בהתאם לעדותה של המבוטחת הרי שהשקע ניתך ונזל על צינור המים שמוביל למכונת הכביסה, דבר אשר גרם לפיצוץ צינור המים ולשיטפון של מים בביתה. חפציה של המבוטחת ניזוקו ועל כך קיבלה פיצוי מהתובעת.

מכונת הכביסה (אשר היתה בממ"ד) היתה מחוברת למפצל חשמלי. נתברר מעדותה של המבוטחת, כי מוצרים חשמליים נוספים היו מחוברים למפצל זה, והם  מקפיא ומייבש כביסה.  

טענתה של התובעת היא, כי השריפה אירעה כתוצאה מכשל חשמלי - פנימי שהתחולל בתוך המפצל, אליו היתה מחוברת, אותה עת, מכונת הכביסה והמקפיא. התובעת צירפה לתביעתה חוות-דעת של המהנדס אשר סלוצקי, לפיה גורם השריפה הוא כשל פנימי בתוך מפצל חשמלי, מתוצרת חברת "אלקטרו שרון", אשר נרכש בחנות הדר אורון בנתניה (ולהלן:"הנתבעת").

הנתבעת דחתה את טענות התובעת וצירפה לכתב הגנתה חוות-דעת של חשמלאי מוסמך, לפיה לא ניתן לקבוע כי השריפה פרצה בגלל המפצל דווקא וכי לא מדובר בכשל במפצל. כמו-כן טוענת הנתבעת כי אירוע התאונה, ככל שנגרם, הרי שנגרם בשל שימוש בלתי סביר שנעשה על-ידי המבוטחת במכשירי החשמל ו/או המפצל החשמלי, שכן למפצל היו מחוברים מכונת כביסה, מקפיא ומייבש. 
בפני בית המשפט העידו, מטעם התביעה: המבוטחת והעד המומחה-המהנדס סלוצקי  ומטעם הנתבעת העיד העד המומחה, החשמלאי המוסמך, אליהו פנחסי.

דיון בטענות הצדדים
 באשר לגורם פריצת האש-חלוקים הצדדים ביניהם וכל צד מנסה למצוא האשם בגורם אחר.
התובעת ניסתה להוכיח כי מקור האש בכשל פנימי של המפצל החשמלי, אותו מכרה הנתבעת למבוטחת. על מנת לתמוך טענת התביעה העיד המומחה לענייני שריפה, אשר סלוצקי (ולהלן:"סלוצקי"), אשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה.  עם-זאת,   קשה עלי הדבר, לסמוך על חוות-דעתו זו של סלוצקי ואבאר את דבריי להלן. סלוצקי ביקר בדירה שניזוקה, רק  כיומייםלאחר אירוע השריפה בבית המבוטחת. לא זו אף זו. נתברר בחקירתו הנגדית של סלוצקי, כי חשמלאי ערך תיקונים מיד לאחר אירוע השריפה ואף לוח המ"אז בדירה הוחלף. בדיקתו של סלוצקי בדירה היתה לאחרמועד התיקונים. על-כן כיצד בדיקה של אירוע שריפה, בשל כשל חשמלי, יהא אשר יהא, יכול להיות מדויק אמין ונכון, כאשר הבדיקה נערכת לאחר תיקונו של חשמלאי?! טוב היה לה לתובעת, לו היתה שולחת את המומחה מטעמה למקום האירוע, טרם נערכו התיקונים בדירה.
יתרה מזו. ישנן תמיהות ושאלות רבות העולות לעניין חוות-דעתו של סלוצקי. החלפת לוח המא"ז, יומיים לאחר השריפה, על-ידי החשמלאי, יכול להעלות חשד סביר כי הכשל נבע ממנו, בכך שלא "קפץ" בעת קרות הקצר, ולפיכך נגרמה השריפה. כמו-כן, ידוע לכל, כי חיבור מכשירי חשמל רבים בבת-אחת, בעלי עומס רב, הוא אסור ועשוי לגרום לקצר חשמלי. סלוצקי שלל עובדה זו, בנסיבות אלו ובאופן כללי. דבר זה כשלעצמו תמוה הוא בעיני ומעמיד בספק, את חוות-דעתו, במבחן המציאות , שכן המבוטחת עצמה העידה כי המקפיא ומכונת הכביסה ואף המייבש היו מחוברים למפצל. כמו-כן, בהתאם לדברי המבוטחת ועדותה בפניי,המפצל עבד כראוי במשך שנתיים-שלוש, ללא כל בעיה, האם לא די בכך כדי להסיק כי המפצל היה תקין ויכול שגורם אחר גרם לקצר? לא הובא כל טעם סביר לכך, שדווקא המפצל גרם לכך, שכן בהתאם לראיות אשר הובאו בפני, הקצר לא גרם לקפיצת המא"ז, כך שיכול כי הקצר נגרם בגלל כשל בלוח המא"ז. כמו-כן על המפצל, שלכאורה גרם לקצר, מצוין כי מיועד ל 16 אמפר בלבד, כאשר המכשירים אשר היו מחוברים למפצל צרכו יחדיו יותר מ-16 אמפר.

סלוצקי שולל כל אפשרות סבירה והגיונית להיווצרות הקצר  החשמלי כתוצאה מעומס יתר על המפצל, ומשום מה מתעלם מאפשרויות כאלה באופן מוחלט. זהו דבר שראוי היה לו להופיע בחוות הדעת.

מטעם הנתבעת העיד מר אליהו פנחסי-חשמלאי,  אשר חוות דעתו אף הוגשה לבית-משפט זה. העד המומחה, מטעם הנתבעת, פנחסי, הוא אף בנו של אחד מבעלי-המניות של הנתבעת, דבר אשר מעלה תהיות מסוימות, אולם אינו מטיל בספק את מקצועיותו כחשמלאי ותיק. חוות-דעתו היתה מאוזנת והגיונית ואף העלתה אפשרויות אחרות סבירות לקצר, כמו הצריכה המקסימלית של המפצל- עד 16 אמפר, צריכת חשמל של המכשירים המחוברים למפצל, תקע משוחרר, התחממות מזלג המכשיר החשמלי המחובר, שקע קיר לא יציב ומשוחרר ועוד. לא ניתן להתעלם משימוש סביר במפצל עליו מסומן 16 אמפר במפורש, וניתן לקבוע , לטעמי, כי השימוש אותו עשתה המבטחת במפצל זה, אינו שימוש סביר.

התובעת הוסיפה וטענה עוד כי יש לחייב את הנתבעת מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, לכך התנגדה הנתבעת, בטענה כי טענה זו מהווה הרחבת חזית לעילות הנטענות בכתב התביעה. אכן עילה זו לא בא זיכרה בכתב התביעה והיא עולתה לראשונה בסיכומי התובעת, על-כן אני מקבלת טענת הנתבעת בדבר הרחבת חזית  ודוחה טענת התובעת.

מידת ההוכחה
בדיון שלפניי עלתה בעיקרה שאלת ההוכחה של הצדדים ומידת ומשקל הראיות שכל צד הביא.
מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברויות לזכותו של הנושא בנטל השכנוע. השאלה אשר עמדה בפניי, בתום הדיון, האם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו. חשיבותה המיוחדת של קביעת נטל השכנוע היא בכך שאם בסוף המשפט,  הוכחות הצדדים הן שקולות ומאוזנות, כי אז יש להכריע לרעת הצד הנושא בנטל השכנוע.  (ראה י.קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, תשס"ד-2003, ע' 1537 ) .