פסק-דין בתיק א 31280/05

תביעה כספית שעניינה הפרת חוזה לפיתוח מצלמה דנטלית המשמשת את רופאי השיניים והנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות הפרת החוזה, ותביעהשכנגד.

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

1.         התובעת היא חברה פרטית העוסקת בתחום המחשוב הרפואי ^-דנטלי (להלן: ,,התובעת"). נתבעת 1 היא חברה פרטית העוסקת במתן ייעוץ, פיתוח ומתן פתרונות ממוחשבים בתחום האלקטרוניקה (להלן: ,,הנתבעת"), ונתבע 2 הוא בעל המניות בה ומנהלה (להלן: ,,הנתבע").

2.         בין השנים 2000 ו ^-2003 שיווקה התובעת בישראל ובחו"ל מצלמות דנטליות אינטרה אורליות אשר נועדו לשימוש רופאי השיניים. עד חודש נובמבר 2002 ייבאה התובעת את המצלמות מיפן ומטייוון, ובמהלך שנת 2003 החליטה לפתח ולייצר מצלמות דומות ומשוכללות יותר בישראל (להלן: ,,המצלמה"או "המצלמות").

3.         ביום 23/11/03 הגישה הנתבעת לתובעת הצעה לפיתוח המצלמה (נספח ו לתצהיר התובעת) ובה פירוט תכונות המצלמה, המבנה שלה, שלבי העבודה ומועדי הביצוע עד לסיום פיתוחה. כן נקבע בהצעה כי שני דגמים פועלים יימסרו לתובעת תוך כעשרה שבועות מיום תחילת העבודה וננקבה התמורה לביצוע העבודה. ביום 11/12/03 קיבלה התובעת את הצעת הנתבעת (להלן: ,,החוזה") ולאחר מכן החלה בפיתוח המצלמה.

4.         התובעת טוענת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה בחוזה ולא הצליחה לספק דגם מצלמה פועל - לא בתוך עשרה שבועות מיום כריתת החוזה ואף לא חודשים רבים לאחר מכן. היא גורסת כי המשא ^-ומתן התנהל בינה לבין הנתבע והיא הסתמכה על דבריו ועל מצגיו, ולפיכך הוא חב באופן אישי.

לטענת התובעת, רק בחודש פברואר 2005, בעקבות מכתב ששלח פרקליטה אל הנתבעת, הודיעה זו על ביטול החוזה באופן חדצדדי. עקב הפרתה את החוזה נמנע מהתובעת לפתח מוצר מוגמר ולשווקו בשוק ובעקבות זאת נמנע ממנה רווח שהייתה מרוויחה ממכירת מצלמות. ההפרה אף מנעה ממנה למכור מצלמות ישנות שייבאה מטייוון ושהחזיקה במלאי, שכן מתחילת ההתקשרות עם הנתבעת החליטה להפסיק את הזמנת המצלמות משם. כן נטען כי פנייה מחודשת ליצרן הטייווני נענתה בשלילה. התובעת תובעת גם נזקים ישירים, כפי שיפורט בפרק הנזק.

5.         הנתבעים מכחישים חבותו האישית של הנתבע, הואיל וזה פעל כאורגן של הנתבעת. כמו ^-כן, הנתבעת מגלגלת את העיכוב בפיתוח המצלמה ואת חוסר היכולת לסיימו לפתחה של התובעת. לטענתה, התובעת נטלה על עצמה את האחריות לפתח ולהביא את החלקים הפלסטיים ואת עדשות המצלמה, אשר להם השפעה ישירה על המבנה המכני של הכרטיסים האלקטרוניים, שלפיתוחם התחייבה הנתבעת. עיכובים מטעם התובעת בהכנת החלקים הם אלה אשר גרמו לעיכוב של כחצי שנה בפיתוח המצלמה, ואף גרמו לנתבעת נזקים.

            הנתבעת טוענת כי עלפי הכתוב בחוזה, היה רשאי כל צד להודיע על הפסקת החוזה, ללא כל סיבה. לפיכך, אפילו כשלה בפיתוח המצלמה, עדיין הייתה זכאית להפסיק את העבודה בכל עת, והתובעת אינה זכאית ליותר מאשר השבה. כך או אחרת, לטענתה ממילא הייתה התובעת זו שהודיעה על ביטול החוזה, בחודש ינואר 2005.

לסיום טוענת הנתבעת כי יצרנית ממיר המצלמה, חברת 'פיליפס', באמצעות נציגתה בארץ, חברת 'אבנט', לא סיפקה את הנתונים ואת התמיכה שהיו דרושים על מנת להרכיבו, ובכך גרמה לעיכובים ולנזקים רבים. בשל כך שיגרה הודעה לצד שלישי, אשר הוחלט כי הדיון בעניינה יידון לחוד מהתובענה העיקרית.

ד י ו ן

כריתת החוזה ומעמדו של הנתבע

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים על העובדה שנכרת ביניהם חוזה לפיתוח המצלמה. נספח ו לתצהיר עדותו הראשית של מר משה כפרי, אחד ממנהלי התובעת (להלן: ,,כפרי"), הוא הצעת הנתבעת לפיתוח המצלמה. נספח ד לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע הוא מכתב דואראלקטרוני מיום 11/12/03 שבו מאשר כפרי את ביצוע העבודה בתנאי ההצעה, והוא בבחינת קיבול (ראו גם סעיף 9 לכתב ההגנה ועדותו של כפרי בעמ' 36 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-15).

התובעת טוענת, כאמור, כי יש לחייב את הנתבע, שכן לטענתה היא התקשרה אתו באופן אישי. טענה זו נסמכת על המשא ^-ומתן, שנוהל עמו, ועל המכתבים, שהופנו אליו ישירות, במהלך קיומו של החוזה. בדרישתה זו אין ממש, הואיל והנתבע ניהל משא ^-ומתן עם התובעת בשם הנתבעת, והצדדים היו ערים לכך שההתקשרות נעשית אתה. זאת נלמד, קודם כול, מלשון החוזה, שבה חוזר פעם אחר פעם הרעיון שלפיו הנתבעת היא זו שמתחייבת עלפי החוזה. כך, נכתב בפרק פירוט התשלומים כי ,,[...]במידה ותופסק העבודה ע"י לייטנר מחשבים יוחזר התשלום שהתקבל". כך פותח גם פרק הנספח במילים ,,לייטנר מחשבים מתחייבת לקחת על עצמה את פיתוח[...]". שנית, שיקים שמשכה התובעת לנתבעת בתמורה לביצוע העבודה וחשבוניות שהוציאה הנתבעת בעבור התשלום (נספחים יד1-6 לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת) בשלב ביצוע החוזה מצביעים בבירור על כך שהתובעת התכוונה להתקשר בחוזה, וכך גם עשתה, עם הנתבעת, ולא עם הנתבע. יש אפוא לדחות את התביעה נגדו.

הפרת ההסכם - האם ומצד מי

התובעת טוענת כי הנתבעת היא שהפרה את החוזה הפרה יסודית, בכך שלא עמדה ביעד שעליו הוסכם לפיתוח המצלמה וחרגה ממנו ביותר מ ^-18 חודש, אשר גם בסופם לא הצליחה לייצר דגם פועל של מצלמה. הנתבעת מצדה טוענת כי מי שגרמה להפרת החוזה הייתה התובעת, בכך שלא עמדה בלוח הזמנים שנקבע להספקת מידות סופיות לכרטיסים וששינתה מספר פעמים את מידות הדגם, מה שגרם לעיכוב הפיתוח.