פסק-דין בתיק א 3121/00

1. מבוא:

התובע, אליאב כהן(להלן: " התובע"), נולד ביום 10.9.89 עם שיתוק ע"ש "ארב" בידו השמאלית. התובע, באמצעות הוריו, טוען, כי השיתוק נגרם בשל סיבוך לידה המכונה "פרע כתפיים" או "היצרות כתפיים" (Shoulder Dystucia) שהתרחש בלידת התובע, וכי הסיבוך נגרם בשל רשלנות הנתבעת בעת הלידה.

הלידה בוצעה בבית חולים "סורוקה" בבאר שבע, הנמצא בבעלות הנתבעת ומנוהל על ידה (להלן: " בית החולים").

הנתבעת טוענת כי מדובר באירוע בלתי צפוי ובלתי נמנע, " חלום הבלהות של המיילד" (כפי שכונה הסיבוך ע"י מומחה מטעמה), וכי הטיפול הרפואי שניתן בבית החולים לא סטה מהסטנדרד המקובל.נ

2. העובדות הנדרשות לעניין:

תהליך הלידה

אם התובע, הגב' ליזט כהן (להלן: " האם") היתה בת 30 כשהתקבלה לחדר הלידה בבית החולים ביום 10.9.89 בשעה 00:45 בערך, בשבוע ה-35 להריונה, עקב ירידת מי השפיר. בקבלתה, נמצא כי היא בלידה פעילה עם צואר רחם מחוק כדי 70% ופתיחה של 3 ס"מ. בשעה 02:15 ילדה האם את התובע, במשקל 3640 גרם באפגר 10, כעבור 5 דקות.

בגליון הלידה צויין כי בעת יציאת הילוד היה " קושי בהוצאת הכתפיים". אין כל פירוט נוסף לעניין זה. ההערה חתומה על ידי מיילדת בשם ציפי.

בגיליון שחרור היילוד, תחת הכותרת "מצב היילוד ביום עזיבת בית החולים" צויין כי בבדיקה הגופנית נמצא כי היילוד לוקה בשיתוק ע"ש "ארב" ביד שמאל " עם שטפי דם לאורך כל היד " (ההדגשות שלי-צ.ב).

כמו כן מצויין כי היילוד סבל מהיפוגליקמיה בשעות הראשונות שלאחר הלידה.

עוד צויין כי הומלץ על טיפול פיזיוטרפי, הוסבר לאם משמעות השיתוק והאם הופנתה להמשך מעקב וטיפול רפואי.

במסמכי בית החולים המתייחסים ליום הלידה לא צויינו כל אירוע חריג ו/או גורמי סיכון.

כרטיס המעקב

כאשר התקבלה האם לבית החולים, עמד לרשות הרופאים "כרטיס מעקב הריון" הכולל את הנתונים אשר נאספו ביחס לתובעת בקופת החולים בה טופלה, בשלבים הקודמים לאשפוז.

מכרטיס המעקב עולה, כי עד השבוע ה-26 לערך ההריון היה תקין. באותו השבוע הופנתה האם למרפאת סיבוכי הריון בבית החולים עקב תחושת צירים. האם נבדקה ונמצא כי אינה בסכנת לידה מוקדמת. בשבוע ה-29 בוצעה העמסת סוכר חלקית (העמסת סוכר של 50 גרם), אשר נמצאה תקינה.

בדיקות האולארא-סאונד בשבוע ה-27 וה-33 להריון הצביעו על ריבוי במי השפיר וחשד לגודל עובר גדול יחסית ולכן בהיותה בביקורת במרפאת סיבוכי הריון נרשם " חשד למקרוזומיה". עקב כך, הומלץ לאם לבצע העמסת סוכר מלאה, על מנת לשלול סכרת הריונית. בשבוע ה- 33.5 להריון נמצא כי הערכת המשקל היא 3140 גרם.

ואולם עוד קודם לביצוע העמסת סוכר מלאה התקבלה האם ללידה, עקב ירידת מי שפיר. 

3. טענות הצדדים:

לטענת התובע, בית החולים לא נערך באופן המתאים והנדרש לקראת לידה קשה ו/או לסיכון מוגבר ל"פרע כתפיים" אף שהנתונים אשר היו בפני בית החולים קודם ללידה חייבו תשומת לב יתרה מהרגיל. לשיטתו, ניהול הלידה בפועל היה רשלני, בשל אי ליווי הלידה על ידי צוות או רופא בכירים לאור הסיכון הגבוה בלידה זו, חרף העובדה שהסיבוך ניתן היה לחיזוי מראש, וכאשר אחות מיילדת ביצעה בעצמה את הוצאת התינוק בצורה אלימה ובלתי מקצועית.

התובע מוסיף וטוען, כי יש להטיל את נטלי הראיה על הנתבעת, הן בשל ליקויים ברישום, הן בשל נזק ראייתי והן מכוח "כלל הדבר מדבר בעדו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

מטעם התובע הוגשה חוות דעת רפואית של ד"ר הלפרין, מומחה למיילדות וגניקולוגיה המשמש כגניקולוג בכיר במרכז הרפואי "אסף הרופא" וכסגן מנהל המרכז הרפואי.