פסק-דין בתיק א 312/00

א.         התובע, עופר פרץ, יליד 12.11.1972 (להלן: "התובע"), הגיש את תביעתו לפיצויי נזיקין כנגד הנתבעת עקב תאונת דרכים שאונתה לו בתאריך 9.6.1999.

בכתב התביעה נטען שהתאונה אירעה עת נהג התובע באופנוע באיזור צומת מעגן. משהגיע לצומת, התנגש התובע באוטובוס שחסם את דרכו. התובע הועף מן האופנוע, וגופו הוטח על הקרקע. התובע נחבל בגפיו, בראשו, ובכתפיו (להלן:"התאונה"). 

ממקום התאונה הועבר התובע באמבולנס לבית החולים "פוריה". בחדר המיון אובחנו אצל התובע: פצע פתוח בירך ימין, שברים של עצמות הרדיוס והאולנה באמה מימין, וזאת עקב חבלת מעיכה באמת יד ימין, פצעים מדממים מעל האולנה, שבר בעצם הטרוכנטר הגדול בפרק ירך ימין, ושבר סגור של החלק המקורב של הפיבולה מימין.

ביום קבלתו לבית החולים בוצעו לתובע, בהרדמה כללית, הטרית הפצעים, שחזור פתוח וקיבוע פנימי, לאחר שיחזור, של השברים ברדיוס ובאולנה מימין. בגין פצע קרוע ולא נקי בירך בוצעה לתובע שטיפה ותפירה, והוא אושפז במחלקה האורתופדית.

ביום 21.6.99 בוצע לתובע בהרדמה כללית שחזור פתוח וקיבוע של השבר בטרוכנטר הגדול מימין. לאחר מכן הותקן לתובע סד לקיבוע רגל ימין במצב של פיסוק כדי לאפשר איחוי בעמדה נכונה של השברים בעצם הירך.

ביום 1.7.99 שוחרר התובע מבית החולים "פוריה", והועבר להמשך אישפוז שיקומי בבית החולים "אלישע", עד ליום 18.7.99. לאחר מכן המשיך התובע במעקב אורתופדי בבתי החולים "תל השומר" וב"פוריה".

ב.         אין הנתבעת חולקת על חבותה לפיצוי התובע בגין נזקי התאונה הנדונה, והמחלוקת שבין הצדדים התמקדה בשאלת גובה הנזק בלבד.

בישיבת בית המשפט מיום 17.9.00, מינתה כב' השופטת ב. בר-זיו את הד"ר ב. וולר, מבית החולים "בני ציון", כמומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקת התובע בתחום הנוירולוגי.

לאחר שבדק הד"ר ב. וולר את התובע, הוגשה לבית המשפט חוות דעתו, מיום 25.5.01 (מוצג מ/1), ולפיה קבע המומחה הרפואי כי נותרה לתובע נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 10% בגין נזק עצבי לשרירי הגלוטאוס מימין (שרירי העכוז), לפי סעיף 32(1)(א)(I) למבחני הנכות.

ג.          בתחום האורתופדי נתמנה, בהחלטת בית המשפט בבש"א 1470/00 מיום 2.5.00, פרופ' יצחק אוטרמסקי, אורתופד ומנתח, כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש,  על מנת שיקבע מהי הנכות האורתופדית שנותרה לתובע עקב התאונה הנדונה.

בחוות דעתו, מיום 10.8.00 (מוצג מ/2), קבע פרופ' י. אוטרמסקי שכתוצאה מן התאונה נותרה לתובע נכות אורתופדית משוקללת צמיתה בשיעור של 19%, כדלקמן:

10% נכות בגין קישיון נוח של האגודל, לפי סעיף 44(2) למבחני הנכות, וכן 10% נכות נוספים בגין צלקות מכערות קוסמטית, לפי סעיף 75(1)ב' למבחני הנכות. לגבי סעיף נכות זה, כותב המומחה במכתב תשובה לב"כ התובע, מיום 30.11.01 (מוצג מ/5 א'), כי "לגבי הצלקות הן ביד והן בירך שתיהן מתוארות, כמקובל, בחוות דעתי. הנכות שניתנה על ידי עבור הצלקות של 10% נכות היתה עבור כל מכלול הצלקות" (עמ' 2 של מוצג מ/5 א').

בנוסף, בתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה ביום 30.11.01 (מוצג מ/5 א'), העלה פרופ' י. אוטרמסקי את שיעור הנכות שקבע לתובע בחוות דעתו, כשהוא מסביר כי:

"הערכתי את נכות הנפגע מתבססת על בדיקה קלינית, אך נעזרת בבדיקות עזר או הדמיות נלוות. בכדי שהצדק יעשה גם להתייחסותי לבדיקות אלה, שלא עמדו בפני קודם, הנני מוסיף 10% נכות לצמיתות עבור הפגיעה הקלה או האטרופיה השרירית של השרירים הגלוטאיים מימין לפי החלק היחסי של סעיף 51 (2) א' לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי" (עמ' 1 של מ/5 א').

ד.         בתאריך 9.5.02 הוגשה ע"י ב"כ התובע בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי (בש"א 6623/02). בישיבת בית המשפט שנקבעה ליום 6.6.02, נחקר התובע ע"י ב"כ הנתבעת על תצהירו של התובע אשר צורף לאותה בקשה.

לשאלת ב"כ הנתבעת, מדוע על פני תקופה ארוכה לא היה בטיפול פסיכיאטרי, השיב התובע כי:

"......לא הגעתי לטיפול עד שהמצב החמיר והייתי זקוק לתרופות כיוון שהתעסקתי בשנים האחרונות בפעילות פוליטית, התעתדתי להיות עו"ד... היות ואני מתאר לעצמי שאני ינסה להגיע קודם כל לתחום המשפטי ולחילופין הקרוב ביותר מבחינתי זה לחזור למערכת הפוליטית, היות וכך ניסיתי להמנע כמה שיכולתי כדי שלא יופיעו בכל מיני מקומות תצהירים שמעידים על כך שאני סובל מאיזה שהן בעיות נפשיות ובנוסף לכך היתה תקופה שהייתי חוקר פרטי במשרד יעד חן ומהעבודה הזאת ידועה לי הקלות הבלתי נסבלת שבה כל חוקר יכול למשוך תיקים רפואיים מהמקומות שבהם צריכה להשמר הפרטיות, מ. הבטחון וכו' וידעתי שהמסמכים האלה נגישים ופרוצים לכל אחד שירצה לפגוע בך ולכן מהסיבות האלה ואחרות משניות יותר חשבתי להתמודד עם זה לבד ולהמנע ממסמכים מפורטים כאלה ונטילת תרופות פסיכיאטריות" (עמ' 14 לפרוט').

בתום חקירתו הנגדית של התובע מיניתי (בהחלטתי מיום 6.6.02) את הרופא ד"ר יעקב אבני כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע לתאונה (עמ' 17-16 לפרוט').

לאחר שבדק את התובע, קבע ד"ר י. אבני, בין היתר, בחוות דעתו, מיום 18.8.02 (מוצג  מ/9), כי: