פסק-דין בתיק א 3113/03

1.         התובע, הגיש תביעתו זו כנגד נתבע 1, שהיה לטענתו המתכנן והמפקח על עבודות שיפוצים בביתו, בשל ביצוע פיקוח כושל  על הליך השיפוץ. הנתבע 1  מכחיש כי שירותיו כללו פיקוח על עבודות הקבלן, וטוען שנשכר לצורך התכנון בלבד.

2.         יצויין, כי עבור עבודתו היה אמור  הנתבע 1 לקבל סכום כולל של 3000 ש"ח, אך בפועל קבל   1000 ש"ח   בלבד.

3.         התובע, תובע  השבה של הסכום ששולם  וכן פיצוי בגין הנזקים  שנגרמו לו.

4.       העובדות שהוכחו

4.1        התובע הינו נכה בשיעור של 100%, ובשל ניתוח שבוצע לאחרונה הינו קטוע רגליים. במהלך חודש אוקטובר 2000 החליט לבצע שיפוץ כולל בדירתו  על מנת להתאימה למעבר לכסא גלגלים.

4.2        התובע  שכר  את שירותיו של נתבע 1, אשר הינו  הנדסאי בנין במקצועו על מנת לתכנן את השינויים. נתבע 1 הינו שכן של בת התובע, וכך נוצר הקשר.  ההתקשרות בין הצדדים לא עוגנה בכתב  וכפי שכבר נאמר בפתיח, הצדדים חלוקים ביניהם אם כללה גם פיקוח על עבודות הקבלן ,אם לאו.

4.3        נתבע 1 הוא  מי שיצר את הקשר בין התובע לבין נתבע 2, הקבלן המבצע.

4.4        המפגש הראשון בין התובע לנתבע 1 התקיים בבית התובע.הנתבע 1 הגיע ביחד עם הקבלן המבצע ועם נוסח הסכם כתוב.  (ס' 7 לפרטיכל).

4.5        התובע טען כי באותה שיחה דובר על כך שהנתבע 1 יבצע עבודות תכנון וכן פיקוח על ביצוע העבודות.  אשת התובע אישרה בעדותה כי היתה נוכחת באותו מפגש, ונתבע 1 הבטיח שהוא ישגיח על העבודה  כיוון שידע שהתובע לא יהיה בבית  (אושפז לצרכי שיקום). (עמ' 11 לפרטיכל).

4.6        הקבלן החל בעבודה, ובתקופה זו התובע היה באשפוז לצורך שיקום. (עמ' 12 לפרטיכל). לאחר כשבועיים  ממועד תחילת עבודת הקבלן ,  כשהגיע  התובע לביתו לחופשת שישי שבת,  בקש מנתבע 1 שיגיע לביתו  על מנת לראות את הליקויים  בעבודת  הקבלן.  הנתבע 1 הגיע, והוכנה רשימת ליקויים. התובע טוען כי הנתבע 1 אישר שהעבודה לקויה ביותר והבטיח שהוא ידבר עם הקבלן ויורה לו לתקן. (עמ' 10 לפרטיכל, וכן עדות אשת התובע ,עמ' 12 לפרטיכל).

4.7        הנתבע 1 מאשר כי בעקבות ביקור זה דיבר עם הקבלן ובקש ממנו שיתקן את הליקויים אך הקבלן טען שהתובע חייב לו כסף ורק לאחר שישלמו לו הוא יתקן . (ס' 18 לנ / 1, וכן עמ' 16 לפרטיכל).

4.8        הנתבע 1 אישר בחקירתו כי במהלך ביצוע העבודות בקר מספר פעמים בדירת התובע. (עמ' 13 לפרטיכל). הנתבע 1 ידע מיהם הפועלים שעבדו במקום ומה מספרם, וכן ידע לתאר את שלבי העבודה במקום. (עמ' 13 לפרטיכל).

4.9        ממכתב ששלח בא כוחו של נתבע 1 לתובע הוצגה דרישה לקבלת יתרת סכום שכר הטרחה בעבור    " עבודות הנדסה, תכנון ופיקוח לעבודות הבניה והשיפוצים"...  (נספח ג' לת / 1 ).

4.10      מכתב שנכתב בשם הקבלן על ידי עורך דין שייצג גם את נתבע 2, נרשם כי  עבודות השיפוצים פוקחו על ידי מהנדס מקצועי מטעם  התובע. (נספח ד' לת/1). 

4.11      הנתבע 1 אישר במהלך חקירתו הנגדית כי מדובר על פיקוח עליון על עבודות בניה, ולא בפיקוח צמוד על עבודות הקבלן.  (עמ' 14 לפרטיכל).

5.       דיון

5.1        ההפרדה המושגית בין פיקוח עליון לבין פיקוח צמוד או פיקוח מלא, לקוחה למעשה מחוק התכנון והבניה  תשכ"ה 1965. שם נקבע למשל כי מתכנן שלד יקיים פיקוח עליון לביצוע השלד, בעוד שהקבלן הראשי אחראי   לביצוע העבודה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע. אולם יכול מתכנן להיות אחראי גם לפיקוח מלא, אם כך הוסכם מראש ובמפורש.

5.2        החוק מפריד בין  מושג של פיקוח עליון, לבין מושג של פיקוח מלא.  מתכנן בתחום מסוים חייב בקיום פיקוח עליון לגבי תחומו, כך לפי חוק התכנון והבניה. הפיקוח העליון מתאפיין בכך שהוא  בודק את התאמת ביצוע הבניה לתוכניות. זהו הציר המרכזי שלו.  הפיקוח העליון כולל הדרכה ומתן הנחיות לקבלן בכל הנוגע להתאמת הביצוע לתוכניות, מעקב אחר בדיקות מעבדה, אם צריך,  וכן אישור גמר עבודה באופן שתראה התאמה בינה לבין התוכניות.  (וראה לצורך השוואה תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על בניה) התשנ"ב 1992).

5.3        הפיקוח העליון מתבצע על ידי ביקורים באתר הבניה, במספר ובמועד הדרוש.

5.4        יש להניח שזו היתה ראייתו של נתבע 1 ,שהוא הנדסאי במקצועו, כאשר התחייב  ליתן שירותי תכנון ופיקוח, על אף שנחזה כי התוכנית הפנימית שאותה תכנן לא היתה צריכה היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה. ההתייחסות לחוק התכנון והבניה מובאת כאן רק לשם אנאלוגיה, ולהבנת השוני בין המושגים, כאשר יש בה לטעת משום בסיס  להבנת עמדתו של הנתבע 1.

5.5        התובע, לעומתו, התכוון כנראה לפיקוח בניה צמוד ומלא, שיש בו כדי פיקוח על איכות הבניה, טיב החומרים, איכות  האריחים, אופן ביצוע הטיח, כיוון כנף הדלת ועוד פרטים כאלה ואח'  כפי שמופיעים בחוות דעת המומחה מטעמו.

5.6        בהעדר מסמך בכתב כלשהו  המתעד את היקף הפיקוח   ואת סוגו , לא הורם  הנטל להראות כי היה מפגש רצונות בין הצדדים וגמירות דעת שהפיקוח  שייתן  נתבע 1 הינו פיקוח מלא וצמוד.