פסק-דין בתיק א 3110/00

1.         עילת התביעה:

התובע, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), הגיש תביעה כנגד חברת בל פאם בע"מ (להלן: "החברה") בגין חובה בחשבון 100544 בסניף רמת החייל של הבנק (להלן: "החשבון") וכן כנגד הערבים לחובות החברה כלפי הבנק, ד"ר ישורון אלכסנדר (להלן: "ישורון") וכנגד ורדה דביר (להלן: " דביר" או "הנתבעת") לתשלום חוב בסך של כ- 1.8 מיליון ש"ח.

החברה וישורון לא הגישו בקשת רשות להגן וביום 11.2.01 ניתן כנגדם פס"ד המחייב אותם במלוא סכום התביעה.

לאחר דיון בבקשת רשות להגן אשר הוגשה ע"י דביר, הוגש כתב תביעה מתוקן לאור טענתה של דביר כי הודיעה לבנק על ביטול ערבותה לחברה כבר ביום 7.3.00.

בכתב התביעה המתוקן פירט הבנק את האשראים אשר הוענקו לחברה כפי שעמדו באותו מועד.

ביום זה עמדה יתרת החוב הכוללת בחשבון הבנק על סך של כ- 3.9 מיליון ש"ח.

הבנק פירט את האשראים השונים אשר העניק לחברה ובין היתר הלוואות במט"ח - בפרנקים שוויצרים, פרנקים צרפתיים, ינים יפנים יורו ודולר קנדי.

כמו כן פירט הבנק את האשראים אשר הוענקו על ידו לחברה בחשבון החח"ד.

הבנק ציין כי לאחר 7.3.00 שולמו סכומים שונים על חשבון חובה של החברה ויתרת החוב ביום 4.12.00 עמדה כאמור על סך של כ- 1.8 מיליון ש"ח, שהוא גם סכום התביעה המקורי אשר נותר על כנו בכתב התביעה המתוקן.

2 .         טענות ההגנה של הנתבעת:

בבקשת הרשות להגן המתוקנת טענה הנתבעת כי הבנק עשה יד אחת עם ישורון המנהל את חשבונותיו בבנק והתביעה הוגשה בחוסר תום לב חמור וקיצוני מתוך שיקולים זרים. זאת במסגרת מלחמה ארוכה אשר ישורון מנהל כנגד הנתבעת בביהמ"ש לענייני משפחה.

דביר הסבירה בתצהירה כי לקראת שנת 93 הגתה רעיון להקמת חברה אשר תעסוק בתחום הקוסמטיקה.

ישורון, אשר חי במחיצתה במשך תקופה ארוכה, הציע לה כי היא תתרכז בחלק המקצועי והוא יקח את הטיפול בחלק הפיננסי.

לאחר שהחברה הוקמה ונשלטה בידי ישורון, פעלה החברה באמצעות חשבון בבנק הפועלים. ישורון פנה לנתבעת וביקש ממנה להתלוות לסניף הבנק על מנת להעביר אליו את פעילות החברה.

ישורון טען כי מוצעים לו בבנק תנאים עדיפים על אלה הקיימים בבנק הפועלים וכי הוא מעוניין  להעביר את הפעילות העסקית של החברה לבנק כנגד המצאת בטוחות. ישורון הודיע לנתבעת כי עליה להתלוות אליו ולחתום על מסמכי פתיחת חשבון בסניף.

באוגוסט 98 הגיעה הנתבעת לסניף הבנק וחתמה על מסמכים שונים.

הנתבעת טענה כי לא הוסבר לה ע"י הבנק שכתב הערבות עליו חתמה הינו לכל התחייבויות החברה וכי מדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום.

עוד נאמר על ידה כי חתימתה היתה למעשה להבטחת חוב קיים של החברה אשר עבר מבנק הפועלים ולא לחשבון חדש.

ישורון הוא זה שניהל את המו"מ עם הבנק והוא היה בעל השליטה בחברה ונציגה היחיד בקשרים עם הבנק.