פסק-דין בתיק א 31084/07

1.                   לפני תביעה בסדר דין מקוצר, לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 47,445 ש"ח בגין ערבות בכתב שנתנו לטובת התובע.

2.                   הערבות ניתנה על ידי הנתבעים במסגרת התנגדות לביצוע שטר, שהגישה חברת שלי בצל ירוק בע"מ (להלן: "החברה") נגד התובע, אשר פתח נגדה תיק הוצל"פ.

3.                   לפי הערבות, התחייבו הנתבעים לשלם לתובע את סכום החוב בתיק ההוצל"פ, כאשר תומצא להם החלטה סופית של בית המשפט המוסמך הדוחה את טענות החברה    והמחייבת אותם לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ.

התביעה

4.                   התובע טוען, כי הנתבעים חייבים לשלם לו את סכום התביעה, שהוא סכום החוב  בתיק ההוצל"פ וזאת מכוח ערבותם הנ"ל.

5.                   התובע טוען, כי ביום 22.12.05 ניתן פסק דין, הדוחה את טענות החברה בהתנגדות והמקבל את טענותיו.

6.                   לפיכך, הנתבעים היו מחויבים לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ מכוח ערבותם.

7.                   דא עקא, חרף פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעים, הם לא שילמו את החוב.

8.                   לפיכך, ביקש התובע לצרפם לתיק ההוצל"פ והגיש לשם כך בקשה ביום 18.3.07.

9.                   הנתבעים התנגדו וטענו בתגובה לבקשה, כי מכוח עיקרון סופיות הדיון, אין הם מחויבים לשלם דבר לפי ערבותם, שכן פסק הדין לא קבע דבר לגביהם ויש לראות את התובע כמי שזנח את טענותיו כלפיהם. הנתבעים טענו, כי לפי כתב הערבות התנאי לתשלום היה, כי פסק הדין ידחה את ההתנגדות ויחייב אותם לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ. מאחר ופסק הדין לא חייבם אותם לעשות כן, בכך הוכרע העניין.

10.               התובע הגיב לבקשה ביום 16.4.07.

11.               ביום 19.4.07 קבע כב' הרשם גבאי, כי לפי כתב הערבות התחייבו הנתבעים לשלם את החוב, אם תידחה ההתנגדות ולפיכך, משהומצאה להם החלטה סופית כאמור, עליהם לשלם את החוב. אם לא ישלמו את החוב, כך קבע הרשם, התובע יהא רשאי לתבוע אותם בתביעה נפרדת לאכיפת התחייבותם.

12.               התובע נאלץ, אפוא, להגיש נגד הנתבעים את התביעה הנפרדת שהיא התביעה דנן.

בקשת הרשות להגן

13.               הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן ביום 27.5.07.

14.               בבקשה ובתצהיר התומך לה, העלו הנתבעים טענת הגנה אחת ויחידה, והיא למעשה אותה טענה שכבר העלו כנגד הבקשה לצירופם לתיק ההוצל"פ בפני כב' הרשם גבאי.

15.               היינו, הנתבעים טוענים כי מכוח עיקרון סופיות הדיון, אין הם מחויבים לשלם דבר לפי ערבותם, שכן פסק הדין לא קבע דבר לגביהם ויש לראות את התובע כמי שזנח את טענותיו כלפיהם.

16.               לפי נוסח כתב הערבות, התנאי לתשלום היה כי פסק הדין ידחה את ההתנגדות ויחייב אותם לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ .

17.               מאחר ופסק הדין לא חייבם אותם לעשות כן, בכך הוכרע העניין.