פסק-דין בתיק א 30890/06

רקע ועובדות

נתבעת 1 (להלן "הנתבעת" ), חברה אשר הוקמה ביום 9.1.05 על ידי נתבעים 2-3 ואדם נוסף בשם  שמעון פרץ, לשם הקמה וניהול בית קפה, פתחה ביום 12.1.05 אצל התובע חשבון מספר 321796 (להלן: "החשבון"). נתבעים 2 ו- 3 ביחד עם שמעון פרץ חתמו על ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום, לחשבון הנתבעת.

בהתאם לרישומי התובע, עמד חשבון זה ביתרה חובה בסך 17,151.88 ש"ח ביום 9.3.06.

התביעה הוגשה נגד הנתבעת ושניים מהערבים בלבד.

טענות התובעת

על הנתבעים לשלם לתובע את סכום התביעה, שהינו יתרת החובה בחשבון והתובע רשאי להעמיד לפירעון מידי את הסכומים המגיעים לו בהתאם לחוזה בין הצדדים.

טענות הנתבעים

ביום 17.1.05 חתמה הנתבעת עם חברת מצפה י.מ.א בע"מ (להלן " החברה") על הסכם, לפיו שכרה ממנה את מבנה 4 בנמל תל אביב, לתקופה שמיום 1.2.05 ועד ליום  31.1.07 לצורך הקמת בית קפה. הנתבעת התחייבה לשלם לחברה דמי הרשאה חודשיים בסך 88,400 ש"ח בצירוף מע"מ בסך 15,028 ש"ח, החל מיום 1.6.05 ומסרה לשם כך לחברה שיקים מעותדים, אשר נמשכו מהחשבון.

ביום 1.3.05 החלה הנתבעת בשיפוץ המבנה ועקב מחלוקות בין הנתבעת לחברה ובעלי השליטה בנמל תל אביב - "חברת אוצר מפעלי ים", הודיעה הנתבעת בחודש יוני 2005 למנהל החברה, שעקב העובדה שהחברה וחברת "אוצר מפעלי ים" גרמו לעצירת שיפוץ המבנה שהיה מיועד לניהול המסעדה, הוא נדרש שלא להפקיד את השקים שנמסרו לחברה עד שיתאפשר לנתבעת לסיים את השיפוץ ולפתוח את בית העסק.

השיק הראשון בגין דמי ההרשאה בסך 88,400 ש"ח שזמן פירעונו היה 1.6.05 כובד על ידי הבנק.

מר דוחן, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת ומר אביעוז, מנהל נוסף בנתבעת, הודיעו על כך לתובע, באמצעות סגנית מנהלת הסניף. הם הוסיפו והסבירו לה, שהשקים מבוטלים, שלא יוזרם לפי שעה כסף לחשבון הנתבעת והתובע נדרש שלא לכבד את השקים שנמשכו.

התובע חדל מלכבד את השקים החל מיום 1.7.05 וכל השקים שנמסרו לחברה לא כובדו, להוציא שיק המע"מ הראשון על סך 15,028 ש"ח אשר הוצג לפירעון ביום 15.7.05 וכובד על ידי התובע ביום 18.7.05, בניגוד להוראות הנתבעת.

לאור בקשה חוזרת של הנתבעים, חדל שוב התובע מלכבד את השקים עד ליום 28.11.05, עת כיבד שיק בסך 15,028 ש"ח, אשר הוצג כבר בעבר לפירעון, ביום 15.11.05, (להלן "השיק"). כיבוד שיק זה על ידי התובע, נעשה בניגוד להוראות הנתבעת ועקב פירעונו נקלע החשבון ליתרת חובה בעטייה הוגשה תביעה זו, מבלי שהנתבעים ידעו על כך, עד לקבלת מכתב הדרישה מהתובע והגשת כתב תביעה זה שבו שמעון פרץ, שהוא כאמור ערב נוסף לחשבון, לא נתבע עמם.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה האם על הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב בחשבון שנוצרה עקב כיבוד השיק אם לאו.

סגנית מנהל סניף הבנק, הגב' סלביה שורצבורד מפרטת בתצהירה שהשיק, שפירעונו "גרם" ליתרת החובה בחשבון, לא בוטל על ידי הנתבעים והשיק היחיד שלגביו ניתנה הוראת ביטול ביום 28.6.05, הוא על סך 88,400 ש"ח  שמספרו 155 ותאריך פירעונו 1.7.05.

לגרסתה, השיק שמועד פירעונו היה 15.11.05  כובד כיוון שלא ניתנה לגביו הוראת ביטול ושאר השקים אשר הוצגו לפירעון לא כובדו, כיוון שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והתובע בחר שלא להעמיד לנתבעת מסגרת אשראי. לכן, סיבת אי כיבוד השקים לא נבעה מהוראת ביטול אלא מהעדר כיסוי. עוד השיבה כי ניתן לתת הוראת ביטול בעל פה, בתנאי, שלאחריה תינתן הוראה כזו גם בכתב.

לגרסתה, במועד מסוים, שאותו אינה מציינת, הודיעו נציגי הנתבעת שלא יוכנסו כספים לחשבון וביקש שהשקים לא יכובדו ויוחזרו בציון "ניתנה הוראת ביטול". היא הסבירה לנציגי הנתבעת כי ניתן להחזיר שיקים עקב הוראת ביטול, רק במקרה שבחשבון עומדת יתרת זכות, בעוד שבמקרה שאין יתרת זכות בחשבון השקים יוחזרו מהסיבה א.כ.מ. לגרסתה, נציגי הנתבעת כעסו ויצאו מסניף הבנק מבלי שנתנו הוראה  לביטול השקים. לכן, בהעדר הוראת ביטול, כיבד התובע ביום 16.11.05, תוך טעות, את השיק שנמשך על ידי הנתבעת, בעת שהייתה שביתה בבנק ומנהלי הסניף /מורשי החתימה נעדרו מהעבודה. פקידי הבנק בעת השביתה, לא ביצעו את העבודות המוטלות על אותם מורשי חתימה. הטעות בכיבוד השיק הייתה, כאשר בחשבון לא הייתה יתרת זכות ולא טעות מחמת הוראה לביטול השיק וסיבה נוספת לטעות, שעל השיק היו שתי חתימות במקום שלוש.  במעמד חקירתה אישרה, שקיים פרוטוקול הנהלת הנתבעת לעניין הוספת חתימה נוספת למורשי החתימה שלה. (עמוד  6 שורות 20-23 ועמוד 8 שורות 22 - 27 לפרוטוקול).

בניגוד לאמור בסעיף 7 לתצהירה, אישרה הגב' שורצבורד בחקירתה, כי התובע לא העמיד מעולם לנתבעת מסגרת אשראי ו/או הלוואה והאשראי שהנתבעת קיבלה לצורך פירעון השיק שבעקבותיו החשבון עמד ביתרת חובה, הינו "בגלל טעות השיק שולם". (עמוד 5 שורות 16 - 23לפרוטוקול). עדת הבנק אישרה שסכום התביעה נובע מכיבוד השיק בצירוף ריביות. (עמוד 5 שורה 26 לפרוטוקול). העדה אישרה כי " אין ספק כי השיק לא היה מכובד" באם הבנק לא היה בשביתה. (עמוד  7 שורות 20-21 לפרוטוקול).

מטעם הנתבעים העידו בפני נתבעים 2-3 ומר אילן אביעוז, בעל מניות בחברה שהצטרפה כבעלת מניות בנתבעת. מר אביעוז הצהיר כי הוא ביחד עם מר דוחן, פנו אל סגנית מנהלת סניף הבנק והודיעו לה שכל השקים שנמשכו על ידי הנתבעת לחברה מבוטלים ושהתובע נדרש שלא לכבדם.

לגרסתו, נוכח מחדל התובע אשר כיבד שיק לפקודת מע"מ ביום 15.7.05, הוא אישית ביחד עם ד"ר בלחש, פנו אל סגנית מנהלת סניף הבנק והתריעו שלא יכובדו שיקים נוספים. ממועד זה ועד ליום 28.11.05 לא כובדו שיקים אשר נמשכו על ידי הנתבעת. וביום 28.11.05 ולאחר שהוחזר השיק ביום 15.11.05, כיבד הבנק את השיק, בניגוד להוראות הנתבעת וכאשר על השיק 2 חתימות בלבד במקום 3.

בחקירתו הנגדית השיב, שהוא הודיע לבנק לגבי שינוי מורשי החתימה בחשבון בהתאם לנספח ג' לתצהירו. כן הסביר לעדת התביעה שאין לאשר לנתבעת להיות ביתרת חובה בחשבונה כלל. (עמוד 10 שורות 9-12 לפרוטוקול).

ד"ר גיל פייגין העיד בפני, כי כל השקים שנמסרו לחברה היו בחתימת שני מורשי חתימה בלבד והוא אישית לא הודיע לבנק כי שונו בעלי זכויות החתימה ורק שלוש חתימות המחייבות את הנתבעת.