פסק-דין בתיק א 30885/06

רקע ועובדות 

התובעת הנה חברה העוסקת בין היתר, בעבודות קבלניות, פיתוח ושיפוצים.

הנתבעים הנם בעלי מניות בחלקים שווים ומנהליה של חברת ברהמס אורינטל פוד בע"מ, (להלן: " ברהמס"), אשר ניהלה את מסעדת "קוקויה" במרינה בהרצליה, (להלן: "המסעדה").

התביעה הוגשה בעילת הרמת המסך של חברת ברהמס וחיוב הנתבעים כמנהליה ביתרת חוב בסך 25,800 ש"ח אשר נותרה בתיק הוצאה לפועל 8-05-89989-01. (להלן: " תיק ההוצל"פ").

כן עותרת התובעת, לחייב את נתבע 1 בעילה חוזית, לפיה, הזמנת העבודה הינה הזמנתו האישית, וברהמס כלל לא הייתה קשורה אליה.

בחודש מרץ 2005 התקינה התובעת ברחבת המסעדה שמשיות קבועות והניחה כבל חשמלי בהתאם להזמנה, אשר לטענתה בוצעה על ידי נתבע 1 ולטענתו, ההזמנה הינה מטעם חברת ברהמס.

נתבע 1 הינו גם בעל השליטה בחברת ש.ת מרינה בע"מ, המנהלת מסעדה בשם "שיפודי התקווה", במרינה בהרצליה בצמוד למסעדת "קוקויה", אשר נסגרה זה מכבר. גם למסעדה הותקנו שמשיות על ידי התובעת.

נתבע 1, אברהם זיסו מסר לתובעת ארבעה שיקים בסך כולל של 55,293 ש"ח, ואלה חוללו בשל הוראת ביטול. 

התובעת פתחה כנגד הנתבים שני תיקי הוצאה לפועל. האחד מספרו 01-89979-05-8 והוא נפתח כנגד ברהמס והשני מספרו 01-89973-05-2 והוא נפתח כנגד ש.ת מרינה בשני התיקים הוטלו עיקולים על כספים בחברות האשראי, ויזה כ.א.ל וישראכרט (נספח א' לרשימת המסמכים של התובעת).

התובעת מבקשת להרים את מסך ההתאגדות של ברהמס כנגד הנתבעים ולחייבם בתשלום החוב לתובעת, מכוח היותם נושאי משרה אשר התנהגו בחוסר תום לב כלפי התובעת, תוך יצירת מצג שווא כי החוב ישולם למרות שבפועל נהפוך ההיפך מכך.

טענות התובעת:

בחודש מרץ 2005, היא התקינה, ברחבת מסעדת "קוקויה" במרינה בהרצליה אשר בבעלות ובהנהלת ברהמס, שמשיות קבועות והניחה כבל חשמל, לפי הזמנה בכתב מטעם נתבע 1, כנגד התחייבותו לשלם את התמורה הכספית אשר נקבעה בהזמנה.

התובעת לא הכירה באותה עת את חברת ברהמס אלא את הנתבע 1 בלבד, אשר ביצע את ההזמנה להתקנת השמשיות וכן מסר את השקים לתשלום. לבקשת נתבע 1 הוצאה החשבונית לחברת ברהמס.

לתשלום תמורת העבודה, מסר נתבע 1 לתובעת בחודש יוני 2005 שני שיקים משוכים על שם "ברהמס", בסכום החשבונית- 24,733.80 ש"ח, אשר זמני פירעונם לחודשים יולי ואוגוסט 2005.

נתבע 1 הזמין בנוסף, למסעדת "שיפודי התקווה" במרינה בהרצליה, אשר בבעלות חברת ש.ת מרינה בע"מ, עבודות של התקנת שמשיות והנחת כבל חשמל בסכום של 30,560 ש"ח.

לתובעת נמסרו 4 שקים על ידי נתבע 1 בסך כולל של 55,293 ש"ח, אשר חוללו כולם בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי נתבע 1 בטענה, שלא היה בחשבון הבנק כספים ועל מנת למנוע מהשקים לחזור ולגרום בסופו של דבר להגבלת החשבון.

בחודש ספטמבר 2005, שלח ב"כ התובעת לחברת ברהמס ולנתבע 1 באופן אישי מכתבי התראה בגין החוב. לאור זאת, פנה נתבע 1 אל ב"כ התובעת וביקש להגיע להסדר פריסת החוב הכולל, לתשלומים נוחים יותר שהחברות תוכלנה לעמוד בהם.

בניגוד להבטחתו, לא שלח הנתבע 1 שקים חלופיים במקום אלה שחוללו, ומשכך פנתה התובעת  לגביית החוב בהליכים משפטיים, בשני תיקי הוצאה לפועל המפורטים לעיל. בשני התיקים הוטלו עיקולים על כספים בחברות האשראי, ויזה כ.א.ל וישראכרט (נספח א' לרשימת המסמכים של התובעת). 

מייד לאחר ביצוע העיקולים בתיק נגד ש.ת מרינה, הגיע נתבע 1 למשרדי ב"כ התובעת והגיע להסדר תשלום מלוא החוב בתיק הוצל"פ  01-89973-05-2 נגד ש.ת מרינה בשלושה תשלומים. לפי תנאי ההסדר (נספח ח' לכתב התביעה), החייבת תשלם סך של 37,000 ש"ח בשלושה תשלומים חודשיים שווים: סך של 10,000 ש"ח במזומן ושני שקים על סך 13,500 ש"ח כל שיק. בסעיף 2 להסדר נקבע כי "השקים יחתמו בערבות אישית של מנהל החברה, זיסו אברהם, אשר ידוע לו כי אם יחוללו השקים ייכנס כחייב נוסף לתיק ללא כל התראה".

באותה פגישה ציין נתבע 1 בפני ב"כ התובעת, כי בכוונת ברהמס להגיש התנגדות, במטרה למשוך זמן, שכן תוך שבועות ספורים, היא תשלם את החוב נשוא התיק.