פסק-דין בתיק א 3088/03

1.         התובעת ילידת 1951, נפגעה ביום 12.12.06 בתאונת דרכים.

2.         לעניין נסיבות התאונה, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת הוכרעה על ידי כבוד השופטת טהר שחף בפסק דין חלקי מיום 20.07.04 (להלן: "פסק הדין החלקי "). כבוד השופטת טהר שחף קיבלה את גרסת התובעת להתרחשות התאונה וקבעה כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים (להלן: "התאונה" ) כמשמעותה בחוק הפלת"ד. 

3.         בפסק הדין החלקי קבעה כבוד השופטת טהר שחף כי התובעת נפלה מהרכב של הנתבע מס' 1 במהלך ניסיון יציאה ממנו כאשר הנתבע 1 החל בנסיעה.

4.         רכבו של הנתבע הינו מסוג איסוזו בעל מ.ר. 08-206-55 (להלן: "הרכב" ), אשר במועדים הרלוונטים לתאונה היה מבוטח בפוליסת ביטוח מספר 2930597601 שהוצאה על ידי הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 3 הינה איגוד לביטוח נפגעי רכב בערבון מוגבל הפועלת בתוקף החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים פקודת ביטוח רכב מנועי.

5.         לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה נחבלה בראש, בכתפים ובברך ימין, הובלה לבית החולים סורוקה שם אובחן בין היתר שפשוף ורגישות ברגל ימין, כאבים בהנעת כתף שמאל וברך ימין. לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה היא סובלת בין היתר מכאבי ראש וסחרחורות, מגבלות בתנועות ברך ימין, מתקשה בעמידה, הליכה, עליה וירידה במדרגות.

6.         לטענת הנתבעים פגיעתה של התובעת היתה קלה, הבדיקות הנוירולוגיות והאורטופדיות היו תקינות. התובעת לא אושפזה ושוחררה לביתה מיד לאחר בדיקה שגרתית.

7.         בית המשפט מינה כמומחה בתחום האורטופדי את ד"ר אייל ליברטי (להלן: "ד"ר ליברטי" ).

8.         ד"ד ליברטי  קבע בחוות דעתו כי נכותה של התובעת בעקבות תאונת הדרכים  היא     בשיעור של 5%.

9.         יצויין כי ד"ר ליברטי לא נחקר בבית המשפט על חות דעתו.

10.       הצדדים היו חלוקים ביניהם  בענין נכותה  הרפואית הצמיתה של התובעת, נכותה התפקודית  והפגיעה בכושר העבודה שלה, וכן באשר לגובה  הנזק שנגרם  ככל שהוא נוגע להפסד השתכרותה בעבר ובעתיד, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, ניידות וכאב וסבל.

הנכות בתחום האורטופדי

11.       בבדיקה שערך ד"ר ליברטי ביום 28.10.04, מצא כי התובעת סובלת מסטייה במנח הברכיים לכיוון VALGUS . סטייה זו מודגמת בצילומי הרנטגן. לדבריו גם במהלך הניתוח הארטרוסקופי אותה עברה בשנת 2002 ציין המנתח קיומה של סטייה לטרלית במנח הפיקה. לדעת ד"ר ליברטי, מדובר בגורם קונסטיטוציונלי שאין לו כל קשר לתאונה והוא גורם מובהק המביא להופעת שנויים ניווניים מוקדמים בסחוסים ובמניסקוסים של המדור הלטרלי של הברך, כפי שנמצא במקרה זה. לדבריו הממצאים המיידים בחדר המיון לאחר התאונה מציגים כי הברך הימנית סבלה מטראומה מינורית. הממצאים בחודשים הסמוכים לאחר התאונה, חומרת התלונות המכוונות לברך ימין ותדירותם, מועד הופעתם ואופיים, אינם תומכים באפשרות שהתאונה גרמה לפגיעה שתוליד את השנויים הנווניים שיתגלו מאוחר יותר בניתוח הארטרוסקופי. עם זאת לדעת המומחה, מנגנון החבלה כפי שתואר על ידי התובעת גרם להעמסת יתר של הברך לכיוון VALGUS עם אלמנט של סיבוב. במקרה זה, על פי הממצאים המיידים והמהלך הקליני העוקב, מנגנון זה פעל כנראה בעוצמה נמוכה. במקרים בהם הוא מופעל באנרגיה גבוהה הוא יכול לגרום לקרעים במניסקוסים לנזקים של הסחוס ולעיתים אף לפגיעה ברצועות המייצבות של הברך.

12.       לפי קביעת המומחה הרפואי, התובעת סובלת מנכות רפואית בשיעור של 10% בברך ימין, אך התאונה אינה הגורם היחיד לנכות זו. כמו כן, השינויים הניווניים בברך ימין של התובעת להנחת דעתו, לא נגרמו כתוצאה מהתאונה וייתכן כי התאונה תרמה להחשת התפתחות השינויים הניווניים הללו.

לאור האמור לעיל, קבע המומחה כי התובעת סובלת מ10% נכות רפואית כתוצאה מפגיעה בברך ימין, ורק 5% מנכות זו ניתן לייחס לתאונה.

13.      הצדדים אינם מכירים באחוזי הנכות הרפואית בתחום האורטופדי שנקבעו על ד"ר ליברטי. ב"כ התובעת טוען כי נכותה בשיעור של 10% קשורה כל כולה לפגיעה בתאונה והוא דוחה את הקביעה שמחצית מנכותה נובעת ממצבה טרם התאונה. מנגד טוען ב"כ הנתבעים כי על בית המשפט לדחות את קביעתו של המומחה הרפואי ולקבוע כי לתובעת לא נגרמה נכות כלשהי בגין התאונה.

14.      לאחר עיון בחוות הדעת  ובעדותה של התובעת, אליה אתייחס  בהמשך,  הגעתי לכלל מסקנה  כי נכותה הצמיתה של  התובעת  עקב התאונה היא בשיעור של 5%  כפי שקבע ד"ר ליברטי.  לא מצאתי כל ממצא ממנו עולה כי  גם אם סבלה  התובעת  מבעיה כל שהיא  בברך ימין עובר לתאונה, היתה זו אם בכלל אסימפטומטית  והתאונה היא זו שגרמה  להתפרצות  מגבלותיה  הנוכחיות והקשות, כטענת ב"כ התובעת.

15.      מצאתי כי חוות הדעת של ד"ר ליברטי, מפורטת ומבוססת. המומחה נתן ביטוי בחוות דעתו לכלל השיקולים ומצא כי יש לקבוע נכות בשיעור של 5%. למסקנה זו הגיע המומחה לאחר שעיין בתיק הרפואי של התובעת ובכל החומר הרפואי שהונח בפניו עובר לתאונה, כולל בדיקת MRI שעברה התובעת ביום 1.5.2001 בברך. לציין כי עד למועד זה כלל לא התלוננה התובעת בביקוריה בקופת-חולים על כאבים בברך אלא רק על כאבים בראש ובכתף.

16.      גם לאחר מכן, כאשר התלוננה התובעת על כאבים, היו התלונות על כאבים בברכיים ללא ציון ספציפי אם מדובר בברך ימין או שמאל. במרץ 2002 עברה התובעת ניתוח ארטרוסקופי בברך ימין שבו נצפתה סטייה לטרלית במנח הפיקה שלדברי ד"ר ליברטי מקורו בגורם קונסטיטוציונאלי שאין לו קשר לתאונה והוא גורם המביא להופעת שינויים ניווניים נוגדניים בסחוסים.

17.      זאת ועוד, מציין ד"ר ליברטי כי המימצאים המידיים בחדר המיון לאחר התאונה, מציינים כי הברך הימנית סבלה מטראומה אינורית והמימצאים בחודשים הסמוכים לאחר התאונה, חומרת התלונות, המכוונות לברך ימין ותדירותן, אינן תומכות באפשרות שהתאונה גרמה לפגיעה שתוליד את השינויים הניווניים שהתגלו מאוחר יותר בניתוח הארטרוסקופי.