פסק-דין בתיק א 307/04

בפני תביעה שהוגשה ע"י התובעים ב-2/3/04 נגד מדינת ישראל בגין פטירתה של המנוחה פתחיה עבדאללה סופי שהיא אשתו של התובע 1 ואמם של התובעים 7-2. לפי המתואר המנוחה התגוררה בשכונת תל אלסולטאן בעיר רפיח שברצועת עזה, מצאה את מותה ביום 30/9/02 בשעה 05.30 בבוקר בעת שפגז נפל על ביתה ופגע בה ישירות בראשה. לטענת התובעים הפגז שפגע במנוחה נורה ע"י צה"ל ששיגר את הפגז לביתה של המנוחה בהיותה בתוך ביתה ומבלי שנשקפה ממנה כל סכנה. לאחר האירוע היתה מאושפזת כ-11 ימים עד יום מותה ב-11/10/02.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י המדינה ב-8/6/04 נטען שהאירוע במהלכו נטען נפגעה המנוחה היה בתקופת הלחימה המתמשכת מאז ספטמבר 2000 ובפעולה שהיא מעשה מדינה בה אין למדינה אחריות, בהיות הפעולה פעולה מלחמתית על פי כל קנה מידה. לענין האירועים נטען בכלליות כי ב-30/9/02 בשעה 05.30 בבוקר הותקפה עמדה של כוחות הבטחון באש חזקה שנורתה אליהם מתחום הרשות הפלסטינאית באיזור רפיח. במקום התנהלו חילופי אש כבדים. נטען כי המנוחה נפגעה, אם בכלל, מירי שבוצע ע"י פלסטינאים. עוד נטען כי המנוחה השתתפה בפעילות העויינת, חשפה את עצמה לסיכונים במודע וגם הפריעה לחיילי צה"ל במילוי תפקידם.

המדינה עתרה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט. ביולי 2005 ניתנה החלטת הפקדה ע"י השופטת וילנר. מאז ההחלטה המתינו הצדדים לפסק-הדין בבג"צ אודות חוקיתיות תיקון מס' 7 לחוק הנזיקין האזרחי - אחריות המדינה. פסה"ד בבג"צ ניתן ב-12/12/06. אז הוסכם גם כי יוארך המועד להפקדת הערובה עד 15/2/07. מאז נדחו מידי פעם, לבקשת הצדדים, מועדי קדם המשפט. בהחלטתי מ-2/12/07 קבעתי, בצורה ברורה ומפורשת, כי הגיע יומה של התביעה להישמע, ניתנו הוראות גבי שאלונים, ונקבע מועד לשמיעת הוכחות להיום 3/4/08 בשעה 10.30. ננקבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ונרשם "כדי להפיס דעתם של באי כח הצדדים במידה ויתגלו קשיים כלשהם הקשורים לשאלונים ולתצהירי עדות ראשית, הם רשאים להגיש בקשות למרות קביעת מועד ההוכחות".

ביום 30/3/08 הגישה המדינה בבש"א 5651/08, בקשה לסילוק התביעה כי טרם קיבלה תשובות לשאלון; לא הוגשו תצהירי עדות ראשית ומשלא הוגשו התצהירים אין אפשרות בידי התובעים להביא את ראיותיהם, דין תביעתם להידחות. בהחלטתי מ-31/3/08 נרשם שאתייחס לבקשה במועד הקבוע לשמיעת הוכחות.

ביום 1/4/08 הוגשה ע"י ב"כ התובעים בקשה למחיקת ההגנה בבש"א 5829/08. לבקשה צורף מכתב שנשלח, כך נטען, ע"י ב"כ התובעים ביום 27/12/07 ביחד עם תצהיר תשובות לשאלון שצורף כנספח 2 לבקשה. הנתבעת לא ביצעה דבר מההליכים המקדמיים ולכן יש למחוק את כתב ההגנה מטעמה.

בדיון היום לא הופיעו התובעים או מי מהם. התייצב בא כוחם כשהוא סומך עמדתו על מכתב קצין פניות הציבור של אגף תיאום הפעולות בשטחים מ-1/4/08 לפיה לא מאושרת בעת הנוכחית יציאת תושבים מרצועת עזה אלא במקרים הומניטריים חריגים ורפואיים דחופים בלבד (נספח 3 לבש"א 5829/08).

באת כח המדינה חלקה נמרצות על העובדה שתוארה גבי שליחת תצהיר תשובות לשאלון אליה עוד בדצמבר, ולמעשה הכחישה קבלת התצהיר וגם הביעה ספיקות לזהות החתימה כפי שמצא ביטוי בטענותיה. באת כח המדינה עומדת על בקשתה לדחיית התביעה כי לא קויים הצו לתצהירי עדות ראשית כמו גם העדר התובעים עצמם מאולם ביהמ"ש. לדבריה, הבקשה הופנתה לפניות הציבור מאוחר מידי ולכן גם לא נבדקה אפשרות אישור כניסה לישראל של התובעים או מי מהם.

שני הצדדים לא פעלו כנדרש לקיום הוראות החלטתי מיום 2/12/07. עובדה שהיום בחלוף כ-4 חודשים מאז אותה החלטה לא ניתן לשמוע את התביעה ולמעשה עד היום טרם נסתיימו ההליכים המקדמיים בין הצדדים מבלי שיידעו את ביהמ"ש על כך בזמן מתאים למציאת פתרון הולם ככל שניתן היה לעשות זאת, אלא שהחובה להתקדמות בניהול התביעה מוטלת על התובעים, ככל שהם מעוניינים שתביעתם תתברר. אם סבר ב"כ התובעים שהמדינה לא פועלת לפי הוראות ההחלטה מיום 2/12/07, כי הרי לטענתו שלח לה תצהיר תשובות לשאלון עוד בדצמבר, מדוע לא פנה אל ב"כ המדינה לבירור השאלה, כמו גם מדוע לא דאג לפנות לקבל אישור כניסת התובעים מזמן, ואם ידע מזמן שלא תותר כניסתם, מדוע לא הודיע על כך לבאת כח הנתבעת ולביהמ"ש. כמו כן בדרך דומה לחתימת המצהיר, לכאורה, יכול היה לקבל תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים ולהגישם במועד שנקבע. הטענה שלא ניתן היה להגיש תצהיר עדות ראשית כי לא קיבל תשובות לשאלון ששלח לנתבעת אינה ממין הטענה שכן עמדת המדינה פורטה בכתב ההגנה גבי האירועים, וככל שיש למי מהתובעים, ובמיוחד לתובע מס' 1 ידיעות על האירועים, צריך היה להגיש את התצהירים במועד שנקבע. אז הייתי בוחנת בדרך אחרת את העובדה, ככל שהיתה כזו, שלא איפשרו להם להכנס לישראל.

אני סבורה כי ההתנהלות עד כה מלמדת על חוסר מעש המצדיקים מחיקת התביעה באבחנה מדחייתה, אלא שהגשת תביעה חדשה מותנית בתנאים:

א.         הפקדון שהופקד להבטחת הוצאות המדינה יועבר כהוצאות לקופת המדינה בגין הזמן השיפוטי שהוקדש בהליכים המקדמיים, בוזבז מועדש שיועד להוכחות מזה זמן רב וגזל מקומו של תיק אחר שאפשר והיה נשמע היום.

ב.         תנאי להגשת תביעה חדשה תהיה הסתמכות על כתבי הטענות שהוגשו בתביעה והפקדת ערבון בסך 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות המדינה, מהנימוקים שנרשמו בהחלטת השופטת וילנר בבש"א 9404/04, בשינוי סכום ההפקדה (מ-8,000 ש"ח ל-15,000 ש"ח).

ג.          תביעה חדשה תוגש תוך 6 חודשים לביהמ"ש במחוז באר-שבע, נוכח העובדה שהאירוע התרחש ברצועת עזה. התובע כמו מרבית העדים תושבי הרצועה וזיקותיה המהותיות של התביעה באיזור הדרום, כמתואר בהחלטת הנשיאה בייניש בבש"א 6747/07 מ-14/10/07. 

המזכירות תעביר את הפקדון כהוצאות לקופת המדינה, כמתואר בס"ק א'.

פסה"ד ישלח לצדדים במנ"ת.

ניתן היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ח (3 באפריל 2008) בהעדר.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: