פסק-דין בתיק א 30668/05

1.         התובע, יליד 1979, נפגע בתאונת דרכים ביום  22.8.04.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.         הפגיעה

א.         התובע פנה לקופ"ח רק יומיים לאחר התאונה בתלונה על כאבי גב, אך למעט רגישות קלה בעמ"ש מתני וכאבים בכפות רגליים לא נמצא כל ממצא פתלוגי.

ב.         התובע הופנה לפיזיוטרפיה ולמרפאת גב אך לא ברור אם מימש ההפניות.

ג.          בדיקת מיפוי עצמות מיום 16.1.05 העלתה "קליטה מעט בלתי סדירה בקרסוליים  וכפות רגליים עם קליטת יתר בפרקים MT-K 1 דו"צ.

            הממצאים, קרוב לוודאי תוצאה של שינויים ארטריטיים.

            פרט לכך המיפוי בגדר התקין".

ד.         בדיקת CT מיום  29.3.05 העלתה "בגבה 1   L5 - S(עמ"ש מתני - מש) : פריצת דיסק אחורית פארא - מדיאנית משמאל עם לחץ מתון על קדמת השק ועל מוצא העצב ההיקפי משמאל.

            ביתר המרווחים המבנה תקין".

ה.         ד"ר ישראלי, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, היה בדיעה כי "נוכח נסיבות האירועים הקלים סביב התאונה קיים ספק רב האם הנזק הדיסקאלי אירע במהלכה. ספק זה מוצא חיזוק בעובדה שהתובע סבל מכאבי גב תחתון טרם האירוע הנדון, שדרשו טיפול רפואי סירוגי, לאחרונה שנה טרם התאונה. כך שניתן לייחס לתאונה החרפה בתחלואה מתנית קודמת שעצמתה קלה.

            ביטויה העיקרי של התחלואה הינו כאב ללא ממצא חולני משמעותי בבדיקתי. תקנות המל"ל  אינן מתייחסות ישירות לכאב המתני.

            ניתן להקיש על הנכות הכרוכה בו מתוך השוואה למצב לאחר שבר קל בחוליה, המוגדר בתקנה 37 (8) א. ביטויו העיקרי של שבר זה, במרבית המקרים, הינו כאב, ללא הפרעות נוספות.

            לאור כל זאת ניתן לייחס לאירוע נשוא התביעה כ- 2/3 מתכולתה של התקנה הנ"ל...

באשר לכאבים בבוהן הראשונה משמאל:

...אין ברישומי בדיקותיו עדות לרקע חבלתי להתפתחות העיוות. כך שיש לייחס את תחלואת הבוהן, לתהליך התפתחותי, שהינו הסיבה השכיחה להתהוותה ולא לחבלה בתאונה.

בהתאם לכך אני קובע בגין הפגיעה ב- 22.8.04 וב- 14.6.05.

1.         ......