- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 3046/07
|
א בית משפט השלום חיפה |
3046-07
14.4.2008 |
|
בפני : כ. ג'דעון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד ע. רון ואח' |
: כלל חברה לביטוח בע"מ עו"ד אגברייה ואח' |
| פסק-דין | |
1. בפניי תביעת התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( להלן "התובע" ) לחייב את הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ ( להלן "הנתבעת" ), לשפותו בגין שכר עבודה ששילם לשלושה מהעובדים שלו אשר נפגעו בתאונות דרכים, בהיותם נוסעי רכבים שהיו מבוטחים בביטוח חובה אצל הנתבעת.
2. התביעה הוגשה במקור על סכום של 13,476 ש"ח, אך בסיכומיו צימצם אותה התובע לסכומים ששולמו על ידו למל"ל מכח הוראת סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי ( להלן "החוק" ), בגין דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ואשר הסתכמו בסך של 6,094 ש"ח, כפי שיפורט בהמשך.
3. את העקרונות הכלליים המנחים אותי בהכרעה בתביעה מסוג זה, פירטתי בת"א (חיפה) 18804/06 אסם ותחבורה השלובות בע''מ נ' הפניקס הישראלי בע"מ - חברה לביטוח, תק-של 2007(4), 21431 ( ראה סעיף 12 בפסק הדין שם ), ולכן, בפסק דין זה, אתמקד רק בטיעוני הצדדים הרלוונטיים למקרה שבפנינו.
4. הצדדים הגיעו להסכמה למתן פסק דין על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט וסיכומים בכתב, ללא צורך בחקירות.
5. העובד גלר משה
מר גלר נפגע בגופו ביום 7.10.02, ונעדר מעבודתו לתקופה של 21 יום.
דמי הפגיעה שאושרו לו על ידי המל"ל בגין ימים אלה, הסתכמו בסך של 10,502 ש"ח.
ביום 20.11.02 שילם המל"ל למר גלר את הסכום הנ"ל, בניכוי מס הכנסה ובריאות, בסך של 7,444 ש"ח ( ראה נספח ב' לסיכומי הנתבעת ), ופנה אל התובע בדרישה להחזר דמי הפגיעה ששולמו בעד תקופת הזכאות הראשונה ( 9 ימים ).
ביום 10.12.02 שילם התובע למל"ל סך של 4,500 ש"ח בעבור 9 הימים הנ"ל ( ראה נספח א' לסיכומי התובע ), ובתביעה זו הוא עותר לחייב את הנתבעת לשפותו בגין סכום זה, מכח הוראת סעיף 328 (א) לחוק.
6. הנתבעת טענה בסיכומיה כי אינה חייבת בתשלום סכום זה לתובע, תוך שהיא עורכת חישוב לגבי הפיצוי המגיע למר גלר על פי חוק הפלת"ד בעבור ימי ההיעדרות הנ"ל.
אולם, אין בידי לקבל את עמדתה ואת טיעונה של הנתבעת בעניין זה.
ראשית, הנתבעת אינה טוענת כי שילמה את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה ישירות למר גלר, וגם אינה טוענת כי שילמה אותם למל"ל, על כן לא ברור לי מדוע יש לפטור אותה מתשלום סכומים אלה לתובע כפי שנטען בסיכומיה, בשים לב לחובה המוטלת עליה בעניין זה על פי הוראת סעיף 328 (א) הנ"ל.
שנית, עסקינן בהחזר תשלום דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, אשר שולמו על ידי התובע למל"ל מכח הוראת סעיף 328 (א), ואשר חובת החזרתם לתובע על ידי הנתבעת, אף היא מעוגנת בהוראת סעיף 328 (א) הנ"ל, ואשר מנגנון החזרתם אף הוא נקבע במפורש בסעיף 328 (א) הנ"ל. יש לזכור כי המדובר בהסדר מיוחד שנקבע במעשה חקיקה, ולא ראיתי הצדקה לסרבול מנגנון החזרה שנקבע בהסדר זה, על ידי אימוץ שיטת החישוב המוצעת על ידי הנתבעת - שייתכן ונכונה היא מבחינה עקרונית אך אינה נכונה מבחינה מעשית - וזאת משני טעמים:
האחד - חישובי המל"ל מבוססים על 75% משכר עבודתו הרגיל של העובד ( ראה סעיף 97 (א) לחוק ), דבר שאמור להוביל, באופן כללי וברגיל, לתוצאה הדומה פחות או יותר, לזו המתקבלת על פי שיטת חישוב השכר בהתאם לחוק הפלת"ד ( למעט במקרים שבהם השכר הוא מעל לשילוש השכר הממוצע במשק ). לראיה, בסיכומיה, ערכה הנתבעת חישוב שכרו של מר גלר לפי שלושת החודשים שקדמו לתאונה בהתבסס על מרכיבי שכר הרלוונטיים על פי חוק הפלת"ד, והגיעה לידי מסקנה כי שכרו היומי עמד על סך של 470 ש"ח, וזאת לעומת חישובי המל"ל שהתבססו על שכר יומי של 500 ש"ח.
עינינו רואות כי המדובר בהפרש זניח שאינו מצדיק ללכת בדרך החישובית שבה נקטה הנתבעת בסיכומיה, שמשמעה, סרבול מנגנון החזרה שנקבע בסעיף 328 (א) לחוק, דבר שקל וחומר, המחוקק רצה להימנע ממנו בחקיקתו את הוראת סעיף 328 (א) הנ"ל, ושאין הצדקה לעשותו בנסיבות העניין, לאור ההפרש הזניח כאמור.
הטעם השני - חישובי המל"ל מהווים בסיס להתחשבנות הנערכת בין הנתבעת לבין המל"ל להחזר דמי פגיעה על פי סעיף 328 (א), ולא מצאתי כל הצדקה לסטות מנוהג קיים זה, כאשר מדובר בהתחשבנות הנערכת בין הנתבעת לבין התובע - אשר נכנס בנעליו של המל"ל כמו במקרה שבפנינו-.
אמנם, לא נעלם מעיני קיומם של הסדרים מיוחדים בין הנתבעת לבין המל"ל ולפיהם הנתבעת משלמת למל"ל חלק יחסי מדמי הפגיעה בעבור תקופת הזכאות הראשונה, אולם, כל עוד שלא הוכח מה עומד ביסוד ההנחה לה זוכה הנתבעת כאמור, לא מצאתי כל הצדקה לסטות מבסיס זה בהתחשבנות הנערכת בין הנתבעת לבין התובע כאמור.
7. אשר על כן, משהוכח כי התובע שילם למל"ל את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה בסך של 4,500 ש"ח, ומשלא נטען כי הנתבעת נשאה בתשלום סכום זה, בין אם למר גלר ובין אם למל"ל, ומשלא ראיתי כל הצדקה שלא לאמץ את חישובי המל"ל לעניין החזר דמי הפגיעה בגין תקופת הזכאות הראשונה, אז הנני קובעת כי על הנתבעת לשפות את התובע בגין הסך של 4,500 ש"ח מכח הוראת סעיף 328 (א) הנ"ל.
8. העובדת ליפוביץ לינה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
