פסק-דין בתיק א 30407/00

התביעה שבפניי יסודה בשני שיקים בחתימת הנתבע, האחד על סך 50,371 ש"ח שמועד פרעונו 5.6.98 והוא נמשך לפקודת התובעת, גסטליט חיפה בע"מ, השני על סך 65,330 ש"ח שמועד פרעונו 10.7.98 ואף הוא נמשך לפקודת התובעת.

התביעה נפתחה בהגשת שני השיקים להוצאה לפועל.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיקים נמסרו על ידי הנתבע לתובעת בקשר לעיסקה על פיה רכשה חברה בשם דפוס שורש בע"מ, שהיתה בבעלות משפחתו של הנתבע (אחיו ואחיינו), מהתובעת, מכונת דפוס.

לטענת הנתבע, השיקים נשוא תובענה זו היו שיקים לביטחון בלבד:

השיק על סך 50,371 ש"ח ניתן לגירסתו להבטחת תשלום המע"מ על פי ההסכם (לרכישת מכונת הדפוס).

השיק על סך 65,330 ש"ח נועד להבטיח את תשלום יתרת התמורה שהיה על דפוס שורש בע"מ לשלם, על פי ההסכם לרכישת מכונת הדפוס (להלן: "הסכם הרכישה").

לטענת הנתבע, נודע לו כי מלוא התמורה על פי הסכם הרכישה שולמה ולפיכך לא התקיים התנאי שבגינו ניתנו השיקים, והוא נתן לבנק הודעת ביטול לגביהם.

עוד טוען הנתבע כי התובעת הפרה את הסכם הרכישה, בכך שמסרה את מכונת הדפוס כאשר היא אינה תקינה וחסרה חלקים חשובים להפעלתה כגון "המיקסר".

התובעת טוענת כי השיקים נשוא התובענה ניתנו לה לצורך תשלומם:

השיק על סך 50,731 שח נועד לפרוע את תשלום המע"מ בגין החשבונית של המחיר שהופיע בהסכם הרכישה שנכרת בין הצדדים.

השיק על סך 65,330 ש"ח נמסר לטענת התובעת, כחלק מהתשלום עבור מכונת הדפוס, אם כי הנתבע (ואחיינו), משיקוליו, ביקש מהתובעת לרשום בהסכם הרכישה סכום נמוך יותר מהמחיר שהוסכם בעבור המכונה.

דיון:

א.         השיק על סך 50,731 ש"ח:

            בין אם נקבל את טענת הנתבע כי מדובר בשיק לביטחון ובין אם לאו, נראה כי עליו היה לפרוע את סכום השיק הנ"ל.

            הנתבע לא הצליח להוכיח כי סכום המע"מ שולם על ידי חברת דפוס שורש בע"מ

ו / או מי מטעמה.

            לדבריו, הוא למד על כך ששולם סכום המע"מ מכך שעל פי הסכם הרכישה, חשבונית מס הומצאה למרות שעל פי סעיף 7 להסכם שבין הצדדים, חשבונית מס אמורה היתה להיות מוצאת רק לאחר פירעון מלוא התמורה ומכך שהתובעת מסרה לדפוס שורש בע"מ את המכונה למרות שעל פי סעיף 9 להסכם הרכישה, היא היתה רשאית לעכב את מסירת החזקה במכונה עד לתשלום מלוא התמורה.

            אלא שאין במתן החשבונית ו / או במסירת החזקה במכונת הדפוס לדפוס שורש בע"מ  משום הוכחה שסכום המע"מ שולם.

            הנתבע נמנע מלהביא ראיות ממשיות וישירות בדבר תשלום המע"מ, למרות שאלו יכולות היו להיות בשליטתו, שכן, מי שלדבריו היה אחראי לתשלום המע"מ הוא אחיינו.