פסק-דין בתיק א 30388/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהגישו הצדדים בעקבות דיון שהתקיים במעמד מנהל התובעת ובא כוחה וכן הנתבע, בנו אשר הגיש תצהיר מטעמו ובא כוחו לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן נגד שיק מס' 5000841 ע"ס 83,460 ש"ח מיום 23/4/03.

הנתבע הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, אשר משמש ככתב הגנה בתיק, ובו הצהיר, בין היתר, כי רכש שתילים מהתובעת, באמצעות מר אבי פרח, במחיר של 16 סנט לשתיל, כאשר סוכם שהנתבע ישלם עבור השתילים כשיוכל לעשות כן ללא תאריך יעד, ושאם לא תהיה לו יכולת כלכלית לשלם -  יימחק החוב. הובהר בתצהיר כי הסכמה זו נבעה בין היתר ממערכת היחסים הקרובה בין הנתבע לתובעת, וכן בשל האינטרס שהנתבע ימשיך לעבוד ולפתח זני פרחים חדשים שהתובעת תוכל לשווקם. עוד הוצהר כי בפגישה שנערכה בשלב מאוחר יותר עם מר פרח הוסכם שהנתבע ימסור לידיו את שיק ביטחון נשוא ההתנגדות, אולם לא ייעשה בו שימוש כל עוד מצבו הכלכלי של הנתבע לא יאפשר לו לשלם עבור השתילים.

לתמיכה בגרסתו צירף הנתבע לתצהירו מכתבים וטיוטות של סיכומי פגישות עם מר פרח, וכן תצהיר נוסף של בנו, מר בן מור.          

לאחר הדיון בהתנגדות התקבלה החלטה ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט. הסכום הנ"ל הופקד, ולכן ניתנה רשות להתגונן.

הנתבע הגיש תצהירי עדות ראשית שלו ושל בנו, בהם חזר על האמור בתצהירים שהוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות. 

מר שרון לבנטר, מנכ"ל התובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה בו הצהיר כדלקמן:

1. במהלך חודש יולי 2003 נפגש הנתבע עם נציגי התובעת, וסיכם עמם כי התובעת תמכור לו שתילים בסך כולל של 83,466 ש"ח, אשר יסופקו במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2003.
2. השתילים אכן סופקו כמוסכם.
3. הצדדים סיכמו על תנאי תשלום של שוטף + 90, ועל-כן היה על הנתבע לשלם תמורת השתילים לכל המאוחר עד ליום 31.12.03, אולם לא עשה כן.
4. לאור הפיגור הרב בביצוע התשלום, ביקש ממנו נציג התובעת שיק ביטחון, כאשר המבקש הבטיח לשלם את החוב במזומן, וכן שילם במעמד מסירת השיק את המע"מ בגין רכישת השתילים בסך של סך של 15,024 ש"ח.
5. על אף פניות חוזרות ונשנות מטעם נציגי התובעת לסילוק החוב, לא שילם הנתבע את חובו, ובמפגש אקראי לאחר מסירת שיק הביטחון אמר הנתבע למר לבנטר כי ישלם את חובו כשיהיה לו כסף, ואם לא יהיה לו לא ישלם אף פעם.
6. מעולם לא הובטח לנתבע כי אם לא תהיה לו יכולת כלכלית לשלם תוותר לו התובעת על חובו, וכן אין ממש בטענתו של הנתבע לפיה היה לתובעת אינטרס לספק לנתבע שתילים, שכן המו"מ לפיתוח זנים חדשים, אשר נכשל בסופו של דבר, נערך רק לאחר מכירת השתילים לנתבע.
7. לנתבע יש יכולת כלכלית לשלם את חובו שכן בחודש דצמבר 2003 רכש שתילים מסוג בלנקה קנביס מחו"ל ושילם בעבורם כפי שפירט במכתבו המתייחס למכתב ההתראה של ב"כ התובעת. 

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו והעיד כי בפגישה שנערכה ביום 10/3/04 הציע לחלק את החוב לתשלומים קטנים מאוד שיוכל לעמוד בהם החל מחודש ינואר 2005, כיוון שבמועד זה ציפה שיהיו לו רווחים ממכירת זן פרחים אחר מסוג "הילה" אשר פיתח בעצמו. בנוסף לכך העיד הנתבע כי סופקו לו פרחים מסוג הורה 52, וסוכם עם מר אבי פרח כי הנתבע יוכל להחליפם בזן אחר ואף לא יידרש לשלם עבורם אם לא ירוויח מהם כסף. לאחר מכן העיד שנתן את שיק הביטחון והבטיח לשלם את הכסף לאחר שיוחזרו לו הזנים שנגנבו ממנו וכשיהיה לו כסף לשלם.

בהמשך לשאלת בית המשפט השיב הנתבע כי אין לו יכולת כלכלית לשלם את החוב. לאחר מכן העיד כי בחודש האחרון מכר רכב מסוג איסוזו טרופר 2001 לבנו יונתן תמורת 100,000 ש"ח כדי לשלם לפועלים שלו וכי כיום הוא ואשתו נוסעים על רכב מרצדס מודל 1993. בהמשך לשאלות ב"כ התובעת השיב כי יש לו שני טרקטורים ישנים, שאחד מהם נרכש בכ- 7,000 ש"ח, מכונית מסוג רנו ששווה 10,000 ש"ח ומכונית מסוג סיטרואן ששווה 2,000 ש"ח, וכי הוא מתגורר במשק עולש
כבר-רשות בנחלה של 25 דונם אשר שייכת לאגודה. הנתבע העיד בשנת 2003 קיבל מהמועצה 400,000 ש"ח בגין ייצוא, ושבשנת 2004 קיבל מאגרקסקו אשראי בסך של כ- 50,000 - 100,000 ש"ח. כמו-כן העיד כי העסיק מספר מומחים ושמאים לצורך תביעה שהגיש נגד דנציגר ב- 4/8/05, אך טען כי עדיין לא שילם לרובם כסף, למעט לשמאי.

מר בן מור נחקר בחקירה נגדית קצרה, והעיד כי הגיע לבית המשפט עם הרכב של אביו מסוג איסוזו, אם כי הבהיר במהלך חקירתו החוזרת שלא בדק את הבעלות על הרכב.

מנהל התובעת, מר לבנטר, נחקר אף הוא על תצהירו והעיד כי השתילים הוזמנו בפגישה משותפת שלו ושל מנהל הייצור, אבי פרח, עם הנתבע שבועות ספורים לפני שסופקו בפועל. כמו-כן העיד שלא נערך טופס הזמנה ושתנאי התשלום הופיעו על-גבי החשבונית. בהמשך הודה שאינו יכול להכחיש כי אבי אמר לנתבע שהוא לא יפקיד את השיק. מר לבנטר אישר כי נשלח לנתבע המכתב שהוגש וסומן נ/1 וכן לא הכחיש שקיבל את המסמכים המסומנים נ/2 ו- נ/3. לאחר מכן תיאר מנהל התובעת את מהלך המו"מ עם הנתבע לגבי פיתוח זנים חדשים, אשר הסתיים על-פי עדותו לאחר מכירת השתילים. כנשאל מדוע מכרה התובעת את השתילים לנתבע במחיר נמוך, השיב כי התובעת הסכימה להשקיע בנתבע ולמכור לו במחיר נמוך על-מנת שיישאר לקוח שלה בעתיד.

הצדדים ניסו להגיע להסדר לאחר הדיון, אולם לא הושגה הסכמה, ולכן הוגשו סיכומים בכתב. ביום 14/11/06 הגיש הנתבע בקשה להגשת סיכומי תשובה, אולם בהעדר צירוף סיכומי התשובה בפועל ובהעדר טעם מפורט להגשת הסיכומים הנ"ל, אינני מוצא לנכון להיעתר לבקשה.

דיון