פסק-דין בתיק א 30202/05
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
30202-05
10.1.2008 |
|
בפני : מיכל ברק נבו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ עו"ד גולן |
: סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ עו"ד יצחקי |
| פסק-דין | |
הרקע וטענות הצדדים
התביעה שלפני הינה תביעת שיבוב שהגישה התובעת, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן - הפניקס) בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחיה עקב נזק שנגרם לכלי רכב מסוג פיאט מולטיפלה, מ.ר 51-586-63 (להלן - הרכב) אותו ביטחה במועדים הרלוונטיים לתביעה. הנזק נושא התביעה נגרם כתוצאה משריפה שפרצה בתא המנוע של הרכב ביום 22.08.04. כתוצאה מכך נגרם לרכב נזק רב והוא הוכרז כאובדן להלכה. התובעת שילמה למבוטחיה בהתאם לפוליסה סך של 115,235 ש"ח ומכרה את שרידי הרכב בסך של 40,788 ש"ח. לפיכך, הוגשה תביעתה על הפער בין השניים, 74,000 ש"ח, נכון ליום 25.05.05.
הנתבעת, סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, היתה היבואנית של הרכב. לרכב הוענקה אחריות על ידי הנתבעת למשך 24 חודשים ממועד קבלת הרכב, כמפורט בתעודת האחריות שצורפה כ נספח א' לכתב ההגנה. אין מחלוקת, כי הרכב היה בתוך תקופת האחריות, אם כי הנתבעת טוענת שהאחריות אינה חלה על נזקי שריפה.
לטענת התובעת, השריפה פרצה כתוצאה מתקלת דלק, כאשר אדי דלק אשר באו במגע עם סעפת הפליטה של הרכב התלקחו וגרמו למוקד אש מקומי, שגרם לנזק. הרכב עבר 61,000 ק"מ עד השריפה, והיה מטופל באופן שוטף וכנדרש במוסך מורשה של הנתבעת. התובעת טוענת כי אינה יודעת את נסיבות פרוץ השריפה, השריפה נגרמה על ידי נכס אשר לנתבעת היתה שליטה מלאה עליו, והאירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה. לפיכך, טוענת התובעת, על הנתבעת נטל הראיה שלא התרשלה, שכן חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו".
מומחה שריפות מטעם התובעת, מר אלי היינה (להלן - היינה), קבע שהשריפה פרצה כתוצאה מתקלת דלק, כאמור, וגם מומחה מתחום השמאות ומכונאות הרכב, שערך חוות דעת טכנית מטעם התובעת, מר שאולי יעקבי (להלן - יעקבי), קבע בחוות דעתו שההתלקחות יסודה בדליפת סולר, אשר - לדעת יעקבי - אירעה מצינור הפליטה.
לטענת הנתבעת, המבוטח לא ביצע "טיפול 60,000" שגרתי אצל הנתבעת, כמתבקש וכנדרש ממסמכי הרכב. אם בוצע טיפול כאמור אצל גורם שלישי, נותק הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אחריות הנתבעת. אם לא בוצע טיפול כלל, הרי שמבוטח התובעת לא עמד בתנאי האחריות של הרכב, ואין לו אלא להלין על עצמו. עוד טוענת הנתבעת, כי שריפת הרכב היתה עלולה להיגרם מסיבות שונות, ואלה אינן קשורות בנתבעת או בעבודתה. אין להחיל במקרה זה את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", בין היתר משום שהרכב היה בחזקת מבוטחי התובעת, הרכב לא טופל אצל הנתבעת, מבוטחי התובעת לא ביצעו את הטיפולים הנדרשים במועד, ברכב הותקנו מערכות נוספות ובנוסף - התובעת לא אפשרה לנתבעת לבדוק את הנזק במועד.
הראיות
הנהג ברכב התובעת, מר פיטר אומנסקי, העיד כי נסע בבוקר לעבודה. כאשר הגיע לחניה של מקום עבודתו ראה, מתחת למכסה המנוע, עשן עולה. הוא פתח את מכסה המנוע ופרץ של אש יצא לעברו. לדבריו, הגבות שלו נשרפו כתוצאה מכך. היו תלמידים מסביב (במוסד בו הוא עובד), והיה שם גם מנהל המטבח במקום שבו עבד, ואלה הביאו דליי מים ועזרו לכבות את השריפה. לדברי אומנסקי, הרכב היה חדש והוא ערך לו את כל הטיפולים הנחוצים, וזאת - במוסך הראשי של פיאט בבאר שבע. לדבריו, מעולם לא עשה לרכב טיפולים במוסך אחר, שכן הרכב היה עדיין בתוך תקופת האחריות. לטענתו, לא היתה כל אינדיקציה בתוך הרכב בטרם עצר, באחד ממכשירי הרכב, לכך שיש בעיה. הוא העיד כי אין בידיו קבלה המוכיחה שעשה "טיפול 60,000" לרכב, אך זכור לו שעשה טיפול, ואף שילם "אלף ומשהו" ש"ח.
מטעם התובעת העידו גם היינה, שהגיש חוות דעת ( ת/1), השמאי מר אריק דהן (להלן - דהן) (שחוות דעתו סומנה ת/2), יעקבי, (שחוות דעתו סומנה ת/3) וכן מר שי פייר, פקיד התובעת (להלן - פייר), שהגיש תצהיר, שסומן ת/5.
היינה קבע בחוות דעתו שהשריפה נגרמה כתוצאה מתקלת דלק, אדי דלק אשר באו במגע עם סעפת הפליטה של הרכב התלקחו וגרמו למוקד אש מקומי ומוגדר על סעפת הפליטה. עם הרמת הרכב על הליפט נוכח לדעת כי מנוע הרכב, לרבות חלקיו התחתונים, "נשטפו" בסולר ( סעיף 4.4 לחוות הדעת).
יעקבי הגיע למסקנה כי יסוד האירוע בדליפת סולר מצינור העודפים על גבי סעפת הפליטה. אין סימנים לקצר חשמלי.
מטעם הנתבעת העידו מר שי ניר, המנהל הטכני במוסך המורשה של הנתבעת שטיפל בדרך כלל ברכב (להלן - ניר) ( תצהירו ניתן ביום 16.10.06), מר שלמה מאור, מומחה לחקירת דליקות והצתות (להלן - מאור), שנתן חוות דעת מיום 09.11.04 וכן מר איתן בן ארי, מנהל אגף השירות אצל הנתבעת (להלן - בן ארי), שנתן תצהיר ביום 15.10.06.
ניר העיד כי המוסך לא ביצע טיפול 60,000 ק"מ ברכב התובעת, ובהחלט יתכן כי לו בוצע טיפול כנדרש היה נמנע אירוע השריפה. עוד ציין, שלא פורקו חלקים מהרכב בשלב שהוא שהה במוסך, למעט מכסה עליון שפורק על מנת לבדוק את נזקי השריפה. לדבריו, הוא חושב שלא ראה סימני סולר ברכב, כאשר בדק אותו לאחר השריפה, ולא זכר שראה נוזל כלשהו בתא המנוע, כשפתח אותו. עם זאת, לא יכול היה לשלול את דברי מומחי התובעת, שבדקו את הרכב המוסך, שהיה ריח של סולר והיה גם סולר בתא המנוע. לטענתו, זה טבעי בעקבות השריפה, כי בכל מקרה נשרפו במנוע דברים הקשורים לצנרת, ולכן יש שם ריח חזק. הוא ציין כי עד לאירוע השריפה טופל הרכב כראוי, ולא היתה הזנחה.
בן ארי ציין אף הוא שלא בוצע טיפול 60,000 ק"מ לרכב, כפי שצריך היה להיות. בנוסף, ייתכן כי לו היה מבוצע טיפול 60,000 כנדרש, היה נמנע אירוע השריפה. עוד אמר, כי הסטורית הטיפולים של הרכב, אשר צורפה כ נספח ד לתצהירו, לא מעידה על כל ליקוי שיכול היה להביא לאירוע השריפה. לדבריו, לנתבעת נמסרה הודעה על הנזק ועל אחריותה לכאורה רק ביום 12.10.04. לטענתו, כאשר הגיע ביחד עם המומחה, מאור, לבדוק את הרכב, התברר להם שפורקו חלקים רבים מהרכב, דבר אשר הקשה על בדיקת הרכב וגם עלול היה לגרום לירידת ערכו.
מאור סיכם את חוות דעתו בכך ש"לאחר בדיקת נסיבות פרוץ הדליקה, לאור העובדות, הממצאים, ועל סמך נסיוני כחוקר שריפות, אני בדעה כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את נסיבות פרוץ השריפה ברכב". בחקירתו בבית המשפט הסכים מאור עם ב"כ התובעת, כי אין ספק שאילו בדק את הרכב סמוך לקרות האירוע, יכול היה לראות דברים בצורה יותר מדויקת מאשר כעבור חודשיים וחצי, מה גם שפורקו רכיבים מתוך הרכב. הוא הסכים לדעת מומחי התובעת, שמוקד השריפה נמצא בתא המנוע ותוך עיון בתמונות שצילם היינה ( ת/1), אמר כי לאור תמונות אלה, הוא יכול לציין גם שיש סימנים של נוזל הן בחלק העליון של המנוע והן בחלק התחתון ( תמונה 7 ב- ת/1). אי הסכמתו עם חוות הדעת של התובעת, נובעת מכך שלמשל - מאור סבור שאם היתה שריפה בתא המנוע, הנובעת כתוצאה מהתלקחות דלק, הנזקים היו צריכים להיות דראסטיים, ולא הנזקים המינוריים הנראים בצילומי הרכב. עוד הוסיף, כי מצא את צנרת הסולר שלמה, ולא היתה בה נזילה נכון לזמן שמאור בדק את הרכב. כל הנתיכים שנבדקו בתיבת הנתיכים בתא המנוע נמצאו שלמים, כך גם צמות החשמל בתא המנוע, ולא נמצאו סימנים ויזואליים של נתק או התכה בחוטי החשמל, שהיו יכולים להצביע על קצר בחוטים אלה. לדבריו, המחלוקת העיקרית שלו עם קביעת היינה לגבי נזילת סולר, נובעת מכך שלא ראה איתור של נקודת הכשל (צינור קרוע), שגרם או איפשר את הנזילה. לכן, לדבריו, ניתן לשלול את הסברה שהשריפה קרתה כתוצאה מדליפת סולר. באשר לסברה אליה התייחס יעקבי, לפיה צינור העודפים לא היה במקומו, והוחזר למקום לאחר מכן, אמר מאור כי אם צינור העודפים היה נמצא מנותק, השריפה לא היתה ברמה שרואים בתמונות. צינור עודפים לא יכול לגרום לנזילה כל כך גדולה שבעקבותיה כל המנוע שטוף. עוד מציין מאור, כי במקרה הזה יש נזקי אש מקומיים, ללא קשר ביניהם, במספר מקומות. מאור מעלה מספר אפשרויות לגבי גורם השריפה: בידוד של מכסה תא המנוע שנתלש ממקומו ונגע בסעפת הפליטה (אם כי במקרה כזה צריך היה למצוא שרידים בתא המנוע, אלא אם כן אלה פונו לפני הבדיקה). מאור הסכים שאין מדובר במקרה זה בהצתה, ואין מדובר בכשל במערכת החשמל. עם זאת, יכלה להיות התחממות של גידי חשמל כתוצאה מעומס. הוא גם לא ראה סימנים המעידים על מכה ברכב. אפשרויות נוספות שהעלה מאור הן מעורבות חיצונית כגון שטיפת המנוע בעת טיפול, מילוי שמן או בדיקת שמן לפני האירוע, או דליפת שמן מסעפת הפליטה לפני האירוע. עם זאת, הסכים שאין זה סביר שהרכב יתלקח ימים או שבועות לאחר אותה מעורבות חיצונית, וגם לא לאחר נסיעה של אלף ק"מ. מתוך התיאור של הנהג ברכב התובעת, סבור מאור שהמצב מתאים ל"פלאש" של אש, למשל כתוצאה מהתלקחות של טיפות של דבר מה במנוע, אך לא מתאים לשטיפת המנוע בסולר, כפי שתיאר היינה.
סיכומי הצדדים
לטענת התובעת, מאחר שמומחי התביעה קבעו באופן פוזיטיבי שהשריפה פרצה כתוצאה מתקלת דלק או דליפת סולר, ומאחר שמומחה ההגנה קבע כי לא ניתן להצביע מהיכן פרצה האש - הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה. לפי מסקנות מומחי התובעת, מדובר בכשל באחת ממערכות הרכב, ולכן האחריות מוטלת לפתחה של הנתבעת. לחילופין, טוענת התובעת, אם יסבור בית המשפט כי כפות המאזניים מעוינות בכל הקשור בקביעה איזה מחוות דעת המומחים עדיפה - הרי שנטל ההוכחה מוטל במקרה זה על כתפי הנתבעת, וגם במקרה כזה דין התביעה להתקבל.
לדברי התובעת, יש להעדיף את חוות דעת המומחים מטעמה, מכמה סיבות:
א. מומחי התובעת בדקו את הרכב ימים ספורים לאחר השריפה, עובדה המעניקה להם יתרון משמעותי על פני מומחה הנתבעת, שבדק את הרכב רק כעבור חודשיים וחצי. המחלוקות העיקריות בין מאור להיינה נובעות - לדברי מאור עצמו - מכך שהיינה מצא ממצאים, שמאור לא יכול היה לראותם, בשל חלוף הזמן. לדוגמא, עובדת היותו של תא המנוע שטוף בסולר, כפי שמצאו שני מומחי התובעת, ומומחה הנתבעת לא ראה אותו.
ב. בחוות דעתו לא שלל מומחה הנתבעת את עמדת מומחי התביעה, לפיה השריפה פרצה בשל נזילת סולר. רק כאשר העיד בבית המשפט, מספר חודשים אחרי שהעידו מומחי התביעה, אמר בצורה נחרצת שלא יתכן שהשריפה נבעה מדליפת סולר. מדובר בעדות כבושה וגם בשל כך עדיפות חוות הדעת של מומחי התביעה.
ג. מומחה התביעה, היינה, הגיע למסקנותיו בנוגע לדליפת סולר עוד לפני שנודע לו, שצינור העודפים היה מנותק. פרט זה נודע לו רק לאחר חתימת חוות הדעת וסמוך לפני עדותו בבית המשפט, והוא רק מחזק את חוות הדעת, שהיתה איתנה דיה גם קודם לכן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|