פסק-דין בתיק א 30050/05

עובדות שאינן שנויות במחלוקת :

1.    ביום 23.11.04, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, ירד התובע 2, מר אביהו שבורון (להלן - התובע), לכלי הרכב שלו, שחנה בחניה המשותפת של בנין המגורים בו הוא מתגורר, ברחוב נחמני בתל אביב. הוא גילה שלרכבו נגרם נזק של מעיכה באיזור הגג, סמוך לשמשה הקדמית, ושבר בשמשה הקדמית בפינה הימנית העליונה. סמוך לרכב היה מוטל עציץ, שהיה תלוי יום קודם מחוץ למרפסת של הנתבעת, הגרה באותו בנין, הגב' רנטה יבלונסקה (להלן - הנתבעת), והיה שייך לה.

טענות התובעים :

2.    העציץ נפל ממרפסתה של הנתבעת, נחת על כלי הרכב של התובע, ב"תפר" שבין הגג לשמשה הקדמית, וגרם לנזק. התובעת 1, אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את התובע, פיצתה אותו בגין נזקיו, בסך של 4,929 ש"ח (תיקון הנזק + פיצוי בגין ירידת ערך) והתובע שילם השתתפות עצמית בסך 3,015 ש"ח (בגין הנזק ובגין ירידת הערך). לפיכך, הוגשה התביעה על סך של 8,071 ש"ח.

3.    לטענת התובעים, התאונה ארעה בשל נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו, אין להם ידיעה כיצד ארעה התאונה וארוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהתאונה ארעה באשמת הנתבעת, מאשר עם המסקנה שארעה שלא באשמתה. בנוסף טענו התובעים, כי התאונה נגרמה על ידי דבר מסוכן, כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין), ולפיכך הנטל על הנתבעת להראות שלא היתה לגבי הדבר המסוכן התרשלות, שבעטיה תחוב.

טענות הנתבעת :

4.    לטענת הנתבעת, התובע החנה את רכבו במקום אסור בחצר הבנין המשותף, ולא בשטח שיועד לו. אם אמנם נפל עציץ או חפץ אחר מדירת הנתבעת, הוא לא פגע במכונית התובע. אם אמנם נפל עציץ, כאמור, היה זה בשל סערה חזקה שהיתה ביום 22.11.04 ולנתבעת לא היתה שליטה על כך. גרסת התובע משוללת הגיון ולא מתאימה לנזקים בכלי הרכב: אם אמנם פגע העציץ תחילה בגג המכונית, לא יתכן שעוצמת הפגיעה בשמשה היתה כה גדולה, שגרמה לשבירתה. הנתבעת קשרה את העציצים במרפסתה. מכל מקום - הנזק הנתבע הוא מוגזם ובלתי מוצדק, והתובע, בשיחה עם הנתבעת סמוך לאחר הארוע, ציין שהנזק כולו מסתכם ב-1,600 ש"ח. אין לחייב בגין ירידת ערך בשל השמשה.

הדיון בבית המשפט, הראיות ועדויות הצדדים :

5.    בדיון בפני העידו התובע, חברו - מר אמנון כץ, והנתבעת.

התובע הגיש את תמונות הנזק וצילום של בנין המגורים. מצילום הבנין, ת/1, נראה בבירור, כי המרפסת היחידה ממנה בולטים עציצים, היא מרפסת הנתבעת. התובע העיד, כי כשנה לפני הארוע נושא תביעה זו נפל כבר עציץ מהמרפסת של הנתבעת (להלן - המקרה הראשון), ובנס לא נפגע דבר. לדבריו כבר אז שוחח עם הנתבעת על כך, אך היא לא הגיבה. העציצים תלויים, לדבריו, על חישוקים חלודים והם בולטים מהמרפסת, מבלי להיות חסומים על ידי מעקה או סורגים כלשהם. במקרה נושא התביעה, סיפר התובע, העציץ נפל כנראה במהלך הערב או הלילה, שכן כשירד לרכבו למחרת, ראה את הנזק וכן את חלקי העציץ והצמח מפוזרים על הרכב ובסמוך אליו. הוא קרא לנתבעת, היא ירדה, ראתה את הנזק והעציץ, אמרה לו שהיא מצטערת ואינה יודעת כיצד אירע הדבר, שכן דווקא את העציץ המסוים שנפל קשרה במיוחד, כי הוא גדול יותר מהאחרים. התובע לקח את הרכב לבדיקה ביום 23.11.04 והשמאי צילם את הרכב. באסופת התמונות ת/2 נראה בבירור הנזק, ובאחת התמונות גם נראים עלים על הרכב, המתאימים לסוג העציץ שנפל, כעולה מהתמונה שצירפה הנתבעת - נ/1. דברי התובע מצאו חיזוק ואישור בדברי העד מטעמו, מר כץ, שהיה עימו הן כשנתגלה הנזק והן בחילופי הדברים עם הנתבעת.

6.    הנתבעת פתחה עדותה בכך שהיא מתפלאת על כמות אי האמיתות שנאמרו על ידי התובע והעד מטעמו, אך למעשה - ניתן היה כמעט להשתית את התביעה כולה על עדותה שלה. הנתבעת טענה, בתחילת דבריה, שכאשר סיפר לה התובע שהעציץ שלה נפל על מכוניתו וקרא לה לראות את הנזק, היתה שעת ערב. היא נבהלה וירדה למטה, תחילה לבדה, ולא ראתה כל נזק. לאחר מכן הגיעו התובע ומר כץ, הראו לה את הפיצוץ, אלא שעל הרכב לא היו שום סימנים מהעציץ או מהצמח. ואולם בהמשך דבריה, אמרה את הדברים הבאים:

"מזה 20 שנה אני גרה בדירה. המשפץ עשה טבעות חזקות ובמשך 18-17 שנה, אפילו שהעציצים לא היו קשורים, והיתה לי כמות כפולה של עציצים, אף עציץ לא נפל. היתה סופה בשנת 2001 ואז העציץ פעם ראשונה נפל..."

וכן:

"ראיתי את העציץ על הקרקע בחצר בשלמותו. זאת אומרת הפלסטיק היה מפוצץ אך החתיכות היו באותו מקום, האדמה התפזרה אך זו היתה ערימה אחת. זה היה העציץ שלי... זה אותו עציץ שנפל קודם".

עוד סיפרה הנתבעת, כי לאחר המקרה הראשון, אספה את העציץ ושתלה אותו מחדש, ואז גם קשרה אותו בחבל. לאחר המקרה נושא תיק זה, הוסיפה גם קשירה בסרטי הדבקה, כפי שניתן לראות בתמונה נ/1 שהגישה במהלך הדיון. היא גם דיללה את כמות העציצים התלויים מהמרפסת, והורידה אותה ל-4 עציצים בלבד.

הנתבעת טענה, שהתייעצה - הן אחרי המקרה הראשון והן אחרי המקרה השני - עם שני מומחים, פרופסורים להנדסה, והם אמרו לה, לפי כובד העציץ, סוג הצמח ומהירות הרוח, שכנראה נוצרת במקום "איזה מערבולת", שמנתקת את העציץ כלפי מעלה וזורקת אותו הצידה. אותם פרופסורים, לא למותר לציין, לא זומנו לעדות.

7.    בא כוחה של הנתבעת ביקש לצרף לראיותיו חוות דעת מטעם השירות המטאורולוגי ( סומנה נ/2). ב"כ התובעים התנגד, לאחר שעיין בה, הן משום שחוות הדעת לא צורפה לכתב ההגנה וקיומה לא אוזכר בו, הן משום שנותנה לא זומן לעדות. ב"כ הנתבעת ביקש, אם כן, לאור ההתנגדות, לזמן לעדות את נותנת חוות הדעת ולדחות לשם כך את הדיון. קבעתי כי אחליט בענין זה בהמשך.

אני מחליטה לקבל את חוות הדעת, אך לאחר עיון בה, נראה לי שאין באמור בה כדי להועיל לנתבעת.

8.    על פי חוות הדעת מטעם השירות המטאורולוגי,