פסק-דין בתיק א 2998/05

כללי

1.         בשנת 1977 רכשו התובעים דירת מגורים מבניין שעתיד היה להבנות על ידי חברה קבלנית. חרף התחייבותה של האחרונה כי עורך דינה (להלן: עו"ד רונן) יבצע את רישום הבית המשותף וגם ירשום את זכויות התובעים בדירה לא נעשה הדבר עד לשנת 2003 ורק לאחר שהתובעים שילמו לעו"ד רונן תשלום נוסף שנדרש על ידו בעד הרישום, ואשר שולם "תחת מחאה". בתובענה זו נתבע עורך הדין להשיבו וכן לפצות את התובעים בגין נזקים ממונים (תשלום לעורך דין נוסף על מנת לזרז את הרישום) ובלתי ממוניים (עגמת נפש) שנגרמו להם לטענתם בעטייה של התנהגותו ובעיקר אי-רישום  זכויותיהם לאורך השנים.

2.         הצדדים הסכימו כי אכריע בתובענה ללא שמיעת ראיות ועל סמך תצהירי עדות ראשית על צירופיהם וסיכומי טענות בכתב.

3.         טענת התובעים הנה בתמצית, כי הם זכאים להשבת מה ששילמו וכן לפיצוי הנתבע בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו להם, שכן שילמו את מלוא התמורה בעד הרישום לחברה הקבלנית וכי עו"ד רונן חרף היותו נאמן של החברה והחזיק ביפוי-כח בלתי חוזר שניתן על ידה לא פעל כנדרש, השתמש בלחץ בלתי הוגן וניצל את מצוקתם של התובעים שעה שדרש תשלום נוסף שלא היה זכאי לו בעבור רישום זכויותיהם.

4.         גרסת עו"ד רונן הנה בתמצית, כי לא היה צד לחוזה בין הקבלן לבין התובעים וממילא אין להטיל עליו חיוב כלשהו על פיו. לגרסתו קיבל את ההוראה הבלתי חוזרת רק בשנת 2004 ובכל מקרה הסיבה לאי-השלמת הרישום במועד נעוצה בסיבות שונות לרבות התלויות בתובעים עצמם. כמו-כן, לא שולם לו לטענתו מלוא שכר הטרחה בגין עבודת הרישום לו היה זכאי ובכל מקרה התשלום ששולם על ידי התובעים היה מוסכם ונמוך משמעותית מהשכר הראוי בשים לב להיקף העבודה שנדרש לבצע. עוד הוסיף כי משהסכימו התובעים לשלם שכר טרחה נוסף הרי שמנועים הם מלתבוע השבתו, ותביעתם בנסיבות אלו נגועה בחוסר תום לב.

העובדות

5.         ביום 26.9.77 התקשרו התובעים בחוזה עם חברת צבי וינוגרד ובנו בע"מ (להלן: החברה הקבלנית) לרכישת דירת מגורים בבניין שעתיד היה להבנות על ידה ברחוב שימקין 11 בחיפה.

6.         בהתאם לחוזה הוטל על הרוכשים לשאת בהוצאות הכרוכות בעריכתו, לרבות תשלום מסים (למעט מס שבח). החברה הקבלנית מצדה התחייבה לרשום את הבניין בלשכת רישום המקרקעין כבית משותף ובהמשך את זכויות התובעים על הדירה.

7.         ביחס לעלויות הרישום הוסכם בחוזה, כי על הרוכשים לשאת בחלק היחסי ממסי רישום הבית המשותף והזכויות בדירה. כן התחייבו " לשאת ולהשתתף בהוצאותיו המשפטיות של המוכר הקשורות בביצוע הפעולות המשפטיות הנזכרות בהסכם זה [קרי, רישום הבית המשותף ורישום זכויות הרוכשים] ולצורך האמור לעיל מתחייב הקונה לשלם למוכר במעמד חתימת הסכם זה 1.5% ממחיר הדירה בתוספת מ.ע.מ".

כן הוסכם, כי עו"ד רונן, הנתבע בהליך דנן, " יטפל ברישום הבית כבית משותף ובהעברת הדירה בטאבו הנ"ל". עו"ד רונן, שהיה עורך-דינה של החברה הקבלנית, ערך את החוזה כך שהצהרה זו לבטח היתה בידיעתו.

            המסמכים הדרושים לצורך רישום הבית המשותף וגם זכויות התובעים היו בידי עו"ד רונן (ראה מכתב עו"ד ברנבלום מיום 18.5.04).

8.         ביום 13.12.79 (ראה העתק המצורף לתצהיר שלמה טל) הורתה החברה הקבלנית לעו"ד רונן בהוראה בלתי חוזרת לטפל ברישום ואישרה כי קבלה מהרוכשים " את כל המגיע לנו..ובגין רשום העברת הבעלות בה על שמם". אין חולק אפוא כי התובעים קיימו את מלוא התחייבויותיהם הכספיות, לרבות תשלום השתתפותם בעלויות רישום הבית המשותף והזכויות בדירה על שמם בלשכת רישום המקרקעין.

9.         עו"ד רונן אמנם טען, כי נודע לו על הוראה בלתי חוזרת זו רק בשנת 2004 שעה שהעתק מהמסמך צורף לכתב התביעה ברם גרסה זו אינה מתיישבת עם היות המסמך מופנה אליו ועם תוכן מכתבו של עו"ד אבנרי מיום 17.12.79 אליו צורף העתק ממנו.

10.        אני קובעת אפוא כי עו"ד רונן ידע מזה שנים רבות, מאז מועד קבלת מכתבו של עו"ד אבנרי,  כי התובעים דנן קיימו את מלוא התחייבויותיהם החוזיות.

11.        בהחלטה מיום 27.2.90 נכנסה החברה הקבלנית להליכי פירוק מרצון שהסתיימו זה מכבר. מנהל החברה הקבלנית צבי וינוגרד הלך לבית עולמו לפני שנים.

12.        חרף ההתחייבות החוזית מצדה של החברה הקבלנית כי הרישום יושלם על ידי עו"ד רונן תוך שנה ממועד מסירת החזקה בדירה (ולמצער מיום ההוראה הבלתי חוזרת), נמשך התהליך למעלה משני עשורים ורק בשלהי שנת 2003 הוכתר בהצלחה.

13.        לרישום הזכויות קדמו פניות רבות לעו"ד רונן מצד באי כחם השונים של התובעים בהן נדרש לסיים את מלאכתו. במהלך השנים התייחס עו"ד רונן לפניות אלו וטען לעיכוב בעטיין של סיבות שלא היו קשורות בו. לבסוף, כאשר הוסרו המכשולים הנטענים דרש תשלום שכר טרחה בסך 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ כתנאי לביצוע הרישום.

במכתבו של עו"ד ברנבלום מיום 18.5.04 הובהרה לעו"ד רונן עמדת התובעים, כי עליו להשלים את הרישום ללא תמורה נוספת ברם יסכימו לשלם את הסכום שנדרש על ידו "תחת מחאה". בפועל שולם הסכום ביום 20.10.04 (ראה חשבונית מס, נספח ה' לכתב התביעה) לאחר שהושלם הרישום. באותו מכתב גם הוצעה כחלופה כי עו"ד רונן ימסור לידי בא כח התובעים את כל המסמכים הדרושים להשלמת הרישום.

בנוסף לתשלום האמור שילמו התובעים סך של  2,667 ש"ח לעו"ד רש, אליו פנו בצר להם על מנת שיזרז את הטיפול,  ולגרסתם הודות לטיפולו הושלם הרישום.