פסק-דין בתיק א 29910/00

מבוא

1. התובעת-אלנג'אח מכללה למדעים ולטכנולוגיה שפרעם בע"מ, (להלן-"אלנג'אח") השכירה לנתבעת-עמל 1 רשת מכללות ובתי ספר למדעים טכנולוגיה ואומנות, (להלן-"עמל") מבנה בעיר שפרעם על מנת שישמש  את עמל לצורך הפעלת בית ספר טכנולוגי מקיף בעיר שפרעם.

2. קשר זה שבין הצדדים הוליד שתי מחלוקות שבאו לביטוי בתביעה שהגישה אלנג'אח נגד עמל ובתביעה שכנגד שהגישה עמל כנגד אלנג'אח וכנגד מר נאיף אבו סמרה (להלן-"מר אבו סמרה") שניהל מטעמה של עמל את בית הספר המקיף בשפרעם.

3. תביעתה של אלנג'אח, הינה תביעה כספית בסכום של 117,670 ש"ח ועיקרה תביעה בגין ליקויים שנגרמו למושכר, מושכר שהפעילות בו ע"י עמל הופסקה בסוף חודש יוני 2000.

4. תביעתה של עמל שהוגשה כתביעה שכנגד, הינה תביעה כספית (ביחד עם תביעה למתן חשבונות) שלאחר תיקונה הועמד סכומה  על 566,650 ש"ח ועיקרה תביעה בגין תרמית וגזל שנעשו לטענת עמל ע"י אלנג'אח וע"י מר אבו סמרה אשר העבירו משתתפי קורסים שבאו לעשותם במסגרת עמל (או שהיו מיועדים לעשותם בעמל) למכללת אלנג'אח, תוך כדי שימוש במוניטין של עמל, בעובדים, במורים, במעבדות ובציוד של עמל ואפילו תוך עשיית שימוש במבנה ששכרה עמל מאלנג'אח. שני מרכיבי הנזק העיקריים של התביעה שכנגד שנותרו להכרעה על פי סיכומי עמל, הינם פיצוי בסכום של 400,450 ש"ח בשל אובדן רווחים מקורסים שלטענת עמל היו צריכים להיות מנוהלים על ידה ואשר תמורתם נגזלה לכאורה ע"י אלנג'אח וסכום של 17,468 ש"ח שהוצא מעמל, לטענתה במרמה לשם בניית תשתית של 5 כיתות קרוואן, תשתית שעל פי המוסכם בין הצדדים היתה  צריכה להיות ממומנת ע"י אלנג'אח.  

5. משנכשלו ניסיונות סיום ההליכים מחוץ לכותלי בית משפט, לרבות הליכי גישור, התייצבו העדים להשמעת עדותם. המשפט נוהל במשך שעות ארוכות, הוקדשו לו 8 ישיבות לשמיעת עדויות (באחת מהן נערך פרוטוקול מוקלט). 21 עדים העידו במשפט, (אחד מהם מר נג'יב אבו סמרה העיד גם במסגרת התביעה וגם במסגרת ההגנה בפני התביעה שכנגד), במסגרת תביעת אלנג'אח, העידו מטעמה השמאי מר חיים ביאנקו ומנהלה מר נג'יב אבו סמרה. לאחר מכן התייצבו לעדות 14 עדים מטעמה של עמל: המפקח הפנימי מר ניר אבנון, רכז הקורסים מר מג'יד שאהין, המזכירות-גב' רנין חמאדה, גב' חוריה נרגס וגב' ריטה חניפס, המורים-גב' מישעל זוהאד, מר מואיד חניפס, מר חאזם מרוואן, מר מוחמד סעדה, מר עזמי מרוואת, מר מנסור ג'ובראן ומר נאסיף ביבאר, הקניין מר אמל סלותי ועובד התחזוקה מר עוואבדי נאיף. תצהירו של עד נוסף, מר עזאת שאהין הוגש ללא חקירה. לאחר מכן העידו מטעם  הנתבעים שכנגד מר חטיב האני, אחראית המינהלה הגב' אמאל עאזר, הנתבע שכנגד מס' 2 מר נאיף אבו סמרה, מר נג'יב אבו סמרה  ששב לדוכן העדים ומר דעאס מוחמד עמרור.

6. לאחר שמיעת כל העדויות סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב באשר לתביעה ולתביעה שכנגד.

כרונולוגיה

7. ביום 19.6.97 הוקמה מכללת אלנג'אח (נספח 3 לת/11) וביום 5.11.97 החלה אלנג'אח את פעילותה העסקית, (ר' דיווח למע"מ, נ/4).
8. ביום 1.9.97 השכירה אלנג'אח לעמל מבנה המכיל  7 כיתות לימוד, סדנאות וחצר מיום 1.9.97 ועד 31.8.98, (נספח ב'1 לנ/5).
9. בהמשך הוארך ההסכם, אלנג'אח אשר בנתה 5 כיתות (קרוואנים) השכירה בשלב זה לעמל 12 כיתות לימוד, סדנאות וחצר מיום 1.9.98 ועד 31.8.99, (נספח ב2' לנ/5). ההסכם הוארך מיום 1.9.99 ועד 31.8.00, (נספח א' לת/5).
10. בסוף יוני 2000 עזבה עמל את המושכר לאור המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים כמפורט במבוא.

דיון

בטרם אנתח טענות הצדדים, אבהיר את קווי המסגרת כפי שהוכחו ואשר ישמשו להכרעה בתביעה ובתביעה שכנגד.

הסיבה להשכרת השטח-צורת ההתקשרות

11. עמל הינה חלק מרשת חינוך ארצית המפעילה בתי ספר ברחבי הארץ, בין השאר הקימה עמל בית ספר טכנולוגי בעיר שפרעם ומר אבו סמרה שימש כמנהל  בית הספר מטעמה של עמל במשך שנים רבות שקדמו להתקשרות נשוא התביעה. בשנת 97 החל מו"מ בין עמל ואלנג'אח במהלכו שקלו הצדדים להתקשר בהסכם שותפות, אלא שאלנג'אח עדיין היתה בחיתוליה אם בכלל והמו"מ לא הבשיל לכדי הסכם, (ר' טיוטות שהוחלפו בין הצדדים אך לא נחתמו נספחים לת/15 תצהירו של מר עמרור).  מאחר ובקיץ 97 היתה ציפיה מצד עמל לגידול משמעותי במספר התלמידים, לטענתה בשל מצג שהציג בפניה מר אבו סמרה,    (ר' עמ' 31 לפרוטוקול) בחרה עמל לשכור מאלנג'אח שטח נוסף (מעבר לשטח הקיים של בית הספר), השטח כלל באותו שלב 7 מבנים צמודי קרקע שנמצאו בצמוד לביתו של מר אבו סמרה ובמרחק מספר מאות מטרים מהמבנה הקיים של בית הספר, (שטח  זה כונה בדיון "השלוחה"). המפקח הפנימי מטעם עמל מר אבנון תאר כך את מהות ההתקשרות בעמ' 45:

"ש.       לצורך מה, מה היתה המטרה מההסכם הזה שהוצא על ידכם לעשות שיתוף פעולה עם מכללת אלנג'אח?

  ת.       ידוע לי שלפני ההתקשרות בהסכם השכירות עם מכללת אלנג'אח היו מגעים לגבי אופן ההתקשרות עם המכללה ואחת האפשרויות שעלתה היתה ניהול משותף של קורסים. למיטב ידיעתי וכפי שעולה מההסכם שנחתם בסופו של דבר הגיעו למסקנה שאין כל טעם בשיתוף פעולה עסקי עם מכללה שגם עוד לא פעלה בתקופה ההיא אלא הקמתה היתה יותר אמצעי להתקשרות לצורך שכירת מקום ולכן נחתם הסכם שכירות רגיל".

במאמר מוסגר אציין כי על פי תוכן הסכמי ההתקשרות והתנהגות הצדדים, הנני סבור כי אלנג'אח הינה בעל הדין הנכון ועמל אינה יכולה לעורר בדיעבד ספק באשר לזכותה של אלנג'אח לטעון טענות כבעלת המושכר.