פסק-דין בתיק א 29851/04

התביעות והצדדים להן :

1.         בפני תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות לתאונת דרכים אחת מיום 13.7.03. התאונה התרחשה בצומת הרחובות בן גוריון ואמירים בהרצליה, ובה היו מעורבים שני רכבים : רכב התובעת בתביעה העיקרית, מסוג פיאט פונטו (להלן : "הפיאט"), נהוג על ידי מר יוסף זהבי (להלן : "זהבי") ; ורכב הנתבע 1 (להלן : "הנתבע") מסוג אופל טיגרה (להלן : "האופל"), אשר היה נהוג בעת התאונה ע"י הנתבע, והמבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן : "הנתבעת").

2.         בתביעה העיקרית תובעת התובעת מהנתבעים את הנזקים אשר נגרמו לפיאט בתאונה, המסתכמים לטענתה בסכום של 34,030 ש"ח ; ואילו בתביעה שכנגד תובעת הנתבעת מהתובעת את הנזקים שנגרמו לאופל, המסתכמים לטענתה בסכום של 18,390 ש"ח.

גרסאות הצדדים לתאונה :

3.         לטענת זהבי, הוא נסע ברח' בן גוריון בהרצליה ובצע פניה שמאלה לרח' אמירים. ביצוע הפניה לא הושלם (בכתב התביעה מצויין כי הסיבה לכך הם עובדים שעבדו במקום), ורכבו בלט לכיוון נתיב נסיעת הנתבע.

            בשלב זה, פגע בו בחוזקה הנתבע, אשר נסע ברח' בן גוריון בנתיב הנגדי, וכתוצאה מפגיעה זו, בחלק האחורי של הפיאט, נהדף הפיאט אל עבר עמוד ונפגע גם בחזיתו ובדופן שמאל.

4.         לגרסת הנתבע, כפי שפורטה בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, החל הוא בחציית הצומת באור ירוק, באותה עת חצה זהבי את הצומת באור אדום, כשהוא נכנס לצומת לא פנוי - וכך נגרמה התאונה.

            בנוסף ולחלופין טוען הנתבע כי על פי האמור בכתב התביעה ובהודעת זהבי, הרי שזהבי נכנס לצומת לא פנוי, שלא איפשר השלמת הפניה, ולכן יש לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור ניכר לתאונה.

העדויות והראיות :

5.         ביום 22.11.04 הופיעו בפניי זהבי והנתבע ומסרו את עדויותיהם. בתום שמיעת העדויות ביקשה ב"כ הנתבעים להתיר לה להביא עדים אובייקטיביים אשר היו, לטענת הנתבע, במקום, וכן להציג בפני בית המשפט את ההודעה המקורית שנמסרה לנתבעת.

6.         ביום 09.12.04 נמסרה הודעה לבית משפט ע"י הנתבעים, ממנה עולה כי אחד העדים הנטענים לא אותר והשני לא זוכר את פרטי האירוע, ולכן אלה לא הובאו לעדות. כמו כן, לא צורפה הודעת הנתבע ו/או תמונות נזק ברכבו ולכן, ולאחר שהצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב, יש מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפניי.

ההכרעה :

7.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחומר הראיות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי האחריות לתאונה, ברובה המכריע, מוטלת על הנתבע.

8.         שוכנעתי כי גרסתו של זהבי לאירועים עדיפה על פני גרסת הנתבע: שוכנעתי כי אכן זהבי ביקש "להספיק" את האור הירוק ברמזור ואף שהמופע ברמזור התחלף לכתום במהלך הפנייה, הוא המשיך בנסיעה.

            שוכנעתי כי אכן זהבי לא השלים את כניסתו לרח' אמירים וזאת עקב רכבים שעצרו בחנות הוידאו הסמוכה. גרסה זו נזכרת במפורש בהודעה בנספח א' לכתב התביעה שמסר זהבי, ואם נרשם בכתב התביעה "אנשים עובדים בכביש", אין לייחס זאת לזהבי, שלא חתום על כתב התביעה.

            שוכנעתי כי בעת התאונה רכבו של זהבי עמד מעט בולט לנתיב של הנתבע, והנתבע החל בנסיעתו כשדעתו מוסחת, מבלי להבחין ברכבו של זהבי.

9.         איני מקבלת את גרסת הנתבע, המחייבת את המסקנה שזהבי נכנס באדום מלא לצומת, לאחר שהן הנתבע והן הנהגת משמאלו החלו כבר בנסיעה.

            מיקום הנזקים ברכב זהבי הם בחלק הימני האחורי; אם נכונה הייתה הטענה כי זהבי נכנס לצומת באור אדום, אמור היה להיפגע הרכב שמשמאל לנתבע, וגם אם בדרך כלשהי (בלתי אפשרית בעיניי) חמק זהבי מפגיעה ברכב זה, אזי כיצד הספיק גם לעבור בכל מחצית רכבו את הנתבע, ולהפגע רק בחלק האחורי ? !

            מעיון בתמונות הצומת אשר צורפו ע"י זהבי עולה כי אין מדובר בצומת גדול, ואין זה יתכן שמהירות נסיעת זהבי בפנייה של 90 מעלות, תהא כה גבוהה כפי שטוען הנתבע.