פסק-דין בתיק א 29767/07

א)         כללי וטענות הצדדים

זו תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע 4 שיקים בסך של 5,616 ש"ח, 5,617 ש"ח (להלן: "השיקים הראשונים"), 5,395 ש"ח, 5,395 ש"ח (להלן: "השיקים הנותרים"), שמועד פירעונם 25/10/04, 28/10/04, 10/10/05, 10/1/06 (בהתאמה), המשוכים ע"י הנתבע לפקודת התובע. השיקים הוצגו לפירעון וחזרו בהוראת ביטול. סכום החוב בהוצל"פ נכון להיום הינו 34,859 ש"ח.

בתצהיר ההתנגדות טען הנתבע כי השיקים בוטלו בשל אי קיזוז 4 חשבוניות זיכוי שמסר לו התובע בסך 17,263 ש"ח בגין החזרת סחורה פגומה, ובשל אי אספקת סחורה שהתחייב לספק. לטענתו, 2 השיקים הראשונים נמסרו לתובע ע"י אשתו עבור נעליים שנרכשו מבלי ליידעה אודות חשבוניות הזיכוי. 2 השיקים הראשונים, לשיטתו, בוטלו בידיעת ובהסכמת התובע, ובמשך כשנתיים מביטולם לא פעל התובע לקבלת סכומיהם. לגבי 2 השיקים הנותרים נטען כי עובר לפירעונם, הוזמנו 180 זוגות נעליים, וסופקו אחרות במקומן תוך התחייבות לספק את המוזמן. הסחורה שלא הוזמנה, נרכשה ע"י אשת התובע ב-2 השיקים הנותרים, ומבלי שהתובע יידעה אודות הזיכוי. לטענתו, הסחורה המוזמנת לא סופקה כמתחייב, ונגרמו לו הפסדים כספיים ניכרים, ומשסירב התובע להשיב את השיקים, ולקזז את סכומי הזיכוי, ביטל את השיקים.

בהחלטת יום 18/4/07 ניתנה לנתבע רשות להגן. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, והנתבע הודיע, כי תצהיר ההתנגדות ישמש תצהיר עדות מטעמו.

התובע טוען, כי השיקים נשוא התובענה נמסרו לו ע"י הנתבע, שניהל עסקו באופן בלעדי, וזאת רק לאחר ניכוי חשבוניות הזיכוי. לטענתו, במסגרת העסקה הראשונה שנערכה עם הנתבע בסך 22,618 ש"ח, נמסרו 4 שיקים, כאשר 2 מתוכם נפרעו ו-2 השיקים הראשונים בוטלו ע"י הנתבע בשל קשיים כלכליים, תוך הבטחה להסדרת החוב לאחר קבלת הלוואה בנקאית, לרבות חוב ישן מ- 2004 בסך 6,519 ש"ח. נטען, כי ביום 1/8/05 נערכה עוד עסקה עם הנתבע בסך 21,581 ש"ח, במסגרתה נמסרו 4 שיקים, וביניהם 2 השיקים הנותרים שחוללו. התובע טוען לקיזוז וזיכוי כל החשבוניות ע"י אספקת סחורה, החלפת סחורה פגומה, או זיכוי לאחר התחשבנות סופית. התובע סירב לספק 180 זוגות הנעליים המוזמנות עד להסדרת החוב כמובטח, מכחיש את מעורבותה של אשת הנתבע בעסקאות הנטענות, וטוען להפסד כספי רב בשל התנהגות הנתבע.

ב)         דיון והכרעה

העידו בפניי הנתבע, אשת הנתבע, גב' צביה שושן, והתובע עצמו, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הדיון, וסיכומי הצדדים, אני מחליט לקבל התביעה במלואה, ואלו נימוקי :-

ככל הנראה הנתבע לא מסר וחתם על שתי ההמחאות הראשונות, ונחתמו ונמסרו על-ידי אשתו - הגב' צביה שושן, יחד עם זאת ברי שהגב' שושן פעלה בהרשאת הנתבע בעניין, ואף שותפה בחשבון, עליו משוכים השיקים. בהתנגדות המקורית אין גם טענה שהנתבעת הנכונה לעניין שתי ההמחאות אלו הנה האישה, אלא הטענה לגופו וכאמור לעיל, שהשיקים הראשונים נמסרו חרף זיכוי גבוה המגיע לאותו מועד שלא בוצע.

הנתבע בהתכתבות עם התובע וכן בתצהיר ההתנגדות מסתמך על חשבוניות התובע חיוב וזיכוי, ולא טרח לצרף כל מסמך הנהלת חשבונות מטעמו, ושעה שהתובע אוחז בשיקים שקיבל בסופו של דבר בחנותו.

לעניין ההתחשבנות, אומנם המסמכים המלאים צורפו ע"י התובע רק בסופו של יום, ואולם מכלל חשבוניות החיוב והזיכוי שלא נסתרו והוכחו כנדרש, ובאופן מספק, עולה שלאורך ההתחשבנות הנתבע זוכה בכל סכום הזיכוי המגיע לסברתו ואף יותר, טען לכ-17,000 ש"ח זיכוי, וזוכה ב-18,323 ש"ח, גם הטענה שח-ן זיכוי על סך 5,127 ש"ח הפך לח-ן חיוב, והדבר יצר פער של כ-10,000 ש"ח, מה שאכן עלה באחת מרשימות החיובים והזיכויים, התברר שתוקן, וקיים זיכוי בסכום זה לנתבע. לאחר ביצוע כל הזיכויים נותרה יתרת חוב מעבר לזו המכוסה בשיקים.

איני מקבל טענות הנתבע שהתובע לא הוכיח בגין אלו עסקאות קיבל את השיקים. התובע אוחז בשיקים, וקיימת חזקת תמורה, ועל הנתבע לשכנע כי לא הייתה עסקה, או כי מגיע זיכוי שלא נלקח בחשבון. הנתבע בתצהירו ועדותו טוען להעדר זיכויים, מה שנסתר כראוי ע"י התובע, ונוכח פירוט כל העסקאות לחיוב וזיכוי שבין הצדדים מראשית הקשר ועד לסיומו, מאידך טענתו של הנתבע בעניין נותרה סתמית ובלתי מבוססת.

גם בטענתו הנוספת של הנתבע, לעניין השיקים המאוחרים, ונזק שנגרם לנתבע בקשר לאותו עסקה, בגין אי אספקת מה שהובטח מלכתחילה אין ממש, עניין זה לא הוברר עד תום, ומכל מקום שוכנעתי שתמורת השיקים הנותרים גם היא סופקה, אין זיכויים מגיעים בגינה, וככל שיש לנתבע טענות להפסדים בגין אי קבלת הסחורה המקורית שהזמין, לא ראיתי מקום להתיר קיזוזם כנגד החוב לפי השיקים הנותרים ומשני טעמים, הראשון : לא הוכחו נזקים כנטען ובאופן מספק בפני, וכן איני סבור שמדובר כלל בטענת קיזוז ראויה, אלא בטענה לזכות לתביעה נגדית, שעניינה צריך להתברר במסגרת תובענה מצד הנתבע, ולא בדרך של טענת קיזוז כנגד השיקים הנותרים, ומה עוד שלגופו, וכאמור, לא הוכחה בפני הטענה באופן מספק.

מבין עדויות התובע והנתבע שהיו בפני, אני מעדיף את עדות התובע. איני מקבל את עמדת ב"כ הנתבע, שמדובר בעדות שקרית, דווקא התובע שכנע אותי בעדותו, שההתחשבנות הכוללת בין הצדדים הנה כנטען על ידו, ואין לנתבע מענה ראוי בעניין. אכן התובע לא דייק, ככל הנראה, בקשר לשאלה ממי קיבל השיקים הראשונים ומי חתם עליהם, אולם זו מחלוקת מדומה ומלאכותית, שכן נמסרו באותה דרך 4 שיקים, שניים נפרעו ושניים לא, ואי הפירעון נבע מטענות להתחשבנות ולא מטענות הקשורות לזהות החותמת, האישה, שהייתה מוסמכת, ומורשת למסור ולחתום השיקים.

ג)         סוף דבר

נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

הליכי ההוצל"פ בתיק 0174998066 יימשכו כסדרם, כנגד הנתבע.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות הדיון בעניין בסך 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום, ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.