פסק-דין בתיק א 2956/05

מבוא

1. מר צבי קרן ז"ל פתח  ביום 6.9.04 בהליכי הוצל"פ (תיק מס' 02-28406-04-4) לביצוע שטר חוב שקבל לטענתו כבטחון להבטחת קיום חוזה שכירות  של דירתו ברח' שפרה 13 בחיפה שהושכרה לנתבעים. סכום החוב בפתיחת ההליך הועמד על 75,116 ש"ח (הכולל 7,778 ש"ח כשכר טרחה א') בהתחשב כי מדובר בשטר חוב מיום  15.12.99 בסכום של 45,000 ש"ח.

2. זמן קצר לאחר מכן נפטר מר צבי קרן ז"ל ואשתו הגב' קרן מזל המשיכה בניהול ההליכים,  בשמה ובשם העיזבון שהיא יורשתו היחידה. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטר ובקשתם נתקבלה. במהלך שמיעת העדויות העידה התובעת הגב' קרן מזל, בתה הגב' איריס לוי והנתבע מס' 1 (שיכונה להלן-"הנתבע").  בתום שמיעת הראיות התעוררה שאלת הגשת אישור מסירה עליו חתומים לכאורה מי מהנתבעים, לאחר שהוסרה התנגדות ב"כ הנתבעים  להגשת המסמך, תוך שמירת זכותו לטעון טענותיו בסיכומים, סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב, (בנסיבות אלו מתקבל אישור המסירה ומסומן ת/6).

השאלות הטעונות הכרעה

3. אין מחלוקת כי הנתבעים שכרו את דירת התובעים וכי בחודש 12/04 הוחזרה החזקה בדירה לתובעים. השאלה היא האם נותר חוב בגין דמי שכירות, תשלומי ועד בית, עיריה וחשמל ומה גובהו של אותו חוב והאם זכאים התובעים לפיצוי מוסכם בשיעור של 5,000 ש"ח בגין הפרת ההסכם.

4. שאלת קיומו של החוב תלויה בשאלה מהו הסכם השכירות האחרון שנערך בין הצדדים, האם ההסכם מיום 15.12.03 או שמא כטענת התובעים הסכם מיום 16.3.04 שלחתימה עליו מתכחשים הנתבעים וכל זאת משום שעל גבי ההסכם מיום 16.3.04 נרשמה לכאורה הודאה בחוב של 3,301$ מפי הנתבעים.

5. הנתבעים עוררו בהגנתם טענת קיזוז, לגרסתם הם זכאים לדמי תיווך בשיעור של 1,880$ (בצירוף מע"מ) בשל העובדה כי הנתבע תווך בין התובעים לבין קונה שקנה את הדירה. יצוין כי התובעים אינם חולקים על שירות התיווך שניתן להם על ידי הנתבע ועל הסכמתם לשלמו, אך הם מתנגדים לקיזוז בטענה כי לא ידעו על הוראות חוק המתווכים במקרקעין בעת מתן הסכמתם.

דיון

האם הנתבעים חתמו על חוזה השכירות מיום 16.3.04-ת/2

6. לאחר ניתוח העדויות עדיפה בעיניי עדותה של הגב' מזל קרן ולפיה ת/2 נחתם ע"י הנתבע בנוכחותה. עיון בחתימת הנתבעים או מי מהם על גבי ת/2 תוך השוואתה לחתימת הנתבעים או מי מהם על גבי אישור המסירה ת/6 מראה דמיון רב מאד בין שתי החתימות, דמיון העומד ברמת הסבירות הדרושה להוכחת טענות במשפט אזרחי וניתן לקבוע כי האדם שחתם על אישור המסירה חתם גם על ת/2 וסביר בעיניי כי הנתבע היה זה שחתם על אותו חוזה השכירות.

7. לכך אוסיף כי התובעת ובתה נתנו הסבר אמין בעיניי באשר לסיבת חתימת ההסכם באמצע התקופה, (שהותה של התובעת בחו"ל והעדרו של מי שיטפל בעניינם בישראל), ר' עדות התובעת הגב' מזל קרן בעמ' 11.

האם נותרו הנתבעים חייבים כספים לתובעים ומה שיעור החוב

8. למען הסדר אבהיר כי אמנם על גבי ת/2 מופיעה הודאה בחוב דמי השכירות מצד הנתבעים, אך גם ללא אותו הסכם או הודאה שוכנעתי לאחר ניתוח טענות הצדדים  כי החישובים שערכה גב' איריס לוי, בתם של התובעים ואשר משמשת גם כמנהלת חשבונות, כמתואר בנספח ב' לתצהירה ת/3 הינם חישובים המשקפים נאמנה את חובם של הנתבעים.  חשוב לראות כי הגב' לוי לא מסתמכת על הודאה זו או אחרת, היא בחנה כל תשלום ותשלום ואת דפי החשבון (היא העבירה קו חוצה על סכומים שנטען כי שולמו ולא שולמו בפועל). לנתבעים  היתה הזדמנות לסתור תחשיב זה בעיקר בדרך של המצאת אסמכתאות באשר לתשלומים ששולמו לטענתם ולא רק שלא הוצג מסמך  המצביע על תשלום שלא נלקח בחשבון, הנתבע בחקירתו הנגדית לא ידע לתת הסבר לתחשיב שנערך על ידו. הוא הזכיר למשל תשלומים בכרטיס אשראי מבלי להציג האסמכתא לתשלום. אם לא די בכך בחקירתו הנגדית כמתואר בעמ' 29 מודה למעשה הנתבע באי תשלום דמי השכירות למשך תקופה ארוכה או כדבריו:

"ש.       אני מפנה אותך לתצהירך (נ/3). על פי החישובים שאתה ערכת בשנת 2004 אני למד שתשלום דמי השכירות האחרון השוטף שולם על ידך בתאריך 11/3/04, נכון?

 ת.        נכון.

 ש.       אם אני מבין נכון אפריל, מאי יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר,  דצמבר, 9 חודשים ישבת בנכס ולא שילמת שקל על שכירות נכון?

 ת.        לאחר שאני בודק במסמכים לפי מה שכתוב זה נכון".

9. אשר על  כן הנני קובע יתרת החוב בגין דמי שכירות נכון למועד מסירת החזקה בדירה הינה כמפורט בנספח ב' לת/3, 7,375$.

10. זה השלב להבהיר כי הודאת הנתבע כי הפסיק לשלם את דמי השכירות החודשיים ביום 11.3.04 למרות שהחזיק בדירה עד 12/04 מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות . על פי סעיף 17(א) להסכם נתנו הנתבעים הסכמתם לתשלום 5,000 ש"ח כפיצוי מוסכם למקרה של הפרה יסודית. על פי סעיף הביטחונות שטר הביטחון נועד להבטיח מילוי כל התחייבויות השוכרים ומכאן שזכאים התובעים לגבות מכוחו של שטר החוב גם את הפיצוי המוסכם בשיעור של 5,000 ש"ח.