פסק-דין בתיק א 29527/03

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         התובעים, בני זוג, התקשרו בהסכם מכר מיום 15.2.96 עם הנתבעת לרכישת דירה בת 3 חדרים בקומת קרקע (להלן: "הדירה") בבנין שבנתה הנתבעת ברמלה (להלן: "הבנין").

2.         בכתב התביעה שהגישו ביום 29.4.03 טוענים התובעים כי הנתבעת תכננה ובנתה הבנין בכלל ואת הדירה בפרט באופן לקוי וכי בדירה נתגלעו ליקויי בניה רבים וכן כי כתוצאה ממיקום בלתי סביר של מנועי מזגני האוויר ומיכלי הגז בבנין, בסמיכות יתירה לפתחי הדירה, נגרמים להם מטרדי רעש אי נוחות וחרדה מחשש לדליפה או פיצוץ במערכת הגז.

3.         התובעים טוענים כי קיבלו את החזקה בדירה ביום 28.6.98 וכי מאז ובמהלך תקופת הבדק חזרו ופנו אל הנתבעת בדרישה לתקן את ליקויי הבניה אך הנתבעת שגילתה אדישות וזלזול כלפיהם, כשלה בעבודות התיקונים ואף לא  נענתה לדרישות התובעים לשנות את מיקום מנועי המזגנים ומערכת אספקת הגז.

4.         התובעים מייחסים לנתבעת רשלנות בתכנון ובניית הבית והדירה והפרת ההסכם שבין הצדדים.

התובעים עותרים בכתב תביעתם לחייב את הנתבעת בפיצויים בגובה עלות תיקון ליקויי הבניה (55,830 ש"ח) תשלום פיצוי בגין ירידת ערך הדירה (73,600 ש"ח) וכן בתשלום פיצויים בגין עגמת נפש (30,000 ש"ח) לצרכי חסכון בתשלום האגרה העמידו התובעים את תביעתם ע"ס 120,000 ש"ח.

5.         מנגד טענה הנתבעת בכתב הגנתה המפורט לעייפה כי הדירה נמסרה לתובעים כשהיא ראויה למגורים וכי בפרוטוקול המסירה מיום 23.8.98 לא תועדו ליקויים כלשהם. יתר על כן, הנתבעת יזמה עריכת תיקוני בדק של ליקויים מינוריים שאותרו על ידי התובעים והשלימה את תיקונם ביום 19.12.99.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי פנייתם הראשונה במנין של התובעים אליה בבקשה לתיקון ליקויים נעשתה ביום 26.11.01 כ-3 שנים מתאריך המסירה ובחלוף שנת הבדק וכי בפניה זו עמדו התובעים על תשלום פיצויים ולא דרשו את תיקון הליקויים בעין.

6.         הנתבעת טוענת כי תביעתם של התובעים התיישנה וכי מכל מקום טרם מיצתה את זכותה לתקן את הליקויים, ככל שקיימים בעין.

הנתבעת הכחישה את סכומי הנזק להם טוענים התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה סכומים כלשהם.

7.         הנתבעת שיגרה הודעות צד שלישי לקבלן המבצע של הבנין והדירה (להלן: "בנייני אילון") וכן למתכנני הבנין והדירה (להלן: "האדריכלים") ובגדרן עתרה לשיפוי והשתתפות במלוא הסכומים בהם תחוייב.

8.         בנייני אלון טענה בכתב ההגנה שהגישה כי אחריותה אם בכלל נוגעת לליקויי בניה גרידא להבדיל מליקויי תכנון וטענה כי התובעים נמנעו מלהלין על ליקויים ברכוש המשותף, בעוד שליקויים בדירה תוקנו על ידה. כמו כן טענה בניני אילון טענת התיישנות מניעות כלפי התובעים.

המתכננים הגישו כתב הגנה בגדרו העלו טענות כלפי קביעות המומחה שמינה בית המשפט בכל הנוגע לליקויי תכנון ואף טענו כי ההודעה כלפיהם לוקה באי צרוף של המפקח הצמוד כנתבע נוסף.

ב.         המחלוקת

1.         עצם קיומם של ליקויי בניה בדירה ו/או ברכוש המשותף.

2.         סוגיית אחריותם של הנתבעת ו/או יחידי הצד השלישי לקיומם.

3.         טענות הסף (התיישנות ומניעות).

4.         אי מתן הזדמנות לתקן את הליקויים בעין.

5.         גובה הנזק.