פסק-דין בתיק א 2946/01

1.         התובעת שעסקה בין היתר בייבוא רהיטים, סיפקה בשנת 2000 לנתבעת רהיטים שונים שיובאו על ידה מאיטליה.

לטענתה, הנתבעת נותרה חייבת לה בגין הסחורה הנ"ל סך של 67,207 ש"ח, ולהוכחת טענתה הנ"ל, צירפה כרטסת הנהלת חשבונות המעידה על קיום החוב הנטען ( נספח ב' לכתב התביעה ).

2.         הנתבעת הודתה בכתב הגנתה כי קיבלה את כל הפריטים שבחשבוניות שיצאו מתחת ידה של התובעת ( ראה סעיף 5 לכתב ההגנה ), אולם טענה כי שילמה לתובעת את מלוא התמורה בגין פריטים אלה על פי המחירים שסוכמו בין הצדדים, וכי ביום 6.9.00 נערכה התחשבנות סופית ביו הצדדים שבמהלכה שילמה הנתבעת לתובעת סך של 30,000 ש"ח עבור גמר חשבון.

3.         מטעם התובעת העיד מנהלה מר עזרא שובי ( להלן "מר שובי" ), ומטעם הנתבעת העיד מנהלה מר פימה גורה ( להלן "מר גורה" ).

4.         דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את חומר הראיות שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

5.         מחומר הראיות התברר כי בין התובעת לבין החברה היצרנית באיטליה ששמה SOFTIME ( להלן "החברה האיטלקית" ) היה הסכם בלעדיות לשיווק הרהיטים. כן התברר כי הנתבעת אף היא רכשה בעבר ישירות מאותה חברה איטלקית רהיטים שונים.

ביום 5.3.99 שלחה החברה האיטלקית למר גורה מכתב שבו הציעה לו לרכוש את הסחורה ישירות מהתובעת. כן הציעה לו לבוא בדברים עם מר שובי לסיכום המחירים בגין אספקת הסחורה הנ"ל, תוך שהיא מציינת כי מר שובי הביע נכונות לספק את הסחורה באותם מחירים שוספקו על ידה לנתבעת  ( ראה נספח א' לתצהיר הנתבעת נ/2 ).

6.         לטענת מר גורה, בינו לבין מר שובי נוצר הסכם לפי רוח הדברים הנ"ל ולפיו התובעת תספק לנתבעת את הסחורה לפי אותם מחירים שהיו משולמים על ידי הנתבעת לחברה האיטלקית. מר שובי מצידו הכחיש קיומו של הסכם כנ"ל, וטען כי סוכם על גביית המחירים הנ"ל בתוספת עמלה בשיעור של 10 עד 15%.

7.         הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. הנתבעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של ההסכם הנטען על ידה, ולא רק זו אלא הנתבעת שטענה כי הסיכום היה מבוסס על "מחירי היצרן" כהגדרתה, לא הציגה תשתית ראייתית לביסוס טענתה הנ"ל כגון המחירון של אותו יצרן - החברה האיטלקית - שהיה תקף בתקופה הרלוונטית, והמחירים ששולמו לו על ידה בפועל לפני התקשרותה עם התובעת.

אכן מר גורה הפנה לתעודות משלוח עליהן הופיעו כל מיני חישובים ומספרים ( נספחי ב' לתצהירו ) וטען כי המספרים המצויינים בתחתית התעודות נרשמו בכתב ידו של מר שובי והם משקפים את המחירים הנ"ל, אולם טענתו הנ"ל לא הוכחה על רקע הכחשתו הנחרצת של מר שובי לטענה זו.

8.         יתרה מכך, הוכח כי מר גורה קיבל לידיו את החשבוניות שהונפקו על ידי התובעת ושבהן צויינו המחירים "המופרזים" לשיטתו. ומה עשה בהן? הוא לא החזירן לתובעת, לא פנה לתובעת במחאה על המחירים "המופרזים" המצויינים בהן, ולא שלח אף לא מכתב אחד המעמיד את התובעת על גביית סכומים שלא בהתאם לסיכום הנטען על ידו. התנהגות זו אינה עומדת בקנה אחד עם טענתו בדבר קיום ההסכם הנטען על ידו.

9.         בנוסף הוכח כי הנתבעת לא שלחה תעודת זיכוי לתובעת, וכי היא הזדכתה בגין חשבוניות אלה ברשויות המס, טענה שלא הופרכה על ידי הנתבעת.

10.        טענתה של הנתבעת כי הסכום של 30,000 ש"ח ששולם על ידה לתובעת ביום 6.9.00 היווה גמר חשבון, אף היא לא הוכחה. הדעת נותנת כי התחשבנות סופית כנ"ל היתה מקבלת ביטוי בכתב, במיוחד בנסיבות שתוארו לעיל שבהן הונפקו לנתבעת חשבוניות שלשיטתה היו מופרזות ושעמדו בניגוד לסיכום שהיה קיים בינה לבין התובעת.

            ראיית הכתב מקבלת משנה תוקף לאור התיאור שנמסר בתצהיר מר גורה לגבי עריכת ההתחשבנות הנ"ל ולפיו נערכה התחשבנות מפורטת בין הצדדים כמתואר שם ( ראה סעיף 6 לתצהירו ).

11.        אוסיף על כל אלה כי בעדותו של מר גורה עלו תמיהות לא מעטות כגון המועד הראשון שבו ראה את כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, החשבוניות שצורפו לכתב הגנתו, קבלת הסחורה על ידו, "תיקון" החשבוניות על ידי הנהלת החשבונות שלו ועוד.

12.        לעניין סכום התביעה - אכן מר שובי צירף לתצהירו העתק של כרטסת חשבונות שלא כללה את החשבונית האחרונה מיום  31.12.00 על סך של 11,423 ש"ח, חשבונית שמופיעה בכרטסת שצורפה לכתב התביעה ( נספח ב' ), אולם מקבלת אני את הטענה כי הדבר נבע מטעות, ומכל מקום, חשבונית זו צורפה לכתב הגנתה של הנתבעת כשבסעיף 5 שבו צויין כי הנתבעת מודה כי הפריטים שבחשבוניות שיצאו מתחת ידי התובעת - כאשר חשבונית זו צורפה על ידה לכתב ההגנה כאמור - אכן סופקו לנתבעת.

13.        לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 67,207 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.1.01 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.