פסק-דין בתיק א 29355/03

(נתבעת מס' 3)

1.         התביעה:

            לפניי תביעת קטינה, ילידת 1997 - תובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") והוריה תובעים 3-2, לחיוב מדינת ישראל - נתבעת מס' 3 (להלן: "הנתבעת"), לפיצוי התובעים בגין נזקים שנגרמו לטענתם, בשל אחריותה השילוחית של הנתבעת עקב החלטה רשלנית של צוות רפואי בביה"ח "דנה" מיום 7.1.01 ושיהוי ביישום המלצה רפואית מיום 12.9.01.

2.         ההגנה:

            הנתבעת הכחישה את טענות התובעים וטענה כי תביעתם חסרת בסיס ועילה, כי החלטת הצוות הרפואי, כמו גם מועד יישום ההמלצה נעשו נכונות ומוצדקות ולחילופין, גם אם היו שגויות לא הוכחה רשלנות בעטיים.

3.         מסגרת דיונית:

            לאחר הגשת חוות דעת רפואיות, תצהירים ומוצגים, קיבלו בעלי הדין את המלצתי בוותרם הדדית על חקירות נגדיות ובעוברם ישירות לשלב הסיכומים  (ראה החלטה מיום 5.1.05).

כן יצויין כי התביעה כנגד נתבעת מס' 1 ונתבע מס' 2 נמחקה ללא צו להוצאות (ראה פס"ד מיום 11.1.05).

4.         הכרעה:

            לאחר עיון בתיעוד שלפניי: כתבי טענות, חוות דעת רפואיות, תיעוד רפואי, תצהיר תובעת מס' 2 ומוצגים נוכחתי כי לא הוכחה רשלנות של מי משלוחי הנתבעת ואלה נימוקיי בקצרה:

א.        נשוא המחלוקת בתובענה זו הינה טענת התובעים בדבר רשלנות צוות רפואי בהחלטתו מיום 7.1.01 להמליץ שלא להזין את תובעת מס' 1 דרך הפה ולהסתפק בהזנה מזערית לשם תרגול (להלן: "ההחלטה")  וכן שיהוי רשלני ביישום המלצת ד"ר וייס מיום 12.9.01 באשר ליכולתה של תובעת מס' 1 לקבל מזון דרך הפה בכפוף לשמירת כללי זהירות, מידת ההאכלה ומיומנות המאכיל (להלן: "יישום ההמלצה").

ב.         יצויין כי התובעים מיקדו תביעתם בעילת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין ולפיכך מתבקשת בדיקת סבירות ההחלטה ויישום ההמלצה והגעתם, אם בכלל, לכדי התרשלות שגרמה לנזקי התובעים.

ג.         אין חולק כי התובעת סבלה מלידתה מפיגור התפתחותי ואספירציות של תוכן הקיבה לריאותיה ולפיכך נדרש ניתוח שאיפשר הזנתה ישירות לקיבה דרך גסטרוסטום.

ד.         מהתיעוד הרפואי שלפניי עולה, כי ביום 31.12.00 התובעת נבדקה על ידי גב' בלקוביץ, קלינאית תקשורת, שהתרשמה כי התובעת מתקשה בבליעת המזון בשל חוסר תנועתיות של הלשון ואי סגירת השפתיים ולפיכך הנחתה את אם התובעת באשר לטיפול בה והמתינה לתוצאת בדיקת וידיאופלואורוסקופיה (ראה נספח  ד' למוצגי הנתבעת).

ה.        ממצאי בדיקת וידיאופלואורוסקופיה שבוצעה ביום 7.1.01 על ידי ד"ר בן סירא - רדיולוגית, עולה, כי לא נצפתה תנועתיות הלשון ואובחנה בעיה בהתקדמות המזון לכיוון הוושט עם התרשמות הבודקת כי קיימת הפרעה קשה במנגנון הבליעה ותפקוד הלשון (ראה נספח 5 למוצגי התובעת).

ו.         כן עולה כי ביום 11.1.01 נבדקה התובעת על ידי ד"ר רונן ארנון - גסטרואנטרולוג ילדים בכיר בבי"ח דנה וקויים דיון צוותי משותף (גסטרואנטרולוג, רדיולוגית וקלינאית תקשורת) ולאחר עיון בתיעוד וממצאי בדיקות כולל צילום רנטגן הוחלט לאפשר הזנת התובעת דרך הפה רק במנות זעירות לשם תרגול ושמירה על יכולות האכילה, הלעיסה והמציצה, תוך המלצה לטיפול והמשך מעקב של קלינאית תקשורת ומרפאת גסטרו ילדים וביצוע בדיקת וידאופלואורוסקופיה  חוזרת לאחר מספר חודשים (ראה נספח 6 לנספחי התובעים).

ז.         מהתיעוד גם עולה כי ביום 24.1.01 פנו הורי התובעת למרפאת גסטרו ילדים בבי"ח שיבא לקבלת חוו"ד נוספת מאת התובעת ד"ר פרדקין, בה צויין כי התובעת סובלת מהפרעה קשה במנגנון הבליעה יחד עם הנחיות להוריה להמשך הזנה דרך הגסטרוסטום (ראה נספח 21 למוצגי התובעים).

ח.        עוד עולה כי ביום 28.2.01, נבדקה התובעת בשנית על ידי ד"ר ארנון שהמליץ על האכלה מקסימלית של 50 סמ"ק דרך הפה לשם תרגול מנגנון הבליעה והמשך ההזנה העיקרית דרך הגסטרוסטום (ראה נספח 7 למוצגי התובעים).

            יצויין כי בו ביום קויימה ישיבה בה נטלו חלק מומחים שונים (ד"ר רונן ארנון גסטרואנטרולוג, ד"ר אנטמן מומחה להתפתחות הילד, ד"ר זיוה אמיתי, סגנית רופאת המחוז בפועל בלשכת הבריאות המחוזית ת"א, סוניה פפר אחות רכזת בריאות התלמיד בחינוך המיוחד) לדיון במצב התובעת שבסופה אושרה ההמלצה דלעיל (ראה נספח 20 למוצגי התובעים).