פסק-דין בתיק א 29252/05

רקע ועובדות

ביום 12.5.99, פתחה הנתבעת חשבון דביטורי בבנק התובע, מספר 945102 (להלן: " החשבון") ובהתאם לחוזה, התחייבה לשלם לתובע את כל הסכומים אשר יגיעו ממנה לתובע והתובע רשאי להעמיד לפירעון מידי את הסכומים אשר יגיעו לו מהנתבעת.

בהתאם למסמכי התובע, ביום 3.5.05, הייתה יתרת החובה של הנתבעת בסך 39,046 ש"ח, לא כולל ריבית רבעונית וכל פניותיו את הנתבעת לשלם חוב זה לא נענו.

לטענת הנתבעת, אם לשמונה ילדים, במסגרת גירושיה מבעלה, קיבלה ממנו סך של 50,000$ אותם הפקידה אצל התובע וביקשה לפתוח חשבון. היא הוחתמה על ידי פקידת הבנק על מסמכים מבלי שקראה אותם ומבלי שהוסברה לה משמעותם, אשר בדיעבד הסתבר לה כי מדובר בחוזה דביטורי כללי.

לגרסתה, כוונתה הייתה שייפתח לה חשבון עו"ש רגיל למשיכת כספים למחייתה ולא הבינה כלל מהו חוזה דביטורי. יתרה מכך, היא לא נדרשה לביטחונות ו/או ערבים ו/או תלושי משכורת ולא חקר לגבי הכנסותיה ונכסיה ולא נקבעה לה כל מסגרת אשראי. נמסר לה כרטיס אשראי מבלי שהוסבר לה מגבלותיו והשימוש בו והתובע לא התריע בפניה כי נוצרו בחשבונה יתרות חובה. יתרה מכך, לטענתה, התובע חייב אותה בריבית גבוהה

הנתבעת טוענת כי אינה משכילה ואינה בקיאה בהלכי הבנקאות והתובע התרשל משלא העמיד לה מסגרת אשראי ומשלא הודיע לה עת נוצרה יתרת חובה בחשבון.

לטענת הנתבעת, היא נקלעה למשבר נפשי, הפסיקה לעבוד בשל כך, ובהמשך שבה לחיות עם בעלה והמשיכה להשתמש בכרטיס האשראי, להוצאותיה השונות.

בחודש מאי 2005 קיבלה לראשונה הודעה מהתובע, על קיום החוב.

לטענת הנתבעת, התובע פעל בחוסר תום לב משהחתימה על חוזה דביטורי, הפר את חובת הזהירות והתרשל ולא נהג כפי שבנק סביר היה נוהג, לא פעל להקטנת נזקיה, פעל בעשיית עושר ולא במשפט, הפר את חובתו על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ופעל בדרך אשר לטענתה, מהווה גזל.

דיון

אין מחלוקת שהנתבעת ניהלה את החשבון אצל התובע ומשכה כספים מחשבון זה. כן אין מחלוקת לגבי יתרת החובה שנוצרה בחשבון.

השאלה שבמחלוקת הינה, האם הבנק פעל בניגוד לדין כלפי הנתבעת ואם כן, האם כתוצאה מכך אינה חייבת לשלם את סכום יתרת החובה שבחשבון.

הגב' ענת ארבל, מורשית החתימה בבנק, הצהירה כי החשבון נפתח בחתימת הנתבעת על מסמכי הבנק והבנק נוהג, בכל פתיחת חשבון, לברר עם הלקוח את ייעודו של החשבון. הנתבעת לא ציינה שברצונה שייפתח לה חשבון פיקדון, אשר אינו מאפשר משיכת יתר ועל כן נפתח לה חשבון דביטורי, שמשמעותו שיש ללקוח אפשרות לקבל אשראי באם יבקש זאת ובהתאם לתנאי הבנק. לגרסתה, פקידי הבנק נוהגים להסביר ללקוחות, כי הם יחויבו בריבית שתיקבע מעת לעת על ידי הבנק, כאשר בכותרת ההסכם מצוינים המונחים "אשראי" ו"משיכות יתר". בחקירתה, אישרה העדה, כי היא אישית לא החתימה את הנתבעת על מסמכי הבנק, אך פירטה כי הנתבעת חתמה בנוסף, גם על הסכם לקבלת אינפורמציה באמצעות האינטרנט, לאומי כל, קנייה של ניירות ערך, מה שמעיד על הבנתה בנושא. (עמוד 9 שורה 5-7, 9-25, עמוד 16 שורה 21-24 לפרוטוקול).

לגרסת הגב' ארבל, מאחר והנתבעת הפקידה סכום של כ- 200,000 ש"ח, לא היה צורך לבדוק את יכולתה הכספית והכלכלית והנתבעת לא ביקשה כל אשראי.

גב' ארבל הסבירה בחקירתה, כי במקרה בו נמשך מהחשבון שיק ואין כיסוי, הבנק לא מחויב לכבדו. לגרסתה קיימים מקרים, בהם, למרות שלא נקבעה מראש מסגרת אשראי, בשיחת טלפון עם הלקוח מסכמים על מסגרת אשראי והבנק מכבד את השיק.

הגב' ארבל הסבירה, כי בכל עת כאשר מתבקש אשראי, הבנק עורך בדיקות ליכולת ההחזר של הלקוח והביטחונות של הלקוח והכל, טרם מתן מסגרת האשראי.

עם זאת, הסבירה גב' ארבל, שהגם שאין מסגרת אשראי, במקרה בו הגיעו חיובי כרטיס אשראי, על הבנק לכבד חיובים אלה.

לגרסת הגב' ארבל, הבנק שלח את הנתבעת, באופן שוטף את תנועות החשבון, לכתובתה ברחוב ששת הימים 68 ברחובות, כתובת אשר נמסרה על ידי הנתבעת במסמכי הבנק. מכאן שהבנק פעל כראוי, כאשר שלחי מסמכים אלה לכתובת שמסרה הנתבעת, אשר לא טרחה להודיע על שינוי כתובת, באם אכן היה כזה שינוי. מעבר לכך שהנתבעת לא הודיעה על שינוי כתובת, היא  כלל  לא הוכיחה שאכן שינתה את כתובתה ובכל מקרה משנישאה שנית לבעלה, יש להניח שחזרה להתגורר בכתובתה הישנה (הקודמת) לשם נשלחו מסמכי הבנק.

הנתבעת ידעה שמדובר בחשבון דביטורי, אשר אינו מאפשר משיכות יתר, כבר מהסיבה, שבסמוך לאחר פתיחתו, נוצרה בו יתרת חובה. היא נהגה לרכוש פיקדונות וניירות ערך   ובכל עת שנוצרה יתרת חובה בחשבון, נהגה למכור ניירות אלה, מה שמראה שידעה על התנהלות החשבון.

הגב' ארבל, פירטה בתצהירה שורת פעולות רכישת ומכירת פיקדונות וניירות ערך, בהתאם לצרכי החשבון וכדי לכסות את יתרות החובה בו. (סעיף 16 רישא וסיפא לתצהירה).

בנוסף מפרטת הגב' ארבל בקשות להלוואות של הנתבעת, לכיסוי יתרות החובה בחשבון ומדי פעם קיבלה מסגרות אשראי.