פסק-דין בתיק א 29238/05

בפני תביעה שעניינה חוב בגין אספקת סחורה נטענת מהתובעת לנתבעת. בגין חלק מהחוב הנטען, נתנה הנתבעת לתובעת שיקים שחוללו ואשר התובעת פתחה בגינם תיק הוצאה לפועל. כנגד הנתבע טוענת התובעת כי פעל במרמה, בחוסר תום לב ובאופן המצדיק "הרמת מסך". עיקר המחלוקת שבפני היא בשאלה אם ניתן בנסיבות להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע באופן אישי.

הצדדים והעובדות הצריכות לעניין .

1.         התובעת, העוסקת, בין היתר, ביבוא ושיווק של חלקי חילוף לרכב סיפקה, לטענתה, לנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), חברה שעיסוקה פחחות רכב וצבע, חלקי חילוף, בשווי כולל של 90,999 ש"ח (נכון ליום 2/5/04) במהלך שנת 2003 ועד מאי 2004. לטענתה, הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") שהוא בעל מניות החברה ומנהלה היחיד, ביצע את ההזמנות וחתם על שיקים שניתנו על חשבון חובה של הנתבעת בגין ההזמנות, וחוללו.

2.         לטענת התובעת, פעל הנתבע במרמה, מתוך כוונה לגרום לתובעת להמשיך לספק לנתבעת סחורות ולהגדיל את חובה של הנתבעת כלפי התובעת, יצר בפני מנהלי התובעת מצג שווא לנתבעת קשיים כספיים זמניים וכי הוא ידאג לתשלום מלוא החוב. הנתבע טען כי בקרוב תקבל הנתבעת תשלום מחברת טראפיק שהיתה לקוחתה העקרית של הנתבעת, ואז ישולם החוב לתובעת. גם לאחר קבלת השיק מחברת טראפיק לא עמד הנתבע בהתחייבותו ולא שילם לתובעת דבר.

3.         לטענת התובעת, על מנת להבטיח את תשלום הסחורה מסר הנתבע לתובעת שיקים דחויים, בידיעה כי אין בכוונתו לפרוע אותם. בעקבות חילול השיקים הגישה אותם התובעת לביצוע בהוצל"פ. לטענתה, כל אותה עת המשיך הנתבעת בהפעלת אותו בית עסק.

4.         לטענת התובעת, מסר הנתבע למעקלי ההוצל"פ כי הנתבעת אינה פעילה וכי הוא מפעיל במקום עסק אחר, למרות שהפעיל אותו עסק.  לשם כך מסר הנתבע למעקלים העתק צילומי של קבלה חשבונית של עוסק מורשה השייך לו. בדף זה מופיע, בחלק האחורי, הלוגו של הנתבעת עם אותם מספרי הטלפון והכתובת של בית העסק. כן מדובר בקבלה מס' 1 שהיתה ריקה.

5.         לטענת התובעת, חייב הנתבע, באופן אישי בחובות הנתבעת, מאחר ופעל בחוסר תום לב, במרמה ולמצער ברשלנות, פעל שלא לטובת הנתבעת, והבריח נכסיה.

6.         הנתבע מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, מניות הנתבעת הוחזקו על ידו בנאמנות עבור אביו, שהיה היחיד שניהל את הנתבעת והיה בקשר מסחרי עם התובעת. נוכח הסתבכות אביו בהליכים פליליים והרשעתו, קרסה הנתבעת. בעקבות זאת פתח הנתבע מוסך משלו. כמו כן טען כי לא פעל במרמה, כי כל ההזמנות בוצעו על ידי אביו, ולא על ידו. רק לאחר קריסת הנתבעת החל הנתבע לנהל באותו מקום עסק עצמאי משל עצמו.

דיון .

החוב .

7.         ראשית, על התובעת מוטל הנטל להוכחת קיומו של החוב ושיעורו.

8.         לטענת התובעת, בתאריכים שונים במהלך שנת 2003 ועד מאי 2004 הזמין ממנה הנתבע חלקי חילוף בסך של 90,099 ש"ח. התובעת הגישה כרטסת הנהלת חשבונות המציגה את החוב של  הנתבעת אצל התובעת וכן שיקים של הנתבעת על סך של 32,920 ש"ח שניתנו לה בגין חלק מהחוב וחוללו. שיקים אלה הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל.

9.         אין חולק כי השיקים שהוגשו במצורף לתצהירו של העד מטעם התובעת חוללו. הנתבע בחקירתו הנגדית העיד כי הוא מזהה את השיקים וכי הללו נמשכו ונמסרו לתובעת בהסכמתו. כן העיד כי הוא מודע לכך שהשיקים חוללו והעיד כי הדבר אירע משום שמצבה הכלכלי של החברה הדרדר.

10.        משניתנו השיקים בהסכמתו של הנתבע, בגין סחורה שהנתבעת קיבלה מהתובעת, ואלה לא שולמו בשל קשיים כלכליים של הנתבעת, הרי שהתובעת הוכיחה חוב בגובה סכום השיקים, סך של 32,920 ש"ח.

11.        אציין כי השיקים שצורפו לתצהיר צורפו גם לכתב התביעה ועליהם נחקר העד מטעם הנתבעת. לסיכומיה צרפה התובעת העתק של שלושה שיקים אחרים, ללא כל הסבר וללא כל בקשה. הכנסת ראיות שלא הוגשו, לסיכומים הינה מעשה שלא יעשה. יתר על כן, ב"כ התובעת בסיכומיו מתייחס לשיקים אלה כאילו אלה השיקים שהוגשו ושעליהם נסבה חקירת הנתבע, ולא היא.

12.        לעניין יתרת החוב הציגה התובעת כרטסת הנהלת חשבונות בלבד. העד מטעם התובעת, מר גבאי, העיד ונחקר על הכרטסת. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את יתרת החוב, מעבר לשיקים דלעיל.

13.        העד מטעם התובעת העיד כי אמנם הוא זה שפתח את הכרטיס הנהלת החשבונות לנתבעת, אך כי לא הוא ביצע את ההזמנות מהנתבעת ואת המכירות אליה, וגם לא ידע מי מטעם הנתבעת ביצע את ההזמנות. עובדי התובעת שמולם בוצעו ההזמנות ואלה שסיפקו את הסחורה לנתבעת, לא הובאו לעדות. התובעת גם לא הגישה ראייה כלשהי על עצם אספקת הסחורה לרבות תעודות משלוח, הזמנות, פקסים, חשבוניות והתכתבויות ועוד. בנוסף, כרטסת הנהלת החשבונות שהוגשה מתייחסת רק לשנת 2004 ולא הוצגה כרטסת שנת 2003.

14.        לאור כל האמור לעיל ולאחר, לא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח את יתרת החוב  של הנתבעת, מעבר לסכום השיקים דלעיל.

15.        מאחר ולגבי הנתבעת לא תבעה התובעת את סכומי השיקים שחוללו מאחר ואלו הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל, התביעה נגדה, שהוגשה רק על יתרת הסכום, מעבר לסכום השיקים ואשר לא הוכחה - נדחית.