פסק-דין בתיק א 29142/04

התביעה והעובדות הצריכות לה

1.         התובע הינו אדריכל במקצועו העוסק באדריכלות כללית, פיתוח ובניין עיר. הנתבעים 36-1 הינם דיירי הבית ברח' אהרונסון 12, רמת גן (להלן : " הבניין"). הנתבעים 35 ו -36 ( להלן: " גלרמן" ו" פוגל", בהתאמה), שימשו כחברי ועדת הבנייה של הבניין, הנתבעת מס' 37 (להלן : " ועדת הבנייה").

2.         למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1996 או בסמוך לכך שכרו הנתבעים את שירותי התובע, כאדריכל, לצורך הכנת תוכנית אדריכלית לבניית תוספת לבניין, תוספת הכוללת שני חדרים ומרפסת (להלן : " ההרחבה"). כמו-כן נשכר התובע לצורך טיפול בהכנת תב"ע נקודתית אשר תאפשר את ההרחבה ולדאוג לקבלת אישור עיריית רמת גן לתב"ע זו.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע פעל במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, הכין תוכניות בנייה והגישן לעיריית רמת גן. כמו-כן אין מחלוקת בין הצדדים כי התוכניות עברו שינויים שונים, לבקשת הדיירים, ותוכנית ההרחבה המקורית צומצמה תחילה להוספת חדר ומרפסת, ולאחר מכן להוספת מרפסת בלבד (התובע בעמ' 26 שו' 24-25; עמ' 27 שו' 1-4).

4.         במהלך השנים, קיבל התובע תקבולים המסתכמים בסך של כ - 84,000 ש"ח (התובע בעמ' 25 שו' 14-19). בעוד שהתובע טוען שתקבולים אלו סגרו את החשבון בנושא הכנת התב"ע (עמ' 25 שו' 25), אולם נותר חוב בגין הכנת תוכניות ההרחבה, על גרסאותיהן השונות (עמ' 26 שו' 15), אזי הנתבעים טוענים שהתשלום הנ"ל שולם לתובע ביתר ולא נותר כל חוב כלפיו, בין השאר בשל מחדליו בהכנת התוכניות והנזקים שנגרמו לדיירים בעקבות התוכניות הלקויות (סעיפים 18  ו - 48 לתצהיר גלרמן; סעיפים 28-31 לתצהיר פוגל).

5.         בשנת 2001 או בסמוך לכך התבקש התובע לפעול שוב לשינוי תוכנית ההרחבה, תוך צמצומה להוספת מרפסת בלבד. התובע טוען כי סרב לבקשה זו והתנה את המשך פעולותיו בתשלום יתרת החוב כלפיו (תצהיר 9 לתצהיר התובע).

6.         בסמוך למועד זה, פנו הנתבעים או מי מהם לחברת השבחת נכסים בע"מ (להלן : " השבחת נכסים") אשר תמשיך את הטיפול בתוכניות והשגת ההיתרים הדרושים מעיריית רמת-גן. האדריכל מר משה מנו (להלן : " מנו") טיפל מטעם השבחת נכסים בנושא שינוי התוכניות והגשתן לעירייה, והצהיר כי לצורך הטיפול נדרשה מעורבותו חתימתו של התובע על התוכניות (סעיפים 5-6 לתצהיר מנו, ת/1).

7.         לנוכח ההסכם שנחתם עם השבחת נכסים, והיות ולמעשה סוכם בין התובע לבין הנתבעים על הפסקת עבודתו (עמ' 20 שו' 3), נחתם בין התובע לנתבעים, באמצעות גלרמן ופוגל, הסכם ביום 6/1/02 (להלן : " ההסכם"), הסכם אשר נועד להסדיר את סיום ההתקשרות ביניהם (ראה המבוא להסכם, צורף כנספח ג' לתצהיר התובע). הסכם זה עומד במרכזו של הדיון שבפניי.

8.         מכוח ההסכם, התחייבה ועדת הבנייה למסור לתובע מיידית שיק בטחון על סך של 65,700 ש"ח, אשר היה באותה עת שווה ערך לסך של 15,000$ (להלן:  " התמורה המוסכמת"). כנגד מסירת השיק הנ"ל, התחייב התובע למסור לידי הנתבעים ו/או לידי אדריכל אחר מטעמם את כל החומר הקשור בבניין, וכן את התחייבותו לויתור על התיק (סעיף 2 להסכם).

9.         המועד לתשלום התמורה המוסכמת הוגדר בסעיף 3 להסכם : " ביום תשלום האגרות להיתר הבנייה ע"י הדיירים. במועד זה ימסור שושני (התובע) את הויתור הסופי לעירייה."

10.       עוד נקבע בסעיף 4 להסכם : " במידה ולא יוצא היתר בנייה מכל סיבה שהיא, ידוע לצדדים שיש למר שושני תביעה כספית כנגד ועדת הבניה, ומר שושני יכול לפעול בדרך שימצא לנכון באם ירצה בכך."

11.       ביום 15/6/03 אשרה ועדת המשנה של עיריית רמת גן את הוספת המרפסות, הרחבת שטח לובי ושטחי שירות ושינויים בחזית קדמית ואחורית של הבניין, הכול כמפורט בהיתר שסומן כמוצג ת/3 בתיק (להלן : " ההיתר"). האגרות בגין ההיתר נקבעו לסך של 9,280 ש"ח, מתוך סכום זה שולם ביום 16/4/01 סך של 4,378 ש"ח, ונותרה יתרה לתשלום על סך 4,902 ש"ח שלא שולמה עד ליום זה. כמו-כן אין מחלוקת שהבנייה בפועל, בהתאם להיתר שניתן, לא בוצעה.

תביעתו של התובע וטענותיו, בקליפת אגוז

12.       התובע טוען כי בצע עבודה רבה עבור הנתבעים במהלך השנים, עבודה שערכה עולה על התמורה המוסכמת. עם זאת, הסכים לחתום על ההסכם ולקבל את התמורה המוסכמת, ולכן ההסכם מכונה בפי התובע " הסכם הפשרה" (סעיף 13 לתצהיר התובע).

13.       לטענת התובע, בשלו התנאים הנקובים בהסכם לצורך תשלום היתרה המוסכמת. מוסיף וטוען התובע כי גם אם האגרות לא שולמו במלואן, לא יעלה על הדעת שהנתבעים, במעשיהם ומחדליהם, יכשילו את ביצוע ההתחייבות, כשעניין ביצוע תשלום האגרות נתון כל כולו בידיהם. בעניין זה מוסיף התובע ומחדד שהתשלום הנוסף הנדרש מסתכם בסך של כ - 100 ש"ח עבור כל דייר, ואין זה הגיוני שהימנעות הנתבעים מלשלם סכומים כה פעוטים תמנע את תשלום התמורה המוסכמת, תמורה שנקבעה עבור עבודה שבוצעה על ידי התובע.

14.       בנוסף ולחילופין טוען התובע כי הוא זכאי לקבל את סכום התביעה, אשר הועמד על התמורה המוסכמת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות ועוגמת נפש (5,000 ש"ח),  גם מכוח עילת עושר ולא במשפט (סעיף 32 לכתב התביעה).

15.       לסיכומיו בקש התובע לצרף ראיה נוספת המעידה לטענתו שהנתבעים עדיין עושים שימוש בתוכניותיו של התובע, מבלי לשלם את שכר טרחתו. לטענת התובע, הנתבעים קיבלו היתר בנייה " ואף מבצעים בנייה בפועל" (עמ' אחרון לסיכומים, פסקא ראשונה, ונספחים A-C לסיכומים), דבר המחזק את טענותיו הכלולות בתביעה.

16.       לתגובתו לסיכומי הנתבעים בקש התובע לצרף תצהיר נוסף, אודות פניה שנערכה, לטענתו, בימים אלו, על ידי הנתבע מס' 30. התובע טוען שנתבע זה הציע לתובע להמשיך בתכנון הבנייה ותוהה כיצד פניה זו מתיישבת עם טענות הרשלנות המועלות כנגדו, טענות המוכחשות על ידו מכל וכל.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז

17.       לטענת הנתבעים, הם אינם חבים דבר לתובע ושולמו לו כל התשלומים להם היה זכאי בגין העבודה שבוצעה על ידו. הנתבעים מצביעים על כך שהתובע לא צרף לכתב תביעתו ואו/ו לתצהיריו ו/או לא הציג במהלך חקירתו כל הסכם שכר טרחה חתום, לא פרט מהם התשלומים ששולמו לו על ידי הנתבעים, לטובת איזו עבודה נזקף התשלום ועבור איזו עבודה נותר חוב כלשהו (ראה חקירת התובע בעמ' 12-19, ודלות התשובות אשר סופקו על ידו).