פסק-דין בתיק א 29066/03

1.         ענינה של תביעה זו בטובין אשר מיובאים לישראל על ידי התובעת. הטובין, שעיקר תכולתם (ברמת העלויות) אמריקאית, עוברים תהליך מסוים באיי סמואה האמריקאית (American Samoa).

התובעת טוענת כי הטובין אמורים להיות פטורים ממכס לפי הסכם הסחר החופשי שבין ישראל לבין ארצות הברית וכי התנהלותה של הנתבעת בענין התובעת והטובין, מנוגדת לדין.

ההליכים והרקע לפתיחתם

2.         התובעת היא יבואנית של טונה "Star Kist" אותה היא מייבאת מיצרן אמריקאי (להלן -  " הטונה"). התובעת עוסקת ביבואה של הטונה מאז שנת 1999.

בחודש אוגוסט 2001 עוכב במכס משלוח טונה אשר יובא על ידי התובעת. הנתבעת טענה כי הטונה חבה במכס. לאחר דין ודברים שוחרר המשלוח מבלי ששולם מכס.

3.         בין אוגוסט 2001 לבין ינואר 2003 יבאה התובעת מספר משלוחים של הטונה ואלו שוחררו ללא תשלום מכס.

4.         בחודש ינואר 2003 שוב סרבו נציגי הנתבעת לשחרר משלוח טונה אשר יובא על ידי התובעת וזו נדרשה לשלם מכס.

5.         ביום 16.3.03 הוציאה הנתבעת לתובעת הודעה בדבר חיוב בגרעונות (נספח ג' לתצהיר מטעם התובעת). לפי הודעה זו, על התובעת לשלם סך של 76,294 ש"ח בגין מכס, ריבית, הצמדה וקנס פיגורים, בגין 5 משלוחים אשר יובאו ארצה על ידה עד אותה עת.

6.         ביום 28.4.03 הגישה התובעת לבית המשפט את התביעה דנן בה היא דורשת לבטל את קביעת הגרעונות, וכן ליתן פסק דין הצהרתי ולפיו הטונה המיובאת על ידי התובעת, פטורה ממכס.

7.         כמו כן עתרה התובעת לבית המשפט בדרישה לשחרר את הטובין המסוימים אשר נמצאו במחסני הערובה בפיקוח המכס. ביום 19.5.03 נתן בית המשפט (כב' השופט מור) צו עשה זמני כנגד ערבויות. ביום 3.6.03 התקיים דיון במעמד הצדדים בפני כב' השופט מור אשר בסופו נקבע שינוי בענין הערבויות. הטובין שהוחזקו על ידי הנתבעת שוחררו, והערבויות הופקדו (חודשים לאחר המועד בו היה עליהן להיות מופקדות). ענין זה אינו עומד עוד על הפרק.

כללי ותמצית עמדות הצדדים

8.         הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבין ארצות הברית (להלן - " ההסכם" או " הסכם הסחר") קובע בין השאר כי טובין מסוימים יהיו פטורים ממכס, בהתאם לכללים אשר מפורטים בו ובנספחיו. הכללים הרלבנטיים לעניננו מכונים "כללי המקור" (נספח יב לתצהיר הנתבעת).

9.         כללי המקור קובעים מספר תנאים מצטברים לתחולת הסכם הסחר על טובין. בטיעוניהם התייחסו הצדדים בעיקר לשני נושאים. האחד, תנאי ולפיו סכום עלותם או שווים של החומרים שהופקו במדינה המייצאת, בצרוף עלויותיהן הישירות של פעולות העיבוד שבוצעו במדינה המייצאת (להלן יחדיו - " הערך המוסף המקומי"), אינו פחות מ- 35% מהשווי המוערך של הטובין.

10.       נושא שני אליו התייחסו הצדדים הוא תנאי ולפיו, אם חל בטובין שינוי מהותי במדינה שאיננה אחת מהמדינות שהן צד להסכם (להלן - " מדינה שלישית"), הטובין לא יבואו תחת כנפיו של ההסכם גם אם הם מקיימים את שאר התנאים של כללי המקור. יצוין כבר כאן כי זו הדרך בה התייחסו הצדדים, על פי רב, לנושא השינוי המהותי, אך בכללי המקור עצמם מופיעה הסוגיה באופן שונה. לפי האמור בכללי המקור, בתמצית, מצרך שיוצר במדינה שלישית יכול להכנס תחת כנפי ההסכם אם הוא עובר שינוי מהותי במדינה שהיא צד להסכם. למען ההפשטה, אתייחס תחילה לטעוני הצדדים בענין השינוי המהותי, בדרך בה התייחסו הם אליו. בהמשך הדיון, יתבצע דיוק מסוים.

11.       בעוד התובעת סבורה כי הטונה המיובאת על ידה זכאית, לפי כללי המקור, לפטור ממכס, הנתבעת גורסת כי התנאי בענין שינוי מהותי מביא לכך שהטונה אינה פטורה ממכס, גם אם היא עומדת בתנאי בענין היקף הערך המוסף המקומי (ענין עליו אין למעשה מחלוקת). הנתבעת גורסת כי מבוצע בטונה שינוי מהותי באיי סמואה האמריקאית וכי סמואה האמריקאית איננה נחשבת לארה"ב בכל הנוגע להסכם הסחר עם ישראל.

עמדת התובעת בענין זה הינה כי הטונה איננה עוברת שינוי מהותי באיי סמואה האמריקאית וכי בכל מקרה סמואה האמריקאית כמוה כארה"ב לצורך הסכם הסחר.

כמו כן, התובעת מלינה כנגד התנהלותה של הנתבעת כגוף ציבורי וטוענת כי דרך הילוכה של זו למול התובעת איננה עומדת בדרישות הדין ואין לקבלה.

הראיות

12.       מטעמה של התובעת העיד מר הרזי, מנהל בחברה (להלן - " הרזי"). מטעמה של הנתבעת העיד החוקר מר יחזקאל, ממונה מחלקת בקרת יבוא במכס יפו (להלן - " יחזקאל").

דיון

13.       את הדיון אני מוצאת לפתוח בשאלת דרך התנהלותה של הנתבעת. זאת, לפי שהראיות שבאו לפני העלו באופן מודגש תמיהות ופגמים בהקשר זה.