פסק-דין בתיק א 2904/01

1.         האם שילם התובע תמורה עודפת בגין רכישת זכויותיו של הנתבע 1 במקרקעין? והאם נשא בתשלום מס שבח בגין אותה עסקה, על אף שתשלום זה חל על הנתבע, בהתאם לאמור בהסכם המכר?

            שתי שאלות אלו הן עיקרה של התביעה המונחת בפניי. 

2.         נתוני רקע

2.1     ראשיתו של ההליך, בהגשת תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 24.02.2000 למתן פסק דין המצהיר כי התובע הנו הבעלים היחיד והבלעדי של המקרקעין נשוא הדיון, וכן למתן סעד כספי וצו עשה המורה לרשם המקרקעין לרשום את זכויותיו בספרי האחוזה.

2.2     בהחלטתו מיום 17.1.2001 קבע כב' השופט נאמן כי התביעה אמנם דנה בשאלת הבעלות במקרקעין, אולם על פניו נראה כי אין כל מחלוקת לגבי שאלה זו, כך שמדובר בתביעה כספית שסכומה נתון לסמכותו של בית משפט השלום. משכך, הורה על העברת התיק לבית משפט זה.

2.3     ההליכים המקדמיים בבית משפט השלום התנהלו בפני כב' השופט סוקול, ועם השלמתם נותב התיק לשמיעה בפניי. הנתבעים לא התייצבו לישיבת ההוכחות שנועדה ליום 9.4.2003 על אף שזומנו כדין. לאחר שנשמעה עדותו של התובע, ניתן פסק דין ביום 10.4.2003 לפיו חויב הנתבע 1 לשלם לתובע סך 42,567 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח ואילו התביעה כנגד הנתבעת 2 והנתבע הפורמאלי (רשם המקרקעין), נדחתה.

2.4     הנתבעים ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי, ובישיבה מיום 15.6.2004 הוסכם על החזרת הדיון לבית משפט השלום, על מנת שהתביעה תישמע לגופה.

3.         העובדות

3.1     תביעה זו עניינה עסקת מכר שנכרתה בין הצדדים, לפיה רכש התובע מאת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") את זכויותיו במקרקעין המשמשים כחנות, והידועים כתת חלקה 84, חלקה 176 בגוש 11589 (להלן: "המקרקעין").

3.2     במסגרת זו חתמו הצדדים על הסכמים אחדים, אשר הראשון שבהם מיום 1.10.1998. בהתאם לאותו הסכם, רכש התובע מחצית זכויותיו של הנתבע במקרקעין. בתמורה התחייב לשלם לנתבע סך 50,000 ש"ח, במעמד חתימת ההסכם, לשם העברתם לבנק דיסקונט למשכנתאות לסילוק מחצית המשכנתא הרובצת על הנכס. עוד הוסכם כי במידה והצדדים יסכימו שלא לסלק המשכנתא, כי אז לא ישולם הסכום הנ"ל והצדדים יחלקו את התשלומים החודשיים המתחייבים לסילוק המשכנתא עד תומה. בכל מקרה התחייב התובע לשלם לנתבע סכום נוסף בסך 26,530 ש"ח לא יאוחר מיום 1.10.98.

3.3     ביום 7.10.98 אישר הנתבע בכתב (ת/2) כי קיבל לידו סך 25,000 ש"ח מאת התובע לחיסול הפיגורים בבנק דיסקונט למשכנתאות. עוד אישר כי "שאר המשכנתא על סך 80,000 ש"ח תשולם שווה בשווה ע"י הצדדים כמו שכתוב בסעיף 5(ב) ".

3.4     בתום משא ומתן, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף מיום 1.3.99 (ת/5) לפיו התחייב התובע לרכוש את מלוא זכויות של הנתבע במקרקעין תמורת סך 40,250 דולר ארה"ב עפ"י שווים בשקלים. מתוך סכום זה נועד סך של  30,200$ להיות משולם ישירות לסילוק המשכנתא, סך של 8,800$ ישולם במעמד חתימת ההסכם, והיתרה בסך 1,250$ תשולם עם רישום הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין.

3.5     ביום 10.3.99 חתמו הצדדים על הסכם שלישי (נ/1) הזהה בתוכנו להסכם השני, אלא שכאן התמורה הועמדה על סך 31,450$ בלבד. סכום זה אמור היה להיום משולם בשני שיעורים - 30,200$ ישולמו ישירות לבנק לצורך סילוק המשכנתא, והיתרה בסך 1,250$ תשולם במועד רישום הערת אזהרה.

יאמר מייד כי  התובע לא הציג הסכם זה, על אף שלא הכחיש חתימתו עליו. משנשאל על כך השיב "אם תאמר כי היה הסכם נוסף מיום 10.3.99 שזה הסכם שלישי למעשה, אני משיב תשאל אותם. הם משחקים בדפים. . . . אתה מציג בפניי הסכם ואני מאשר את חתימתי על גביו, וכן על החתימה בעמ' 3. . . הוגש וסומן נ/1".

3.6     ניתן לסכם את מצב העניינים עד לשלב זה בכך שהצדדים חתמו תחילה על הסכם לפיו רכש התובע את מחצית מזכויותיו של הנתבע במקרקעין. על אף חילוקי הדעות שנתגלעו ביניהם , נחתם הסכם נוסף ביום 1.3.98 לפיו רכש התובע את מלוא הזכויות באותם מקרקעין תמורת סך 42,250$. עשרה ימים לאחר מכן נחתם הסכם שלישי לפי סכום המכר עמד ע"ס 31,450$ בלבד.

3.7     אשר לתשלומים - לבד מהאישור הראשון שניתן לתובע ביום 7.10.98 (ת/2),  מסר בידו הנתבע אישור נוסף (ת/3) לפיו קיבל מידו סך 26,350 ש"ח בהתאם לסעיף 5(ג) להסכם המכר מיום 1.10.98. ביום 8.3.99 ניתן אישור מעם הנתבעת 2 (ת/4), המאשר קבלת סך נוסף של 33,700 ש"ח בהתאם להסכם המכר. כאן המקום לציין כי הנתבעת 2 הנה חברה בבעלותם של האחים מנדל צבי ועודד, אשר על פי הנטען ניהלו את המו"מ עם התובע לצורך מכירת הנכס בשמו של הנתבע, אשר שימש כאיש קש בעבורם. יתר על כן, לטענת התובע הנפיקה לו הנתבעת 2 חשבונית ע"ס 161,000 ש"ח בגין עסקת המכר, אלא שחשבונית כאמור מעולם לא הוגשה בפניי כראיה.

3.8     נוסף לסכומים שפורטו לעיל, שילם התובע לצורך סילוק המשכנתא סך של 100,000 ש"ח לידי כונס הנכסים שמונה בזמנו לצורך מימוש הנכס, לאחר שהמשכנתא לא סולקה. אישור על תשלום הסכום הנ"ל ניתן ביום 14.11.99 (ת/8).

3.9     ביום 10.3.99 חתמו הצדדים על הצהרה המאשרת השלמת עסקת המכר בהתאם להסכם מיום 1.3.99. באותה הצהרה (נ/2) נאמר בין היתר כי: "כל התחשבנות בין הצדדים שלהלן הסתיימה והצדדים מאשרים כי אינם חייבים איש לרעהו דבר. מוטי מאשר כי מנדל צבי, מנדל עודד ופוקס מאיר אינם חייבים סכום כלשהו למוטי, ומוטי אינו חייב לאיש מהצדדים דבר".

3.10      להשלמת התמונה אציין כי במסגרת הדיון שהתקיים בפני כב' השופט סוקול ביום 23.06.02 הסכימו הצדדים לעמוד לבדיקת פוליגרף שתוצאותיה יהוו ראיה מכרעת. בבדיקתו נשאל התובע, בין היתר,  באם שילם סכום עודף בגין העסקה והשיב בחיוב. תשובה זו אובחנה כאמירת שקר. בשלב מאוחר יותר, ולאחר השלמת הבדיקה, הוסכם כי תוצאותיה לא יהוו ראיה קונקלוסיבית אלא ראיה ככל הראיות. לאחר אותה בדיקה, עמד התובע לשתי בדיקות פוליגרף נוספות, אותן יזם בעצמו, ונמצא דובר אמת. 

            ייאמר מייד כי לא ראיתי לייחס לבדיקות אלו משקל רב, הן על שום הספק המתעורר לגבי אמינותן והן בשל הממצאים הסותרים שנתגלו בהן.