פסק-דין בתיק א 29038/01

1.         התובע, יליד 3.8.67, נפגע ביום 4.2.01, בתאונת דרכים, שהינה גם תאונת עבודה, בעת שגלגל מלגזה עלה על כף רגלו השמאלית (להלן: " התאונה").

2.         תחילה (ביום 22.12.02), מונה ד"ר בויקו מורל, כמומחה מטעם ביהמ"ש, בתחום האורטופדי. ד"ר מורל קבע, בחוות דעתו מיום 25.5.03, כי לתובע לא נותרה נכות בגין התאונה, וכי העיוות בכף הרגל ממנו סובל התובע הינו בשל מחלה נוירולוגית מולדת.

לאחר חקירתו של ד"ר מורל ביקש ב"כ התובע לפסול את חוות דעתו, ובהחלטתי מיום 12.1.05, קבעתי, כי אינני פוסלת את חוות דעתו של ד"ר מורל, אולם מיניתי את פרופ' ירניצקי, כמומחה נוסף.

3.         פרופ'  ירניצקי קבע, בחוות דעתו מיום 10.6.05, כי לתובע נכות נוירולוגית, בגין התאונה, בשיעור של 5%, והוסיף, כי: " נכות זו אינה כוללת נכות אפשרית בגין קיצור גיד אכילס, שהיא בתחום האורטופדיה".

בעקבות חוות דעתו של פרופ' ירניצקי, מונה על ידי ד"ר קובי לידור, כמומחה בתחום האורטופדי.

בחוות דעתו מיום 6.1.06, קבע ד"ר לידור, כי בגין התאונה סובל התובע מנכות צמיתה, בשיעור של 30%, בגין קשיון לא נוח של הקרסול, כאשר נכות זו כוללת גם את הנכות הנוירולוגית.

בין לבין -  ביום 2.3.05 קבע המ"ל לתובע נכות אורטופדית בשיעור של 10%, בגין קשיון "מסוים" של גיד אכילס.

4.         בהחלטתי הנ"ל, מיום 12.1.05 אמרתי כי לא מצאתי, בשלב זה,  טעם ראוי לפסילת חוות דעתו של ד"ר מורל, אך יש להבהיר, כי לאחר שהתקבלה חוות דעתם של פרופ' ירניצקי וד"ר לידור, סבורה אני שד"ר מורל שגה בחוות דעתו, וכי אין לתת לה כל משקל.

חוות הדעת של המומחים פרופ' ירניצקי וד"ר לידור, הן, איפוא, חוות הדעת, אשר אסתמך עליהן, לצורך פסק דין זה.

5.         ב"כ הנתבעים תוקף את חוות דעתו של ד"ר לידור, וטוען, כי הוא טעה טעות קשה, וכי קביעתיו אינן מתיישבות עם קביעות הרופאים האחרים.

קביעתו של ד"ר לידור נעשתה לפי סעיף 48(3)(א), בגין קשיון לא נוח, ואילו, לטענת ב"כ הנתבעים, התובע אינו סובל מקשיון לא נוח. לטענתו, קשיון לא נוח, פירושו מנח בעמדה קבועה, אשר לא ניתנת לשינוי, בעוד שאצל התובע אין מנח בעמדה קבועה, אלא הגבלה ניכרת, כפי שקבע, לטענת ב"כ הנתבעים, ד"ר לידור עצמו. 

ב"כ הנתבעים מסתמך גם על דבריה של ד"ר מליבובסקי, אשר בדקה את התובע במסגרת בקשתו למל"ל  להחמרת מצב (אליה אתייחס בהמשך) ואשר העידה, כי לתובע אין קשיון, כי היא נתנה לו ללכת ולא היה שום דבר רלבנטי, וכי היקף שני הקרסוליים היה כמעט שווה.

6.         אין דעתי כדעת ב"כ הנתבעים;

ראשית אומר, כי נראהשנפלה טעות במספר הסעיף, שכן קשיון לא נוח הינו סעיף           48(3)(ג).

עוד אומר, כי אין מקום לסמוך על בדיקתה של ד"ר מליבובסקי, או על "חוות דעתה", שכן היא איננה  מומחית בתחום האורטופדיה ואף לא מונתה כמומחית בתיק זה.

ד"ר לידור, המומחה מטעם ביהמ"ש, בתחום האורטופדי, מצא דלדול ניכר של כל שרירי שוק שמאל. (ההדגשות, כאן ובהמשך - אינן במקור).

כן קבע ד"ר לידור:

" כף רגלו השמאלית מצויה בכוויצה כיפופית, הן בהתאם לתוצאות בדיקתו על ידי (טבלה) והן בהתאם לצילומי הרנטגן של כף רגל וקרסול שמאל בעמידה".

אין חולק ש מדובר באווינוס, וד"ר לידור חיווה דעתו: