פסק-דין בתיק א 29005/04

בפני תביעה ותביעה שכנגד.

התובעת הגישה תביעה בה טענה כי היא דיירת מוגנת בדירה המצוייה ברחוב יאיר 37 תל אביב.

התובעת עתרה לחייב את הנתבע לשלם  סכומים שונים בגין עבודות שיפוצים ותיקונים שנעשו על ידה , על פי האמור בכתב התביעה, ואשר מוטלים על התובע כבעלים של הנכס.

הנתבע הגיש כתב הגנה, בו דחה את טענות הנתבעת, ועוד הגיש תביעה שכנגד על פיה עתר להורות על סילוק ידה של התובעת מהדירה, בטענה כי אינה דיירת מוגנת.

במהלך הדיון הגיעו באי כוח הצדדים להסכמה כי לא ישמעו עדויות בתיק זה, אלא באי כוח הצדדים יגישו סיכומים בכתב.

במקום סיכומים קיבל ביהמ"ש הודעה על הסכם פשרה, הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע, כאשר אישר את הסכם הפשרה עורך דין אשר אינו מייצג מי מהצדדים.

לאור עובדות אילו קבעתי דיון במעמד הצדדים, בו נטען על ידי הנתבע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהי, כי הוטעה לחתום על המסמך הואיל וסבר כי המדובר במסמך לתשלום חובותיה של התובעת כלפיו, וכי התובעת ניצלה את גילו, מעל 86 שנים, והחתימה אותו על מסמך בניגוד לרצונו.

קבעתי דיון אליו זימנתי את עורך הדין שערך את המסמך, אשר טען בפני כי הצדדים הגיעו אליו ובפיהם בקשה לחתום על הסכם פשרה.

הנתבע עוד טען כי חתימתו על הסכם הפשרה הנ"ל זוייפה, טענה ממנה חזר לאחר שביהמ"ש הורה על פנייה למומחה לכתב יד.

בינתיים לצערו של ביהמ"ש, התפטרו שני עורכי הדין המייצגים את הצדדים.

ביום 20.4.05 בדיון שנערך במעמד הצדדים דחיתי את בקשת התובעת להורות על אישור הסכם הפשרה, וקבעתי כי הואיל והנתבע מתנגד לאישור הסכם הפשרה, הרי ביהמ"ש אינו מוכן ליתן פסק דין מוסכם על פי הסכם פשרה שצד אחד מתנגד לו.

קבעתי מועדים להגשת סיכומים בכתב, והצדדים הגישו סיכומים.

התובעת טוענת כי היא דיירת מוגנת בדירה נשוא דיוננו, אלא שההסכם שצרפה לכתב תביעתה אינו תומך שטענתה זו.

בכותרת להסכם מצויין כי התובעת הינה צד להסכם, אלא שבסעיף 13 להסכם מובהר כי:

"מוסכם כי השוכרת מס' 1 הינה הדיירת הראשית ואחותה הדיירת מס' 2 אחראית עבור אחותה למילוי כל התחייבויות על פי החוזה."

עוד הוברר כי במועד הרלוונטי,  התובעת שכרה דירה אחרת בשכירות מוגנת מנתבע, באותו בניין, דירה בגינה התנהל הליך נוסף בין הצדדים, ובו דרשה התובעת לבטל את הסכם השכירות המוגנת ולהשיב לה את כספה.

התובעת זכתה בתביעתה וביהמ"ש ביטל את הסכם שכירות מוגנת והורה לנתבע להשיב לתובעת את כספה.

כלומר, אחותה של הנתבעת שכרה מהנתבע דירה בבניין בחודש מרץ 1996, ואילו  התובעת שכרה דירה אחרת בחודש יולי 1996, כדיירת מוגנת, הסכם זה בין התובעת לנתבע בוטל על ידי ביהמ"ש.

מודע אם כך נרשמה התובעת כדיירת בהסכם שבפני?