פסק-דין בתיק א 28988/06

פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה בין הצדדים על פי סעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975 .

התובע יליד  1963 טוען בכתב התביעה כי הוא נפגע באירוע המהווה תאונת דרכים ביום 4/3/05 עת נהג ברכבו , ונגרמו לו נזקי גוף .

עם הגשת התביעה הגיש התובע גם בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי והנוירולוגי , בטענה כי נותרה אצלו נכות כתוצאה מהתאונה .

אלא שבא כוח הנתבעת הגיש לבית המשפט דין וחשבון של הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, ממנה ניתן ללמוד כי המדובר בתאונה שהיא גם תאונת עבודה , בגינה פנה התובע אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה וגם גמלת נכות.

הועדה הרפואית לעררים , אליה הוגש הערר ע"י התובע , קבעה כי אין לתובע כל נכות בעקבות התאונה .

מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים , קביעת הועדה הרפואית והועדה הרפואית לעררים מחייבות את הצדדים, על כן לא מיניתי מומחים לבקשת התובע, ונשאר המצב כפי שהוא , שאין לתובע נכות בגין התאונה .

הצדדים הגישו תחשיבי נזק .

התובע טוען כי נגרמו לו נזקים , כאב וסבל 14600 ש"ח .,עזרת הזולת בעבר 3000 ש"ח , הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות 4000 ש"ח , הפסד השתכרות בעבר , 41 ימי אי כושר לפי 350 ש"ח ליום 14350 ש"ח . בסך הכל טוען התובע כי נגרם לו הפסד בסכום כולל של 34472 ש"ח .

מנגד הנתבעת טוענת כי תעודות חופש המחלה שבידי התובע , ואשר הוגשו למל"ל ובגינן שולמו לתובע דמי פגיעה הינם 11 יום בלבד . הנתבעת הציעה לפצות את התובע בסכום של 1014 ש"ח בגין אובדן הכנסה במהלך 11 יום , וכן 3000 ש"ח בגין כאב וסבל , מזה לנכות תשלומי ביטוח לאומי בסך 1693 , יתרה המוצעת ע"י הנתבעת 2321 ש"ח .

התובע אכן טען בתחשיב הנזק שלו כי נעדר מעבודתו במשך 41 יום , ואכן הוא צירף לתחשיב הנזק מטעמו , תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה , החל מיום 4/3/05 ועד 15/3/05, וכן תעודה רפואית נוספת לתקופה מיום 16/3/05 ועד 30/3/05 , ותעודה רפואית נוספת מיום 31/3/05 ועד 9/4/05 , ותעודה נוספת לתקופה מיום 12/4/05 ועד 15/4/05 , סך הכל  41 יום .

 אולם מעיון באישור התשלומים של הביטוח הלאומי , מתברר כי התובע הגיש לביטוח לאומי רק את התעודה הראשונה , ולא דאג להעביר להם את התעודות הנוספות, ולפיכך הביטוח הלאומי שילם לו רק בגין 11 ימי חופש מחלה בגינם הגיש תיעוד .ראה אישור על תשלום גמלת דמי פגיעה מיום 15/11/06 שצורף לתחשיב הזנק מטעם הנתבעת.

באותו אישור מצוין " הננו מאשרים כי שולמו למר סרגיי פנחסוב , דמי פגיעה בהתאם לתקופות אי כושר לעבודה שאושרו בגין הפגיעה בעבודה ."

אקדים ואומר כי בהתאם לקבוע בסעיף 6ב' לחוק, קביעת הועדה הרפואית של המל"ל מחייבת גם בהליך זה , הן לגבי קיומה או אי קיומה של נכות קבועה, והן לגבי קיומה ומשכה של נכות זמנית. כך שבין אם התובע לא המציא לוועדה את אישורי המחלה הנוספים, ובין אם הגיש אך המוסד לא אישר את תקופות אי הכושר הנטענות, קביעתה של הועדה הרפואית של המוסד מחייבת, גם לענין תקופות אי כושר .

 הצדדים לאחר הגשת תחשיבי הנזק, הסמיכו את בית המשפט לפסוק ביניהם על דרך הפשרה על פי סעיף 4ג' לחוק .

בישיבת יום 17/3/08 הודיע בא כוח התובע כי " אני מבקש להגיש מסמכים מחדש וכן תצהירים ובית המשפט יפסוק על פי סעיף 4ג' לחוק "

ניתנה באותו יום החלטה לפיה " בא כוח התובע יגיש את החומר הנוסף שבדעתו להגיש תוך 10 ימים מהיום. תוך 10 ימים יודיע בא כוח הנתבעת אם הוא מסכים לפסיקה על פי סעיף 4ג' לחוק... "

בא כוח התובע לא הגיש כל חומר נוסף ואף לא הגיש תצהירים כהבטחתו .

בא כוח הנתבעת הודיע על הסכמתו לפסיקה על פי סעיף 4ג' .

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ומצורפיו, וכן בחומר הרפואי, בטענות הצדדים, ואישורי המוסד לביטוח לאומי , וקביעת  הועדה הרפואית לעררים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של  7500 ש"ח , בתוספת אגרת המשפט ששולמה עם הגשת ההליך, שכ"ט עו"ד בשיעור 11 % כקבוע בחוק, וכן מע"מ.