פסק-דין בתיק א 28964/04

1.         לפני תביעה בסדר דין מהיר בענין נזקי תאונה שהתרחשה ביום 5.6.02 בירושלים.

אין מחלוקת כי היה "מפגש" בין רכב מסוג מזדה, שבבעלותה של התובעת, לבין משאית (מערבל בטון) בו נהג הנתבע 1 ואשר בוטח על ידי הנתבע 2.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות לתאונה וכן בשאלת הנזקים.

2.         התובעת טוענת כי רכבה נסע בנתיב הימני ומערבל הבטון סטה לעברו ופגע בו. הנתבעים טוענים כי מערבל הבטון נסע בנתיב ימני כאשר רכב התובעת, הגיע מנתיב השתלבות, לא נתן למערבל הבטון זכות קדימה, ניסה לעקוף אותו מימין ולהדחק בינו לבין צד ימין של הכביש ובשל כך התרחשה התאונה.

3.         לתיק בית המשפט הוגשו בין השאר הודעות ותמונות נזק. כמו כן העידו לפני שני הנהגים. כמצוות תקנה 214טז ינומק פסק דין זה באופן תמציתי.

4.         נהג המזדה אישר כי הגיע מנתיב השתלבות מצד ימין אך טען כי נתיב זה ממשיך והופך לנתיב שלישי של הכביש (בעוד שעד למחלף יש בכביש שני נתיבים בלבד) וכי בעודו בנתיב נפרד זה, פגע בו מערבל הבטון. הנתבע טען כי יש בכביש שני נתיבים בלבד, כי נתיב ההשתלבות מסתיים זמן מה לאחר המחלף וכי המזדה למעשה לא נתנה זכות קדימה לרכבו אשר נסע בכביש המרכזי אליו ביקשה המזדה להשתלב.

סוגייה זו, בדבר הנתיבים בכביש, היתה מרכזית בדיון ובחקירות הנהגים. לאור האמור הותר לצדדים להגיש צילומים של מקום ההתרחשות (ולהגיש תגובה לצילומי הצד שכנגד). התובעת הגישה צילומים והנתבעים הגישו תגובה.

5.         עיינתי בתמונות שהוגשו על ידי התובעת. מתמונות אלו לא ניתן לטעמי לקבוע בבירור האם הנתיב בו נוסעים רכבים המגיעים מהמחלף חובר לנתיבים שיש בכביש הראשי קודם למחלף או מתמזג בהם. התמונות מצולמות ממרחק ואינן ברורות. יצויין כי גם לשיטת הנתבעים, מתמזג נתיב ההשתלבות לנתיבים הקיימים כמה עשרות מטרים לאחר המחלף ולא מיידית, דבר אותו יש לקחת בחשבון בבחינת התמונות.

התובעת סימנה על גבי חלק מהצילומים אזורים בהם לשיטתה ניתן להבחין בשלושה רכבים הנוסעים במקביל והדבר מלמד לטענתה על כך שהנתיב חובר ואינו מתמזג. עיינתי בפרט בתמונות וסימונים אלו ולא השתכנעתי כי הם מעידים על אשר טוענת לו התובעת. כך, בתמונה שסומנה בספרה 4 יתכן כי הרכב הימני הוא בסופו של מסלול ההשתלבות ובכל הנוגע לסימון בהמשך הכביש (למשל תמונה 9 וגם בתמונה 4) אכן נראה כי שם הכביש רחב יותר אך לא ברור האם מדובר בהמשך נתיב ההשתלבות שחבר או שמא התרחבות מאוחרת יותר (למשל לקראת הפנייה הבאה). כפי שהוזכר לעיל, התמונות מצולמות ממרחק ואינן ברורות.

6.         גרסתה של התובעת לוקה בהיבטים נוספים. רכבה של התובעת הוא רכב פרטי שהגיע ממחלף. הנהג לא ראה את מערבל הבטון כאשר ירד מהמחלף ואמר כי לא יכול היה לראות אותו משום שמערבל הבטון היה בנתיב הימני מתחת לגשר (של המחלף). לטענת הנהג, לאחר כמה רגעים הרגיש חבטה. לפי גרסה זו מערבל הבטון נסע מהר יותר מהרכב הפרטי ולמעשה "הדביק אותו" במרחק ממשי ופגע בו. הגיונה של גרסה מעין זו אינו גבוה והוא נמוך במיוחד במקרה שלפני שכן אין מחלוקת שמערבל הבטון נסע בעלייה ואילו הרכב הפרטי הגיע דווקא בירידה ממחלף. הטענה כי למרות האמור מערבל הבטון נסע כה מהר עד שהחל לעקוף את הרכב הפרטי משמאל אינה מסתברת.

7.         בנוסף, אין מחלוקת כי ההתנגשות בין מערבל הבטון למזדה גרמה לגרירתה של המזדה קדימה מספר מטרים (וגם סיבובה בתשעים מעלות). נהג המזדה אינו זוכר היכן נעצרו הרכבים וציין כי יתכן שנעצרו בין הנתיבים. כמו כן, הפגיעה במזדה היא בצדה השמאלי. אם אכן היתה המזדה בנתיבה ללא סטייה, כטענת התובעת, ומערבל הבטון הוא כלי הרכב שסטה מנתיבו, היה מקום לצפות להדיפתה של המזדה ימינה, לכיוון המעקה ונזקים גם מצידה הימני. לא כך ארע בפועל. התקדמותם של הרכבים לאחר ההתנגשות ומיקום הנזקים תומכים בגרסת ההגנה.

8.         לאור האמור ולאחר שעיינתי במכלול הראיות והטעונים שהובאו לפני אני מוצאת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת אחריותם של הנתבעים לתאונה ונזקיה (יהיו אשר יהיו).

התביעה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבע 1 בגין ישיבת 27.9.04 בסך 250 ש"ח ובשכ"ט ב"כ הנתבעים בשיעור 10% מסכום התביעה בצרוף מע"מ.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ה' באדר ב, תשס"ה (16 במרץ 2005), בהעדר.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: