פסק-דין בתיק א 28767/05

מבוא

תביעה כספית על סך של 859,545 ש"ח אשר הופנתה כלפי עיריית גבעתיים (להלן:" הנתבעת") ועניינה בגביית ארנונה מופרזת שנעשתה לטענת התובעת שלא כדין בין השנים 1998 ל- 2005. הנתבעת המכחישה את התביעה בהגנתה טוענת בנוסף כי לא זו בלבד שהתובעת לא חוייבה באופן מופרז כטענתה, אלא שלפי בדיקתה היא, ניגבו מאת התובעת חיובי הארנונה בחסר. על בסיס טענתה זו גובשה תביעתה הנגדית של הנתבעת בה נטען כי לתובעת חובות מס מן העבר בהיקף של 1,989,608 ש"ח וזאת ביחס לתקופה בה זוכתה בהנחה שלא כדין.

עיקר העובדות הנדרשות להכרעה אינן שנויות במחלוקת ולצורך הנוחות תובאנה אלה להלן:

תמצית העובדות:

1. התובעת הינה עמותה ללא כוונת רווח המחזיקה בנכס ברחוב מצולות ים 1 בעיר גבעתיים (להלן:" הנכס"), ומטרותיה מוגדרות בתעודת הרישום.

2. לתובעת רישיון עסק לניהול בית אבות לפי נספחים א1' ו- א2' לתצהיר הנתבעת וזה מתנהל בפועל בנכס.

3. החל מסוף שנות ה- 80 לכל הפחות חוייב הנכס בארנונה בשיעור שליש מהמתחייב.

4. החל מיום 1.3.05 בוטלה ההנחה בתשלומי הארנונה ממנה נהנתה התובעת והחיוב הועמד על שיעורו המלא לתקופה שמיום 1.1.05 ואילך (להלן: " החלטת הביטול").

5. מצד התובעת הוגשה השגה על החלטת הביטול בה נתבקש ביטולה והשבת הסכומים שניגבו ביתר לטענתה, לאור דחייתה הוגש ערר וזה עדיין תלוי ועומד.

בסמוך, עתרה התובעת בתביעתה זו שבפני כאשר הסעדים המתבקשים בה שלובים באלה שפורטו בהשגה ובערר.

עד כאן תיאור העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת.

הנתבעת מעלה טענה לקיומו של שיהוי בשלו מנועה התובעת מלהגיש את תביעתה ולהעדרה של סמכות עניינית בשלה מנוע בית המשפט מלדון בתביעה.

טענות אלה הינן מסוג "טענות הסף" בהן ראוי להקדים ולהכריע טרם התייחסות לגופם של דברים.

דיון בטענות הסף של הנתבעת

טענת  השיהוי -

לטענת הנתבעת מנועה התובעת מלהגיש את תביעתה לאחר שזו השתהתה בכך מעבר למקובל. לפי טענה זו, חלפו שנים ארוכות (כ- 7 שנים ביחס לחיובים המוקדמים ביותר) מאז גביית החיובים שהשבתם מתבקשת שהוא מועד יצירת העילה.

הנתבעת גורסת כי לטובת האינטרס הציבורי המחייב הגשת תביעות השבה בפרק זמן סביר קיימת חשיבות בהקפדה על חסימת עתירות שהגשתן נגועה בשיהוי.

דא עקא, שלפי חומר הראיות שהוצג נראה כי התובעת האמינה בצידקת פעולתה של הנתבעת ולא הטילה בה ספק עד למועד בו השתנו באופן חד צדדי חיובי הארנונה שהוטלו עליה. מאותו מועד בו נתגלו לה העובדות שהביאו לבדיקות שנעשו על ידה לא השתהתה זו בתביעתה ולפיכך, אין בסיס לטענת השיהוי ויש לדחותה.

הסמכות העניינית-