פסק-דין בתיק א 28711/05

התובע, רופא שיניים במקצועו נתן שירותי רפואת שיניים לנתבע החל משנת 1994 ועד שנת 1999, כמפורט בגיליון הטיפולים המצורף לכתב התביעה.

לטענת התובע , הנתבע לא שילם לו עבור טיפולי שיניים שקיבל בשנת 1999. ביום 19.5.04 נשלח אליו מכתב התראה. למכתב זה השיב הנתבע תשובות לקוניות ולא מציאותיות. סכום החוב לא שולם.

לטענת הנתבע , כל חוב בגין התקופה שלפני שנת 1999, חלה עליו התיישנות, כאשר גיליון הטיפולים של התובע מתחיל בשנת 1994.

לטענת הנתבע, הוא שילם עבור כל טיפולי השיניים שקיבל מהתובע. בשנת 1999, קיבל טיפולי שיניים בהיקף מצומצם שכלל מספר טיפולים ושילם עבורם במזומן  ואף ביתר, מבלי שקיבל קבלה על כך וכתב התביעה לא מפרט בעבור אילו טיפולים רפואיים לא שילם.

לטענת הנתבע, לכתב התביעה צורפה קבלה על תשלום סך 2,550 ש"ח אשר הוא שילם לתובע בהמחאות אשר חוללו ע"י צד שלישי. לטענתו, שילם את תמורתן במזומן, אולם ההמחאות המקוריות לא הושבו לו ע"י התובע.

בדיעבד, הסתבר לנתבע, לטענתו, כי טיפולי השיניים שניתנו לו בשנת 1999 היו רשלניים ובאיכות ירודה ולכן הפסיק לבוא לטיפולים אצל התובע.

לטענת הנתבע, התובע מצא לנכון להגיש נגדו תביעה רק לאחר 5 שנים. לטענתו, בהתאם לגיליון הטיפולים, קרן החוב היא 2,150 ש"ח בלבד, הכוללת סך 600 ש"ח בגין חוב משנת 1996 שלגביו חלה תקופת ההתיישנות.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה, האם הנתבע חייב לתובע את סכום התביעה בגין טיפולי רפואת שיניים שקיבל אצל התובע, או שכטענת הנתבע, הוא שילם את מלוא תמורת הטיפולים ואף ביתר, במזומן וללא קבלות.

שאלה נוספת בה חלוקים הצדדים הינה, במידה ויוחלט שהנתבע חייב את הנטען על ידי התובע, האם חלה, על חלק מהחוב, תקופת ההתיישנות.

1.          לטענת התובע, בכתב התביעה ובתצהירו, סכום התביעה הינו בגין טיפולים שביצע לנתבע בשנת 1999, תוך שהוא מאשר שהנתבע מטופל במרפאתו, מאז שנת 1994.

לגרסתו, הנתבע מעולם לא התלונן על איכות הטיפול שקיבל, אלא נהפוך הוא,  הנתבע שיבח אותו על אופן השירות והעזרה שקיבל ממנו  והבטיח לשלם את חובו. מסיבה זו וכן עקב ידידותם ארוכת השנים, לטענתו, המתין זמן רב עד להגשת התביעה, כאשר מדובר במחיר מיוחד לנתבע לאחר הנחה בגובה 50%.

לגרסת התובע, בשיחות טלפון רבות, הבטיח הנתבע לשלם את חובו ומעולם לא שילם במזומן, אלא בשקים דחויים אשר חוללו ובגינם הנפיק התובע קבלה. מדובר בשקים שנמשכו על ידי חברה, ולא על ידי הנתבע אישית, והתובע הסכים לקבלם רק עקב היכרותו  עם הנתבע.

לגרסת התובע, גיליון הטפולים לא מורכב מ"חוב ישן", אלא מחוב חדש, ובנוסף סכומי השקים שחוללו ו- 600 שח חוב ישן.

2.          ב"כ הנתבע, ויתר על חקירת התובע, ומשכך לא סתר את המפורט בתצהירו.

3.          לגרסת הנתבע, הוא שילם לתובע במזומן, את סכומי ההמחאות שחוללו ואלה לא הוחזרו לו על ידי התובע למרות שהבטיח להחזירן וכן לא מסר לו התובע קבלה על התשלום במזומן (עמוד 7 שורה 21, עמוד 8 שורות 6-1, 16-13  לפרוטוקול).

עוד לגרסתו, משבחר להפסיק את טיפולי השיניים אצל התובע, עקב איכותם הירודה והרשלנית, שילם לתובע את כל חובו ולמעלה מכך.

 4.        בחקירתו הנגדית, השיב כי אינו זוכר מתי שילם עבור טיפולי השיניים וסביר להניח שלא נשאר חייב עבורם. לגרסתו, גילה שהטיפולים רשלניים בשלב מסוים שאינו זוכר מתי (עמוד 6 שורות 25-23 לפרוטוקול).

לגבי השקים שמסר לתובע לתשלום תמורת הטיפולים ואשר חוללו, השיב הנתבע, כי מושכת השקים אשר חוללו, היא חברה שהייתה שבבעלות אחיו בתקופה הרלוונטית.

5.         כאמור, התובע לא נחקר על תצהירו, בו פירט כי סכום התביעה כולל חוב בגין טיפולים בשנת 1999 וכן את סכום השקים שחוללו. התובע מאשר, שסך של 600 ש"ח מתוך החוב הינו חוב ישן תמורת טיפולים שניתנו לנתבע לפני שנת 1999.