פסק-דין בתיק א 28497/05

1.         רקע עובדתי

א.         עובר לנסיעתו לחו"ל ביום 29.1.03, רכש התובע פוליסת בטוח נוסעים לחו"ל מס'

1847 00-3042-07 מיום 2.2.03 עד 1.6.03. הפוליסה הורחבה לכסות גם פעילות ספורט אתגרי.  

ב.         הפוליסה מהנתבעת 1 נרכשה אצל הנתבעת 2.

ג.          ביום 4.4.03 נפגע התובע בברזיל, בנפלו מסוס ועל כן האריך תקופת הבטוח עד שובו ארצה ביום 9.6.03.

ד.         התובע טופל הן בברזיל והן בארץ אך לא אושפז.

ה.         התובע טען להוותרות נכות לצמיתה בשיעור 20% על פי חוות דעתו של  דר' ארסבן מטעמו, אך דר' הנדל, מטעם הנתבעת שלל הוותרות נכות בכלל ועל כן, מונה על ידי דר' רמי דוד אשר היה בדעה כי: "נכותו של מר רזון בגין הגבלה קלה בטווח תנועות עמוד שדרה צווארי מסתכמת לדעתי ב-10%".

ו.          הנתבעת 1 שילמה לתובע את כל הוצאותיו הרפואיות בחו"ל בסך 541 דולר ובקיזוז 30 דולר דמי השתתפות עצמית וכמחווה של רצון טוב שלמה -.2,996 ש"ח נוספים עבור הוצאות רפואיות בארץ למרות כפירתה בזכאותו לפיצוי זה.

ז.          בעלי הדין חלוקים לגבי זכאותו של התובע לפיצוי בגין הוצאותיו הרפואיות, לרבות טיפולים אלטרנטיביים שהוצאו בארץ ובגין נכותו כפי שנקבעה לעיל.

2.         הפוליסה

א.         לטענת התובע: " אני בקשתי את הכיסוי הכי רחב, כולל פעילות ספורט, כולל הוצאות רפואיות בגין תאונות וכל הוצאה אחרת כתוצאה מתאונה שתארע חלילה, והפקידה הבטיחה לי במפורש שאני מקבל את הכיסוי הכי רחב, בדיוק לפי בקשתי" (סעיף 5

לת/4).

ב.         ובעדותו פרט:

            " הגעתי לפקידה וביקשתי ממנה לבצע ביטוח נסיעות לחו"ל. בקשתי את הביטוח הגדול והמקיף ביותר שהקופה יכולה לתת לי ואותה פקידה אמרה שיש ביטוח עם שיתוף חב' כלל שמקיף הכי גדול ויסודי הכי גדול בשוק. בקשתי שיהיה לי ביטוח לספורט אתגרי והטסה כדי שאם אפצע בחו"ל להביא אותי ארצה. כל זה בקשתי באותו מעמד. היו מס' ביטוחים והיה ביטוח מורחב וזה מה שהוצע לי ואני שילמתי באותו יום. ניתנה לי חוברת ואמרו שזה הביטוח שבקשתי, שני ניירות לחתום, הראו לי שכתוב ספורט אתגרי מורחב וחתמתי על הניירות, שלמתי את מלוא הסכום, לקחתי את החוברת אתי, אמרו לי לקחת אותה לחו"ל כי יש שם מספרי חירום" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 3-9).

ג.          אין מחלוקת כי התובע קיבל ביטוח נסיעות לחו"ל עם הרחבה לספורט אתגרי והטסה. משלא הוכח כי ניתן היה לקבל אותה עת ביטוח מקיף ונרחב יותר, אין מנוס מהמסקנה כי התובע קיבל את שביקש ואף הנתבעת לא כפרה בחבותה לכיסוי הוצאותיו של התובע בגין פציעתו מנפילה מסוס בחו"ל ושילמה כמפורט לעיל.

ד.         לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך לדון בטענות לגבי כשירותה של פקידת קופת חולים למכור לתובע הביטוח הנדון ולכן גם אין פסק הדין. בת.א (ת"א) 183332/02 עליו מסתמכת ב"כ התובע רלבנטי לענייננו, שכן שם לא סופקה הפוליסה שנתבקשה וכן אין פסק הדין בת.א (ת"א) 172188/02 רלבנטי לענייננו כיוון שהנתבעת, כאמור, לא כפרה בחבותה על פי הפוליסה, הצדדים רק חלוקים לגבי היקף חבותה לפי פרשנות הפוליסה.

ה.         כאמור בע.א 124/89 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' פ"ד מו (2) 372, 371 שגם בו

נדונה פוליסת ביטוח לנוסעים לחו"ל "בבואנו ליתן פירוש לפוליסת ביטוח בכלל ולתנאיה הספציפיים בפרט, ראוי שננחה עצמנו בשני כללי פרשנות עיקריים, שאומצו בהלכת בית משפט זה והמשמשים הכללים מנחים בדיני ביטוח.

            הכלל הראשון הוא, שאת כתב הפוליסה יש לפרש, בדרך כלל, ככתבו וכלשונו, כלומר על פי המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של המלים עצמן, כפי שהן מופיעות בכתב הפוליסה.