פסק-דין בתיק א 2833/98

רקע עובדתי

1.         התובע, אטילה קחרי (להלן: "התובע") הוא אזרח שוויצרי ותושב שוויץ, והיה בתקופה הרלוונטית לתביעה עובד של חברת Bobst SA, תאגיד שוויצרי המייצר מכונות לייצור אריזות קרטון (להלן: "בובסט"). תפקידו של התובע בבובסט היה טכנאי שירות ובמסגרת עבודתו זו היה מגיע ללקוחותיה של בובסט ברחבי העולם ומטפל בתקלות שונות שאירעו במכונות מתוצרתה.

            הנתבעת 1, קרגל בע"מ (להלן: "קרגל"), היא חברה ציבורית הרשומה בישראל שעיסוקה בייצור אריזות קרטון. קרגל רכשה מאת בובסט מכונות אחדות לייצור אריזות קרטון, ובין היתר מכונה מדגם SPO 1600 שמספרה הסידורי 0663 008 03/1979 (להלן: "המכונה"). הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), היא תאגיד ישראלי העוסק בביטוח, אשר ביטחה את קרגל במועד הרלוונטי לתביעה זו בביטוח אחריות כלפי צד שלישי אשר נותן כיסוי ביטוחי לתאונה כהגדרתה להלן, (קרגל וכלל יכונו להלן ביחד: "הנתבעות").

            במהלך שנת 1995 התקלקלה המכונה, ובובסט נתבקשה לשלוח טכנאי לשם תיקונה. ביום 5/9/95, לאחר תיקון התקלה, החלה קרגל בייצור ניסיוני, וזאת בסיועו של התובע ובפיקוחו. במהלך הייצור הניסיוני התגלה מעצור ייצור שהתבטא בחסימה בהזנת הקרטונים במכונה, עקב קרטון שנתקע, אשר גרם לעצירת פעולת המכונה. מפעיל המכונה מטעם קרגל, אמנון וסקר, ניסה להסיר את המעצור, ואילו התובע פתח את חלון הבקרה המותקן בחזית המכונה והכניס את ידו לתוך המכונה כדי לסדר את הקרטונים ובכך למנוע מעצור ייצור נוסף, כאשר לפתע החלה המכונה לפעול מחדש. ידו של התובע, שהייתה בתוך המכונה, נתפסה בחלקי המכונה, ו"נשאבה" אל מפגש חיתוך הקרטון. ידו של התובע נקטעה עד למרפק (להלן: "התאונה").

            אלה העובדות הבסיסיות של המקרה, ועליהן אין מחלוקת בין הצדדים.

            בעקבות התאונה, נערכה חקירה של אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה. החוקר שטיפל בתיק, אינג' יעקב ויינר הגיש דוח חקירה (מוצג ת/2, להלן: "דוח החקירה"), שבו ידובר עוד בהמשך.

רקע דיוני

2.         בתחילה הוגשה התביעה נגד קרגל בלבד, ולאחר מכן תוקנה כך שלצד קרגל צורפה כנתבעת גם חברת כלל, אשר ביטחה את קרגל, כאמור, במועדים הרלוונטיים.

            הנתבעות הפנו הודעה לצדדים שלישיים נגד בובסט ונגד חברת ידע חן הנדסת מחשוב ובקרה בע"מ (להלן: "ידע חן"), העוסקת בפיתוח תוכנה למערכות בקרה ואוטומציה, ואשר יצרה והתקינה מערכת בקרה למכונה בשנת 1992 והחליפה חלק ממערכת הבקרה בשנת 1994, לבקשת קרגל. בובסט מצידה הפנתה הודעה לצדדים שלישיים (רביעיים) נגד קרגל, נגד כלל ונגד ידע חן. מטעם ידע חן הוגש תצהירם של יצחק נחמני ושל חנן נחמני (להלן ביחד: "נחמני"), מנהלי ידע חן, והצדדים ויתרו על חקירתם (ראו: עמ' 207 לפרוטוקול, ש' 19 - 20, התצהיר סומן נ/19). ביום 23/4/06, לאחר תום הבאת הראיות ולאחר שנקבע סדר הגשת הסיכומים, הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסכם פשרה שלפיו ההודעות לצד שלישי ככל שהופנו נגד ידע חן על ידי הנתבעות ועל ידי בובסט יידחו ללא צו להוצאות. בפסק דין חלקי שניתן על ידי ביום 9/5/06 ניתן להסכם זה תוקף של פסק דין, ומשכך ידע חן אינה עוד צד להליך דנן.

            ביום 13/7/06, אף זאת לאחר תום הבאת הראיות, ולאחר שהצדדים הגישו סיכום טיעוניהם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי ושל החלטה, כפי שיפורט להלן.

            הסכם הפשרה ככל שהוא נוגע לתובע ולנתבעות (קרגל וכלל) קובע כי הנתבעות ישלמו לתובע, לסילוק סופי ומוחלט של תביעתו, סך של 300,000 דולר ארצות הברית וכן ישלמו לתובע את הוצאות המשפט ואת שכר טרחת עורך דינו, הכל כמפורט בסעיף 1 להסכם הפשרה שצורף לפסק הדין החלקי ולהחלטה וסומן כנספח "א" להם (להלן: "הסכם הפשרה"). במסגרת זו הוסכם גם כי לא תוטל כל אחריות על התובע (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול מיום 13/7/06, ש' 13 - 15).

            ביחסים שבין קרגל לבין בובסט, הוסכם כי בית המשפט יקבע את חלוקת האחריות ביניהן, וכן נקבע כי בובסט מאשרת את סבירותו של הסכום שנקבע בהסכם הפשרה.

3.         מטעם התובע העידו התובע עצמו, אינג' יעקב ויינר (להלן: "ויינר") אשר ערך כאמור את דוח החקירה, וכן מומחה הבטיחות אינג' חיים יחיאל (להלן: "יחיאל"), אשר נתן חוות דעת מטעם התובע (סומנה ת/6).

            מטעם הנתבעות העידו מר גבי נגר, מנכ"ל קרגל (להלן: "נגר"), מר אמנון וסקר, שהיה עוזר מפעיל המכונה בעת התאונה (להלן: "וסקר") וכן מר סעדי סלים (להלן: "סלים"), מומחה לבטיחות שנתן חוות דעת מטעם הנתבעות (סומנה נ/11). יוער כי על פי חוות דעתו של סלים, האחריות לתאונה מוטלת בעיקרה על התובע; משכך ומשוויתרו הצדדים על טענותיהם ביחס לאחריותו של התובע לתאונה, נמצא חלק ניכר מחוות דעתו זו מיותר.

            מטעם בובסט העיד מר מרקוס נידרהאוזר (Markus D. Niederhauser) (להלן: "נידרהאוזר"), המשמש בתפקיד יועץ כללי של בובסט העוסק בתחומי הביטוח והמשפט.

            מאחר שהסכם הפשרה נחתם בין הצדדים רק לאחר הבאת הראיות, ומאחר שהצדדים ויתרו במסגרת הסכם הפשרה על טענותיהם לאחריות מצדו של התובע, נמצא חלק מן העדויות שנשמעו מיותר, שכן חלק ניכר מן הטענות שהועלו היו בדבר אחריותו של התובע עצמו לקרות התאונה, כגון טענות בדבר פעולתו בניגוד לנוהלי הבטיחות של בובסט וכיוצא באלה.

            משוויתרו הצדדים על טענותיהם כלפי התובע, נותרה המחלוקת בשאלת חלוקת האחריות לתאונה ולתוצאותיה בין קרגל לבין בובסט, כאשר נראה שאין מחלוקת למעשה על כך שהתאונה לא נגרמה בשל כשל בפעולתה המכאנית של המכונה עצמה כי אם בשל כשל במנגנוני הבטיחות המהווים חלק מהמכונה.         

אחריותה של קרגל לתאונה

4.         בדוח החקירה שנערך ונחתם ביום 19/11/95, כחודשיים לאחר התאונה, מפורטות מסקנותיו של ויינר כדלקמן: