פסק-דין בתיק א 28260/03

1.       התובעת הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סכום תביעה של 54,014 ש"ח. התובעת הינה תאגיד המספק שירותי דפוס, גרפיקה ונייר, הנתבעת 1 הינה חברה (להלן: " החברה") העוסקת בעיתונים למועדני ספורט (" קאנטרים") ואילו הנתבעת 2 הינה בעלת המניות ומנהלת בחברה (להלן: " ורדה"). הצד השלישי (להלן: " זהבה"), הינה בעלת מניות ומנהלת בחברה, כאשר ורדה וזהבה מחזיקות כל אחת ב - 50% מהון המניות של החברה. התובעת טענה בכתב התביעה כי החברה רכשה ממנה 4 הפקות דפוס וכן הדפסת חוברת. לטענתה של התובעת, נותרה החברה חייבת לה בגין עבודות שביצעה את סכום התביעה. התובעת גם טענה כי ורדה ערבה באופן אישי לפרעון חוב החברה.

2.       ביום 8.7.03 הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוכן שתימחק הכותרת והתיק יעבור לפסים רגילים. ורדה הגישה כתב הגנה לפיה מעולם לא התחייבה אישית כלפי התובעת ואין כל עילה להרמת מסך כנגדה. כמו כן הגישה הודעת צד שלישי כנגד זהבה. החברה לא התגוננה וניתן פסק דין כנגדה עוד ביום 19.6.03. הטענה של התובעת כלפי ורדה לבד מערבות אישית היא, כי יש לבצע הרמת מסך כלפי ורדה וזאת בשל שורה של טענות, שהתובעת העלתה וידונו בהרחבה להלן. ורדה צירפה כצד שלישי את זהבה, בטענה שהיא היתה בעלת מניות שווה לה ומנהלת. זהבה טענה כי מעולם לא חתמה על הזמנות עבודה בידיעה כי החברה לא תשלם בגינם ואף לא היתה לה כל מחוייבות אישית כלפי התובעת. עוד היא טוענת, כפי שורדה טוענת שאין כל עילה לביצוע הרמת מסך כנגדן.

3.       שמעתי הוכחות בתיק והעידו בפני עד תביעה 1, מר משה גונן, המשמש כמנכ"ל התובעת (להלן: " מנכ"ל התובעת"). כמו כן העידו ורדה, זהבה, והגב' חיה ויינגרטן, שהיא מנהלת חשבונות של החברה (להלן: " מנהלת החשבונות"). עפ"י החלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 8.3.05 התובעת היא שדאגה לזימונה של מנהלת החשבונות, אך ב"כ התובעת הורשה לחקור אותה בחקירה נגדית. 

4.       החברה נוהלה ע"י שתי בעלות מניות : ורדה וזהבה. כל אחת מבעלי המניות החזיקה ב- 50% מהון המניות. החברה הפיקה עיתונים למועדוני ספורט ("קאנטרים") ועיקר הכנסתה מפרסום של הלקוחות באותם עיתונים. ביום 24.4.02 נחתם הסכם בין ורדה לבין זהבה ועל פיו ורדה, שהיא הבעלים והמנהל של משרד פרסום "פואנטה תקשורת", מעוניינת להעביר את פעילות פואנטה לחברה שתוקם ע"י ורדה וזהבה. עפ"י ההסכם, כנגד העברת כל ציוד העסק לחברה, הכולל תוכנות, שולחנות, כורסאות, כסאות, מחשב מקינטוש, מחשב נוסף, פקסמיליה וכן את כל העבודות, המוניטין וחוג הלקוחות, תשלם החברה לורדה סך של 120,000 ש"ח אותו תיקח החברה בהלוואה בנקאית. בהמשך מופיעה רשימה של פרויקטים של פואנטה המועברים לחברה. החברה אכן קמה, הפרויקטים הועברו לידי החברה והיא פעלה במשך כשנה עד שהגיעה למבוי סתום בשל נסיבות שיתוארו להלן. מן העדויות התברר עוד כי הסכום של 120,000 ש"ח שולם לורדה מזהבה ישירות בהעברה מחשבון של זהבה לחשבון של ורדה, כאשר החברה שילמה במשך חודשי הפעילות סך של כ-3,800 ש"ח לחודש בגין הלוואה שלקחה על מנת לשלם את ה - 120,000 ש"ח. סך כל שילמה החברה כהחזר הלוואה מהלך תקופת חייה כ-23,000 ש"ח סך הכל. בחודשים מרץ 2003 ואילך בשל מלחמת המפרץ סבלה החברה מאי וודאות במשק ונפגע תזרים המזומנים שלה (ר' סעיף 8 לתצהיר ורדה). ורדה לא נחקרה על כך בחקירה הנגדית. באותו זמן נתגלעו חילוקי דעות בין בעלות המניות והן החליטו להפרד, אולם לא הצליחו להגיע להסכמות, דבר שפגע בתפקוד החברה (ר' עמ' 25 לפרוטוקול). חילוקי הדעות החלו כנראה בחודש מרץ 2003 והם הביאו לכך שהחברה לא הצליחה לתפקד ולמעשה נקלעה למבוי סתום כך שבמאי 2003, החברה למעשה עמדה בפני פירוק.

5.       לצורך הפקות הדפוס שביצעה התובעת מסרה החברה שיקים מעותדים. לטענת ורדה,  השיקים נמסרו בחודש אוקטובר 2002. אין מחלוקת, כי הצעת המחיר לעבודת הדפוס נעשתה ביום 27.10.02. הצדדים חלוקים באשר למועד שבו נמסרו השיקים, כאשר התובעת טענה באמצעות המנכ"ל, כי השיקים התקבלו "ימים לפני הפרעון", ואילו ורדה (סעיף 17 לתצהיר) וזהבה  (סעיף 16 לתצהיר) העידו כי השיקים נמסרו בחודש אוקטובר 2002. אף צד לא הגיש את הקבלות שנמסרו בגין השיקים המעותדים. נטל ההוכחה מוטל על התובעת, ולכן מכך שלא הציגה את העתק הקבלה, ממנה ניתן ללמוד מתי נמסרו השיקים לתובעת, יש להסיק כי הקבלות היו מהוות ראיה לחובתה ולא תומכות בטענתה. עוד יש לציין, כי הגיון הדברים הוא שמנכ"ל התובעת, אשר החל את העבודה עם לקוחה חדשה ולא ביקש ערבות, כפי שבדרך כלל הוא מבקש, לכל הפחות, ביקש לקבל המחאות (ר' עמ' 8-6 לפרוטוקול). עוד יש לציין שמנכ"ל התובעת, העיד כעד יחיד, כאשר אין מחלוקת כי גם מוטי פרנק, שהיה עובד של התובעת היה בקשר עם החברה ועם ורדה וזהבה, ובכל זאת לא הובא לעדות בתיק זה.  מכאן שאני מקבלת ונותנת אמון בעדויותיהן של זהבה וורדה ומקבלת את גירסתן, כי השיקים נמסרו עוד באוקטובר 2002.

ביטול השיקים שנמשכו לפקודת התובעת.

6.       השיק הראשון, לגביו טוענת התובעת, הוא שיק שזמן פרעונו היה ליום 30.2.03, כאשר מועד הפרעון נדחה ע"י תיקון בכתב יד ל-30.3.03. מדובר בשיק על סך 2,714 ש"ח, שהוציאה החברה לפקודת התובעת (ר' נספח ט"ו לתצהיר מנכ"ל התובעת). השיק השני נרשם במקור לזמן פרעון 30.4.03 כאשר מועד הפרעון נדחה ע"י תיקון בכתב יד ל - 30.5.03. מדובר בשיק על סך 9,947 ש"ח, שהוציאה החברה לפקודת התובעת (ר' נספח י"א לתצהיר מנכ"ל התובעת).  התובעת טוענת, כי בהגיע מועד הפרעון הנדחה של כל אחד מהשיקים הם בוטלו ע"י מתן הוראת ביטול. לטענת התובעת עיון בדפי החשבון של החברה למועדי הפרעון הנדחים מעלה, כי החשבון עמד ביתרת חובה של כ - 35,000 ש"ח, כאשר מסגרת האשראי של החברה לטענת התובעת היתה 50,000 ש"ח. לפיכך, טוענת התובעת כי לולא ניתנה הוראת הביטול היה הבנק מכבד את השיקים. עוד טוענת התובעת כי הודעת הביטול שנשלחה לבנק לא הוצגה ע"י ורדה ולכן עולה מכך, שורדה היא שביטלה את השיקים ולא התובעת. עוד טוענת התובעת בענין זה כי לא צוין על השיקים, כי הסיבה לביטול השיקים היא א.כ.מ ("אין כסף מזומן"). 

7.       ורדה טוענת כנגד טענות אלה, כי במועד הפרעון של השיק הראשון (30.3.03), עמדה יתרת חשבון החברה בסך של 39,771.78 ש"ח בחובה ולא 35,000 ש"ח כנטען ע"י התובעת. עוד טוענת ורדה, כי מסגרת האשראי שניתנה לחברה עמדה על סך 40,000 ש"ח בלבד ולא 50,000 ש"ח. להוכחת טענתה מפנה ורדה לדף חשבון, שצירפה לתצהירה ממנו עולה כי מסגרת החח"ד (אוברדרפט מאושר) היה 40,000 ש"ח. לפיכך, טוענת ורדה כי כבר ביום 30.3.03 בטרם הופקד השיק הראשון כבר מיצתה החברה את מסגרת האשראי שלה. אשר לטענה כי לא צוין על השיקים כי הסיבה לביטולם היא א.כ.מ., טוענת ורדה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וממלא מדובר בספקולציה אשר לא הוכחה. אשר לטענה כי ורדה ביטלה לבדה את השיקים, הרי טוענת ורדה כי הביטול נעשה יחד עם זהבה מטעם החברה מתוך כוונה להחליפם בשיקים אחרים שיפרעו.

8.       עוד טוענת התובעת בענין זה כי חילולם של השיקים מקים חזקה, כי לא היתה לורדה ו/או לתובעת כל כוונה לפרוע אותם במועדי הפרעון ולכן קמה לורדה חבות אישית לפרוע את שני השיקים. ורדה עונה לטענה זו כי אין בכך כדי להקים חבות אישית כנגד ורדה. לטענתה מדובר בחתימה על שיקים במהלך העסקים הרגיל ולא בחתימה אישית. כמו כן אין בכך חריגה מתחום סמכותה של ורדה כמנהלת החברה.

9.       על מנת לקבוע כי יש לחייב בענין השיקים את ורדה באופן אישי על התובעת לשכנע כי ורדה פעלה בחריגה מסמכותה ללא רשות של החברה וללא סמכות. כל האלמנטים האלה לא הוכחו. החברה היתה מפיקה של עיתונים למועדוני ספורט ועיקר הכנסתה מפרסום לקוחות בעיתונים אלה. בזמן בו מדובר, המצב הכלכלי היה קשה ונוספה המלחמה בעיראק ולכן שררה במשק אי וודאות. לטענת הנתבעות אי הוודאות גרמה ללקוחות להמנע מלפרסם בעיתונים ואף לביטול הזמנות, לכן, נפגע תזרים המזומנים של החברה. וכן בסוף חודש מרץ 2003 גם נתגלעו חילוקי דעות עסקיים בין ורדה לזהבה בקשר לניהול החברה ומשום שלא הגיעו להסדר ביניהם, שותקה פעילות החברה בחודש אפריל 2003 ולכן לא שילמה החברה את חובה לתובעת. יחד עם זאת, סברו הנתבעות כי ניתן יהיה לצאת מהמשבר הכלכלי, משום שבחודש אפריל 2003 כבר פנו לקוחות לחברה כדי למסור לה הזמנות בהיקף של עשרות אלפי שקלים. יש לציין כי ביום 1.4.03 הודיעה ורדה לתובעת, כי קיים משא ומתן לגבי גורל שותפות ההנהלה ולכן לא יוכלו לשלם את החוב בשלב זה. הנוסח המדויק וההתייחסות לשאלה, האם מדובר במכתב זה בנוסח של ערבות אישית של ורדה - ידון להלן. לצורך הדיון בשלב זה, די אם אציין, כי עולה מן המסמך כי אכן זה היה מצב העניינים בתחילת אפריל 2003. במכתב יש תימוכין לטענת ורדה וזהבה על הבעיות בנושא ההנהלה והשותפות, אשר שיתק את פעילות החברה. מכאן, שאני מקבלת את טענת ורדה כי ביטול השיקים נעשה בשל בעיית מסגרת האשראי וכי אין חריגה ממהלך העניינים הרגיל בפעילותה של ורדה, כאשר מטרתה היתה לאפשר לחברה לעבור את השלב שבו השותפות אינן מגיעות להסכמה ולאחר מכן להעמיד את החברה מחדש על הרגליים ולשלם את השיקים.

10.   עוד מציינת ורדה כי בהתאם לדו"ח מאזן בוחן של החברה לשנים 2002 ו - 2003 עולה שכבר בשנת 2003, 8 חודשים לאחר יסודה הפכה החברה לרווחית ומכאן שאלמלא הגיעו בעלי המניות זהבה וורדה למבוי סתום ביניהם, הרי שהחברה היתה מתגברת על אותו שלב של מלחמת המפרץ, משתקמת ופורעת את חובותיה.

המכתב מיום 1.4.03

11.   בכתב התביעה טענה התובעת כי קיים כתב התחייבות בחתימתה של ורדה מיום 1.4.03 ולפיו היא התחייבה לשלם לתובעת את מלוא המגיע לה מאת החברה. המכתב הוצג כנספח ז' לתצהיר מנכ"ל התובעת ונכתב בו:

" הנדון: חברת גולד רוז מדיה בע"מ.

1.      בהמשך לשיחתנו הנני לחזור ולציין כי בשלב זה מצוי משרדנו במו"מ לגבי גורל שותפות ההנהלה.

2.      למצער עד סיום ההליכים לא נוכל לשלם את חובנו לכבודכם.

3.      יחד עם זאת יצויין כי אין בענין זה כדי לגרוע מזכויותיכם בהקשר הכספי".

על החתום: ורדה.

12.   עיון במכתב זה אינו מוכיח את שהתובעת מבקשת למצוא בו. גם העובדה, שורדה חתמה על המכתב שהוא בכתב יד ללא חותמת של החברה, אין בה כדי להפוך אותה לאחראית לחובות החברה. יתר על כן, הנושא הנדון במכתב היה החברה, ולכן ברור שמדובר בחוב החברה לתובעת. אין במכתב כל לקיחת ערבות או אחריות אישית לחובות ולכן אני דוחה את התביעה כנגד ורדה ככל שהיא מסתמכת על מכתב זה.