פסק-דין בתיק א 28250/00

1.            תחילתו של התיק שבפני, בתביעה שהוגשה בחודש בפברואר 2000 נגד עזבון המנוח טובלי יצחק ז"ל ויורשי המנוח טובלי יצחק ז"ל.

התביעה היא על סך 135,424.24 ש"ח נכון ליום 2.12.99, וזאת בגין יתרת חוב שנותרה בהתאם לתנאי הסכם שכירות מספר 50001 שנחתם ביום1.6.95 בין יצחק טובלי ז"ל לבין התובעת מגדל ליסינג בע"מ ולפיו השכירה לו מגדל ליסינג כלי רכב מסוג דייהו סופר סלון (להלן: "הרכב") לתקופה של 80 חודשים כנגד תמורה בסך 110,942 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בהסכם השכירות עם אופציה לרכישה בהתאם לאמור בהסכם השכירות. (להלן: "ההסכם").

2.            מר טובלי ז"ל נפטר ביום 13.2.96.

3.            בחודש פברואר 2003 הוגש כתב תביעה מתוקן על סך 142,028.36 ש"ח נגד עזבון המנוח טובלי יצחק ז"ל וגב' בטינה מריה טובלי (להלן: "בטינה") וזאת בגין יתרת חוב על פי ההסכם.

בכתב התביעה המתוקן צוין, כי בעקבות מינוי ב"כ התובעת לכונס נכסים על הרכב, הצליח כונס הנכסים לאתר את הרכב והצליח למכור אותו.

בכתב התביעה המתוקן צוין, כי עזבון המנוח ויורשיו, צריכים לשלם למגדל ליסינג את סכום התביעה מכוח דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט (סעיף 12 לכתב התביעה המתוקן).

4.            אין חולק על כך, כי על פי צו קיום צוואה במסגרת ת.ע. 714/96, הגב' בטינה היא היורשת היחידה של יצחק טובלי ז"ל. (להלן: "המנוח").

התובעת דורשת מהגב' בטינה לשאת בחוב מכוח חוק הירושה וטוענת כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה מכוח סעיף 126 לחוק הירושה ולא הוכיחה כי נכסי העזבון אין די בהם לשלם את חובות העזבון.

5.            הנתבעת טענה מספר טענות עיקריות:

(1)            טענת ההתיישנות.

(2)            הנתבעת הייתה אשתו של המנוח. מנישואיו הקודמים היו למנוח חמישה ילדים, ובינהם הבן שי טובלי. המנוח היה בעלים של עסק שהיה ידוע בשם דקור השומרון בחדרה. (להלן: "העסק"). בסוף אוקטובר 95 התגלה אצל המנוח גידול סרטני ובתוך שלושה חודשים הוא נפטר. והיא נותרה אלמנה עם שתי בנותיה הקטנות.

כאשר חלה המנוח, נזעק בנו שי טובלי מנישואיו הראשונים לסייע לו בעסק. הרכב היה בשימושו הבלעדי של שי טובלי והוא פנה למגדל ליסינג בבקשה להמשיך את שכירות הרכב ואכן שילם את דמי השכירות מחשבונו הפרטי למעלה משנה לאחר פטירת המנוח וכן שילם גם את יתרת הפיגורים שהצטברה בקשר לשכירת הרכב בחודשי מחלתו של המנוח.

(3)            הנתבעת טענה, כי נקשר הסכם שכירות חדש בין מגדל ליסינג לבין שי טובלי בנוגע לרכב.

(4)            הנתבעת טוענת כי אין עילת תביעה נגדה והתובעת נהגה בשיהוי רב הגובל בחוסר תום לב. לו הייתה התובעת נוטלת את המכונית ומוכרת אותה סמוך לפטירת המנוח או לחלופין סמוך לאחר ששי טובלי הפסיק לעמוד בתשלומים, כי אז לא הייתה נותרת יתרת חוב. המכונית היתה נמכרת והתביעה כלל לא היתה באה לעולם.

6.            בתיק זה נקבע מספר רב באופן יחסי של ישיבות לשמיעת הוכחות. הישיבה הראשונה התקיימה בתיק בחודש דצמבר 2004. באותו מועד, נחקרה המצהירה מטעם מגדל ליסינג. וכן נשמעה עדותו של מצהיר מטעם הנתבעת מר שארלס גבאי.

ב"כ התובעת ציין כי הוא ביקש לזמן את שי טובלי לעדות בתיק, ומאחר ששי טובלי לא התייצב לדיון ביקש להוציא צו הבאה נגדו, ועל כן, ביקש שלא יחקרו העדים הנוספים מטעם הנתבעת בטרם תשמע עדותו של שי טובלי.

נקבע מועד הוכחות ליום 9.3.2005.

ביום 9.3.2005 טרם בוצע צו ההבאה, ונקבע מועד לדיון ליום 19.6.2005.

ביום 19.6.2005 לא הייתה בפני בית המשפט תשובת משטרת אילת לצו ההבאה ונקבע מועד ליום 28.9.2005.