פסק-דין בתיק א 2821/04

א.    רקע

1.      תביעת נזקי גוף עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), זאת בגין תאונת דרכים מיום 23/12/02 במהלכה נפגעה התובעת ילידת 5.1.51, עת נהגה ברכב,  בו נסעו גם  אביה ובנה.

2.      מומחה רפואי - פרופ' עודד אברמסקי, מנהל המחלקה הנויורולוגית בבית החולים הדסה עין כרם, שמונה על ידי בית המשפט קבע, כי לתובעת לא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה. עם זאת קבע המומחה, כי לתובעת נגרמו נכויות זמניות בשיעורים כדלקמן: 20% מיום התאונה למשך חצי שנה, ו- 10% לחצי שנה נוספת. במסגרת התשובות לשאלות ההבהרה אישר פרופ' אברמסקי "מתוך כבוד לרופא המטפל" הכרה באישורי אי הכושר אשר הציגה התובעת.

3.      פרופ' אברמסקי לא מצא כל ממצא אובייקטיבי רפואי לתלונות התובעת. הבדיקות הנוירולוגיות שביצעה נמצאו תקינות לחלוטין וגם רופאים אחרים שבדקו את התובעת,  לא מצאו לדבריו כל ממצא אובייקטיבי לתחושת הסחרחורות שהתובעת טוענת לה. קודם דיון בתיק לגופו אציין, כי בתחילה נשמע התיק משך מספר ישיבות בפני עמיתתי, סגן הנשיא, כב' השופטת ט. שחף, לרבות שמיעת עדותו של פרופ' אברמסקי.  לאחר שכשלו מגעים בין הצדדים לפשרה אפשרית בינהם, הועבר התיק בשנת 2006 לטיפולי. בהסכמת הצדדים המשיכה שמיעת הראיות בפני מהשלב בו הופסקה, תוך שהושלמה שמיעת העדויות. הצדדים סיכמו טענותיהם (בהרחבה יתרה יש לומר) ובהתאם ניתן פסק דין זה.

ב. תמצית טיעוני הצדדים

טענות התובעת:

4.      לטענת התובעת, יש לפצותה בהתאם לנכותה התפקודית בשל הנזקים שנגרמו לה בתאונה ואשר הפכוה מאישה בריאה, מלאת חיים ופעילה, שעבדה באופן אינטנסיבי כאחות מוסמכת במחלקת יולדות בבית החולים סורוקה, לאשה שבורה.

5.      בסמוך לקרות התאונה, הובהלה התובעת לבית החולים סורוקה בבאר שבע שם אושפזה במשך 3 ימים. בתום האשפוז שוחררה עם הוראות למנוחה ולתרופות. ביום 9.1.03 אושפזה התובעת בשנית עקב סחרחורות תולדת התאונה לטענתה.

6.      עם שחרורה, הייתה נתונה התובעת במנוחה מוחלטת כשהיא מנוטרלת מכל מעש, תוך שהיא סובלת מכאבים עזים וממגבלות תנועה, והייתה תלויה תלות מוחלטת בסובבים אותה. בתקופה זו ולאחריה, נזקקה התובעת למעקב רפואי ולביקורות רבות, טופלה בתרופות, לרבות תרופות נגד סחרחורת ועברה טיפולים פיזיותרפיים. עד מועד עדותה ממשיכה התובעת לדבריה לסבול מסחרחורות, נפילות, בחילות, קשיי ריכוז, כאבים ומגבלות תנועה, בעיקר בצוואר ובגב.

7.      התאונה נתנה אותותיה גם במישור הנפשי, באשר התובעת מלווה בתחושות תסכול וסובלת מעצבנות רבה, מנדודי שינה ומחוסר ריכוז מוחלט מאז אירוע התאונה ובעטייה.

8.      כתוצאה מהתאונה הייתה התובעת מצויה באי כושר מלא למעלה מארבעה חודשים. כיום אינה מסוגלת לבצע משמרות בוקר או לילה, עבורן משולם שכר כפול, כושר השתכרותה נפגע, כמו גם יכולתה להתקדם בתפקיד, תוך שהוגדל הסיכוי לפליטתה לשוק העבודה.

טענות הנתבעות :

9.      הנתבעות מסתמכות על חוות דעתו של מומחה בית המשפט, לפיה לא נותרה לתובעת כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה.

10.  התובעת עבדה עובד לתאונה במשרה חלקית בלבד וחזרה לעבוד באותו היקף משרה.

ג. הראיות

    11. בתיק זה נחקרו מומחה בית המשפט פרופ' עודד אברמסקי, אשר הוזמן להחקר על חוות דעתו מטעם התובעת, התובעת עצמה, ובנה של התובעת מר מיכאל שמלה.

כן צורפו מסמכים רבים לתצהירי הצדדים. 

ד. תמצית עדויות הצדדים.

מומחה בית המשפט פרופ' עודד אברמסקי :

12.   כאמור עפ"י חוות דעתו של המומחה נקבע,  כי לתובעת נגרמו נכויות זמניות בלבד בשיעורים כדלקמן: 20% מיום התאונה למשך חצי שנה, ו - 10% לחצי שנה נוספת, תוך שלא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה. בחקירתו הנגדית תיאר המומחה את תהליך הבדיקה הנוירולוגית, לרבות המבחנים הרפואיים שערך. המומחה שולל את עמדת התובעת לפיה מושתתת חוות דעתו על ערכי לחץ דם נמוכים וקובע, כי  מתייחסת היא לכל המרכיבים, אם כי ייחס את התופעות הנטענות על ידה ללחץ דם נמוך, לאחר שלא נמצאו על ידו ממצאים אחרים. לשאלת ב"כ התובעת מדגיש המומחה, כי חוות דעתו מבוססת על אמון מלא בדבריה,  והוא מקבל את דברי התובעת בדבר כאבי ראש וסחרחורת. עם זאת אין המדובר בכאלה שמפריעים לתיפקוד בעבודה, אלא בסימנים קלים, ואין בכך כדי לשנות את חוות דעתו. בכל מקרה אין המדובר בבעיה תפקודית. המומחה אף שולל סימנים סימנים אובייקטיבים רפואיים ל- PTSD או זעזוע מוח, ומסביר וקובע, כי המדובר בסימנים סובייקטיבים בלבד. 

בסופם של דברים, לא שינה המומחה מחוות דעתו. 

העדויות מטעם התובעת

13.  התובעת מפרטת את תוצאות התאונה במסגרת תצהיר עדותה מיום 4.8.05 תוך שהסבירה בסעיף 8 לו,  שהיתה  תלויה בסובבים אותה תלות מוחלטת. בחקירתה הנגדית הוסיפה והעידה באשר למגבלותיה ולהזדקקותה לטיפולים השונים ותלותה בסובבים אותה.

14.  באשר לעבודתה והשתכרותה העידה התובעת כי היא עובדת כאחות מוסמכת (ע' 16 ש' 31), לפני התאונה עבדה חצי משרה וגם אחרי התאונה המשיכה לעבוד בחצי משרה, אבל עם משמרות מוגבלות. לדבריה אינה עובדת במשמרת בוקר, כי הרבה פעמים קמה לא כל כך טוב עד שהיא מתאוששת, בגלל זה היא עובדת ערבים. לטענתה היא לא עובדת יותר במשמרות לילה (ע' 17 ש' 1-5) גם לא מקבלת מאז התאונה תוספת אחראית משמרת יותר, על רקע חשש האחראית עליה מ"פנצ'ר בעבודה" (ע' 18 ש' 2-8). התובעת מעידה כי נפגע שכרה.  עם זאת לא צירפה התובעת תלושי שכר עדכניים משום שלא נתבקשה לכך (ע' 18 12-13). כן לא הביאה התובעת לעדות מי ממנהליה, או עדים אחרים ממקום עבודתה, או כל תימוכין אחרים לטענותיה.