פסק-דין בתיק א 2820/99

בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: " הבנק") הגיש תובענה זו בסדר דין מקוצר נגד ארבעה נתבעים, בגין חוב של הנתבעת מס' 1, חברה בשם א.א. צרפתי בע"מ (להלן "החברה").

התביעה נגד אברהם צרפתי הוגשה, הן כערב לחובותיה של החברה לבנק, וכיורש של המנוח אליהו צרפתי, שהיה אף הוא ערב.

נגד החברה ונגד אברהם צרפתי ניתנו פסקי דין. נותרה רק התביעה נגד הנתבעת שושנה צרפתי (להלן:" הנתבעת"), כיורשת של בעלה המנוח אליהו צרפתי, (להלן: "המנוח").

בסעיף 128 בחוק הירושה, נקבע שיורש אשר יוכיח שלא ידע על קיום חוב בזמן חלוקת עזבון, יהיה אחראי לחוב של המוריש רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

במסגרת הדיון בבקשת הנתבעת להרשות לה להתגונן - הגיעו ב"כ הבנק וב"כ הנתבעת להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה.

הצדדים הסכימו שתינתן לנתבעת רשות להתגונן בשאלה מה שווי הנכסים שהנתבעת ירשה מעזבונו של המנוח.

על פי צו ירושת המנוח (מוצג ת/2), ירשה הנתבעת מחצית נכסי עזבון המנוח.

הבנק טוען כי מחצית הדירה בה התגוררו בני הזוג נכללה בעזבון המנוח וכך גם יתרות זכות בחשבונות בנק, כספי ביטוח וקופת גמל.

בני הזוג התגוררו בדירה ברחוב ביאליק 35 בפתח תקוה, גוש 6396 חלקה 94/30, להלן "הדירה".

הדירה נרכשה ב- 1961 נרשמה על שם הנתבעת והמנוח וכך היתה רשומה גם בעת פטירתו של המנוח.

ישיבת ההוכחות היחידה, נתקיימה ביום 14/6/2005 ובה נחקרה הנתבעת.

בעניין הדירה, העידה הנתבעת כי:

            " בתחילה המנוח העביר את המחצית על שמי ואני העברתי את הכל לנכדה".

בבש"א 17037/05 בתיק זה, ניתנה לנתבעת רשות לצרף מסמכים שלא צורפו לבקשה המקורית.

על פי רשות זו, צורפו מטעם הנתבעת גם המסמכים הבאים:

(א)        תצהיר שהמנוח חתם ביום 6/4/1997 לפיו נתן במתנה לנתבעת 95% מזכויותיו בדירה

(ב)        תצהיר שהמנוח חתם ביום 20/5/99, לפיו נתן במתנה לנכדתו אושרית צרפתי את יתרת זכויותיו בדירה.

(ג)         תצהיר של הנתבעת מיום 20/5/99 לפיו נתנה במתנה לנכדתה אושרית צרפתי את כל זכויותיה בדירה.

(ד)        אישור מיום 24/7/97 של מנהל מס שבח מקרקעין, לרשום בפנקסי המקרקעין את המתנה מיום 6/4/99, שנתן המנוח לנתבעת.