פסק-דין בתיק א 28111/06

בנק הפועלים בע"מ (להלן - התובע או הבנק), הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 35,125 ש"ח, נגד אבו חרירי סאמח (להלן - נתבע 1 או החייב או מבקש 1) ונגד ריאד אבו חנין (להלן - נתבע 2 או הערב או מבקש 2), בגין יתרת חוב שנרשמה בחשבון העו"ש של נתבע 1. נתבע 1 הוא הבעלים של החשבון ונתבע 2 ערב להתחייבויות נתבע 1 כלפי הבנק על פי כתב ערבות מיום 25.9.1997.

ביום 23/7/2006, הגישו הנתבעים בקשה למתן רשות להתגונן, היא הבקשה שלפני. 

טענות המבקשים

ביום 25.9.1997, פתח נתבע 1 חשבון עו"ש מספר 442401 אצל התובע, אולם, החשבון נוהל על ידי נתבע 2 בלבד, שהיה מיופה כוח בחשבון ופעיל בו. לנתבע 1 לא היה כל מידע על מצב החשבון, למעט פרטים שנמסרו לו ישירות מנתבע 2.

נתבע 1 פנה לנתבע 2 בבקשה לערוב להתחייבויות בחשבון העו"ש. עם זאת, לאחר חתימתו של האחרון על כתב הערבות, התקשרה פקידה מטעם הבנק והודיעה לנתבע 2, כי הבנק אינו מאשר את ערבותו לחשבון, כיוון שהוא "מוגבל באמצעים". נתבע 2 נקלע בזמנו לקשיים כלכליים וחשבונו הוגבל לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981. נתבע 1 פתח את החשבון על שמו מתוך מטרה, שנתבע 2 יהיה מיופה כוח לפעול ולנהל את החשבון עד להסרת ההגבלה מחשבונו הפרטי.

נתבע 1 היה מבצע פעולות טכניות בלבד, בין היתר משיכות והפקדות לבקשתו של נתבע 2 ולראיה העובדה, שהתובע העביר סך של 13,720 ש"ח לנתבע 2, מחשבון נתבע 1 לצורך קרן השתלמות. כמו כן, במסגרת חשבונו של נתבע 1 ניתנה לנתבע 2 הלוואה בסך של 50,000 ש"ח באמצעותה הוא הסדיר את חשבונו הפרטי וההגבלה הוסרה. מאידך, נתבע 2 העביר מידי חודש בחודשו כספים לחשבון העו"ש על שם נתבע 1 בגין פירעון ההלוואה עד שאיפס את החשבון. ביום 25.10.02, ביצע נתבע 1 העברה בסך 14,600 ש"ח מחשבונו לחשבון נתבע 2 וכיום, לתדהמתו של נתבע 1 ולהפתעתו של נתבע 2, אין להם כל מושג מהו הבסיס לחוב הנתבע.

התובע פעל בחוסר תום לב כלפי הנתבעים, הוא הפר את חובות הגילוי וההודעה המוטלים עליו על פי דין. אף גורם מטעם הבנק לא טרח להודיע לנתבעים על קיומו של החוב הנטען או כל מידע רלוונטי באשר למצב הכספי של החשבון. יש לציין, כי החשבון מנוהל משנת 1997, 9 שנים, לכן תמוה מדוע לא נתקבל מכתב התראה על החוב הנטען. העובדה שנתבע 2 הוא אביו של נתבע 1 אינה פוטרת את הבנק מחובות הגילוי וההודעה.

דין הערבות נשוא התביעה להתבטל מחמת הטעייה על פי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. נתבע 2 חתם בתור ערב עקב טעות שהיא תוצאת הטעייה, חוסר תום לב ואי גילוי מטעם התובע. בנוסף, פעל התובע בניגוד לחובות הגילוי המוסדרות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981, וכן בחוק הערבות, תשכ"ז- 1967 ובתיקונים לו.

טענות הבנק

אין חולק, כי נתבע 1 היה הבעלים של החשבון והוא זה שפתח את החשבון על פי תנאי ההסכם, עליו חתם. חזקה שבדין היא על אדם, כי קרא הבין והסכים את תוכן מסמך שעליו חתם.

נתבע 1 לא טרח לפרט כיצד, לשיטתו, הביא לפתיחת חשבון על שמו לצורך שימושו בידי נתבע 2. כמו כן לא ברור, כיצד קטעי הנסיבות בתצהיריהם של הנתבעים תומכים בבקשתם או שוללים את תקפות האמור בסעיף 2 לחוק השליחות, תשכ"ה - 1965, כך שנתבע 1 מחויב בפעולותיו בכוונותיו ובידיעותיו של נתבע 2.

הנתבעים מצרפים אסמכתאות על מתן הלוואה בסך 50,000 ש"ח בחשבון, על העברת 13,720 ש"ח לכאורה מהחשבון לקרן ההשתלמות של נתבע 2 וכן על העברת 14,600 ש"ח לכאורה מהחשבון לחשבון נתבע 2. אין במסמכים אלה כדי להצביע על שיעור החוב נכון להגשת התביעה. יתרה מכך, אם לטענת המבקשים שולמה ההלוואה על סך 50,000 ש"ח כסדרה על ידי נתבע 2 הרי, שהייתה אמורה להיות מסולקת במלואה לא יאוחר מאשר ביום 30.8.00. אם כן, מדוע בוצעה העברה נוספת מהחשבון על סך 14,600 ש"ח למעלה משנתיים לאחר מכן.

לא זו אף זו, נתבע 2 הוא אביו של נתבע 1, אך לא טרח לציין עובדה זו במסגרת תצהירו או במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן.

לכתב התביעה צורפה "הודעה לערב" בחתימת נתבע 2, במסגרתה, בין היתר, הוא מאשר מפורשות את שיעור חובות נתבע 1 נכון ליום חתימתה (25.9.97), אשר עמד על סך של 60,246 ש"ח. פי שניים מסכומה של התביעה, כך שלא מובן על איזה חוסר גילוי או ידיעה מסתמך נתבע 1.

מחמת גובה החוב, נכון למועד יצירת כתב הערבות, אין מדובר ב"ערב יחיד" אלא ב"ערב רגיל" על כל המשתמע מכך.

טענת נתבע 2, כי קיבל שיחת טלפון מפקידת הבנק, שהודיעה לו שערבותו בטלה, היא סתמית. לא צוין שם הפקידה ותמוה, כיצד זוכר המבקש שיחה שהתקיימה לפני קרוב לעשור. נתבע 2 לא הביא כל אסמכתא להיותו מוגבל באמצעים וסעיף 18 לכתב הערבות מבהיר, כי כל שינוי בערבות טעון הסכמה מראש ובכתב.

מדובר בבקשת רשות להתגונן המשלבת בתוכה חוסר תום לב, גילוי חלקי מכוון, יחד עם קטעי אמירות סתומות שאינן מתמודדות ולו לכאורה עם המסמכים החתומים או אישורי הבנק ביחס לנכונות החוב.

בהתאם להחלטה מיום 19.2.07 ובהתאם להסדר הדיוני אשר נחתם בין הצדדים, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, ללא חקירת המצהירים.

דיון