פסק-דין בתיק א 28096/04

בפני תביעה כספית בסך של 25,920 ש"ח.

פרשת התביעה

בין הצדדים, נחתם חוזה שכירות ביום 2.8.01, לפיו שכרו התובעים מהנתבעת דירה ברחוב

פרישמן 13 בתל אביב, מיום 12.10.01 ועד ליום 10.10.03, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 1,450 $.

להבטחת התחייבויותיהם על פי הסכם השכירות, הפקידו התובעים בידי הנתבעת ערבות בנקאית, בסך של 5,800$ ושוויים בשקלים היה 25,625 ש"ח.

בתיאום עם הנתבעת, עזבו את הדירה באמצע חודש ספטמבר 2003.

הנתבעת, בהתאם להסכם, ביקרה בדירה באמצע חודש אוגוסט בנוכחות התובעים, כדי לבדוק את מצב הדירה. במעמד ביקורה בדירה, לא היו לה כל טענות באשר למצב הדירה ותקינותה, פרט לחלון שבור במרפסת, אשר נשבר כתוצאה מרוחות חזקות ולא ממעשה או מחדל התובעים ולכן מדובר בבלאי סביר.

באותו ביקור העירה הנתבעת, כי ללא קשר עם עזיבת התובעים, ועקב היות הדירה ישנה, בכוונתה לבצע בה שיפוץ רחב היקף.

טרם עזיבת התובעים את הדירה, הם הציגו את הדירה בפני מתווכים ושוכרים פוטנציאליים.

גם כאשר נמסרו מפתחות הדירה לנתבעת, עם חזרתה ארצה, לא היו לה כל טענות לגבי מצב הדירה.

התובעים, הופתעו לקבל את מכתב הנתבעת מיום 9.11.03, ובו טענתה לנזקים בדירה. ביום 19.11.03, הודיעו לה התובעים, מבלי להתייחס לגוף הטענות, כי היא נדרשת שלא לממש את כתב הערבות הבנקאית, שזהו צעד אחרון על פי סעיף 18 להסכם.

כמו כן נתבקשה הנתבעת, להשהות כל עבודות שיפוץ לצורך בדיקת הדירה על ידי התובעים.

ביום 24.11.03, קיבלו התובעים מכתב מבא כוח הנתבעת, ולפיו ניתנת להם ארכה של 10 ימים, טרם שתממש את הערבות הבנקאית.

ב"כ התובעים השיב במכתב, כי התובעים לא גרמו כל נזק לדירה וכי הנתבעת מנסה לשפץ את הדירה על חשבונם.

באותו מכתב, ב"כ התובעים קבל על מימוש הערבות טרם הזמן.

הערבות הבנקאית מומשה, בניגוד לאמור בין הצדדים, כאמור בסעיף 20 להסכם.

גם אם לטענת  הנתבעת,  היו נזקים, היה עליה ליתן לתובעים אפשרות לתקנם.

מימוש הערבות ודך המימוש הם בניגוד לסעיף 18 להסכם.

טענות ההגנה