פסק-דין בתיק א 28091/03

א.        כללי וטענות הצדדים

1.         זו תביעה שתחילתה בתביעה לפסק דין הצהרתי לפיה אופנוע מסוג הונדה יפן מס' רישוי 39-906-17 הינו בבעלות יחידה של התובע.

קדמה לתביעה החלטה של כב' השופטת ד. שפירא בבקשה להחזיר תפוס, בה הורתה על החזרת האופנוע, מן המשטרה, לידי הנתבע. וזאת לאחר ששמעה בהליך שבפניה את נציג המשטרה, התובע והנתבע.

הותר לנתבע בהחלטת כב' השופטת שפירא להגיש תביעה לעניין הבעלות הקניינית, וכך עשה בראשית ההליך שבפניי, בהמשך ההליכים נקבע שאין הבקשה מתאימה להידון בהליך של ה"פ, והועברה למסלול של תביעה ריגלה, עם אותו סעד, כאשר הנתבע הגיש הגנה ותביעה שכנגד, ובגין נזק  הנובע מגניבת האופנוע השייך לו על ידי התובע, לטענתו.

יצוין כי תיק המשטרה שחקרה התובע בעניין זיוף סימני זיהוי של האופנוע נסגר בעילה של חוסר ראיות.

2.         התובע טוען שרכש את האופנוע תמורת סך 8,000 ש"ח במזומן ממתווך למכירת אופנועים, הבעלות באופנוע לא נרשמה על שם התובע שכן היה לאחר תאונה, והיה צורך להעבירו טסט, קודם להעברת הבעלות לשמו, מכל מקום האופנוע הועבר לחזקתו ותיקן את נזקי התאונה ועשה בו שימוש עד שנצטווה על יד המשטרה למוסרו לידיה, ובעקבות מעשי ותלונת הנתבע.

3.         הנתבע טוען כי אופנוע שרכש והיה בבעלותו נגנב ממנו. בעת נסיעה ברכבו בת"א הבחין לפי סימני זיהוי חיצוניים באופנועו נהוג על ידי הנתבע וחברו, לפיכך הוזעקה המשטרה למקום, שמבדיקה ראשונית במקום, ובבדיקה נוספת בתחנת המשטרה, לא מצאה לקבוע שמדובר באופנוע הגנוב - והשייך לנתבע.

מאוחר יותר הועמקה החקירה והתובע הצטווה להביא את האופנוע שוב למשטרה, וזו העבירה בסופו של יום את האופנוע למשיב ועל פי  החלטת כב' השופטת שפירא שצוינה לעיל בהליך של החזרת תפוס, ותוך הותרת ההכרעה הקניינית לבית המשפט האזרחי.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, וטען כי מה שהוחזר וקיבל מהמשטרה, היה שרידים בלבד, שמכר וקיבל תמורתם סך 1,500 ש"ח, לפיכך תובע, בתביעה נגדית מן התובע את שווי האופנוע שנגנב ממנו והוצאות נוספות על סך כולל של 25,000 ש"ח.

ב.         דיון והכרעה

4.         העידו בפני מטעם התובע, התובע בעצמו, חברו מר נעים משה שהתלווה לתובע במסכת האירועים למן רכישת האופנוע ועד נטילתו על ידי הנתבע.

מר צביקה קלב, שעוסק בתיווך ומכירה של אופנועים ותיווך במכירת האופנוע נשוא הדיון מהבעלים הקודמים לתובע.

כן העיד הבעלים שמכר לתובע מר קלי יעקב, אף שבפועל הסתבר שלא היה הבעלים הרשום, אלא המחזיק, שבפועל האופנוע רשום על שם אביו, לטענתו, מר קלי יחזקאל.

מטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו, השמאי מר ח. וסרצוג, והחוקר המשטרתי רפ"ק שחר חמדי.

5.         לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים המלומדים, אני מחליט לקבל בחלקן הן את התביעה המקורית והן את התביעה נגדית, הוכח להנחת דעתי, כי התובע אכן זכאי להירשם כבעלים של אופנוע מס' 3990617, שנת ייצור 98, מס' שלדה המסתיים בספרות 7805.

יחד עם זאת, ביחסיו כלפי הנתבע, להצהרה זו נפקות לעניין חלק השלדה בלבד, ממנה נגזר מס' הרישוי, ורישיון האופנוע.

מן הדיון ובמיוחד נוכח טופס המז"פ המשטרתי מיום 8/8/02, עולה ששלדה זו הייתה שלדתו של האופנוע אותו זיהה הנתבע כאופנוע שלו, ובסופו של דבר נמסרה על ידי התובע למשטרה והוחזרה לנתבע.

יודגש כי מדובר בשלדה בלבד, שכן לא הוכח להנחת דעתי ולהבדיל מהשלדה, שהתובע זכאי להצהרת הבעלות לעניין המנוע והמעטפת החיצונית של האופנוע, כגון הפלסטיקים והכידון (להלן: " המעטפת") והגם שהיו מורכבים על השלדה האמורה, ונושאים את מס' הרישוי המשויך לה.

בקשר למנוע, נרשם בדו"ח המז"פ האמור, ולהבדיל מהשלדה שזוהתה כמקורית, כי:

"...בקטנוע הנ"ל משטח הטבעת מנוע שבור ואיננו ובניגוד למקובל אצל היצרן, כך שאין מס' מנוע ואין כל דרך לזהותו".