פסק-דין בתיק א 28080/03

מבוא

1.         בפניי תביעה שטרית לתשלומו של שיק ע"ס 482,997.57 ש"ח שמשכה הנתבעת לפקודת התובע ( להלן: "הבנק"). הנתבעת מסרה את השיק לידי חברת רום מגדלים בע"מ ( להלן: "רום") ביום 10.12.2002 כתשלום בגין עבודות שרום ביצעה עבור הנתבעת בחודש אוקטובר 2002. רום הפקידה את השיק בחשבונה בבנק ביום 13.12.2002. זמן פרעונו של השיק היה יום 10.1.2003. השיק חולל באי פרעון בעקבות הוראת ביטול של הנתבעת.

2.         הבנק הגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר. ביום 14.4.2003 הושג הסדר דיוני בין הצדדים, בעקבותיו ניתנה לנתבעת רשות להתגונן. על פי ההסדר הדיוני נקבע כי בשלב הראשון של הדיון תידון השאלה האם הבנק אוחז כשורה בשיק, ורק אם התשובה לכך תהא שלילית, תידון השאלה האם עומדת לנתבעת הגנה טובה כלפי תביעת הבנק.

3.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, אך ויתרו על חקירת המצהירים והגישו סיכומי טענות בכתב בשאלה האם ביסס הבנק מעמד של אוחז כשורה בשיק. הנתבעת טוענת כי הבנק אינו אוחז כשורה מחמת שלושה טעמים: הבנק הוא צד קרוב לעיסקת היסוד, הבנק לא נתן ערך בעד השיק והבנק פעל בחוסר תום לב בעת שהפך לאוחז בשיק ביודעו על מצבה הכלכלי הרעוע של רום.

העובדות

4.         הנתבעת עוסקת בהספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית למנויים באמצעות לוויין. במסגרת זו העסיקה הנתבעת את רום לצורך ביצוע עבודות התקנה של ציוד בבתי המנויים.

ביום 3.10.2001 חתמה רום על כתב המחאת זכויות אשר בגדרו הודיעה לנתבעת כי " המחאנו היום, בהמחאה גמורה ומוחלטת, לבנק איגוד לישראל בע"מ (להלן "הבנק") את זכותינו לקבלת כל הכספים המגיעים ושיגיעו לנו מכם ...". בעקבות כך הודיעה הנתבעת לבנק ביום 7.10.2001 כי " אנו מאשרים קבלת המחאת הזכות הנ"ל ומאשרים את הסכמתנו להעביר לכם, בכפוף לאמור בהמחאת הזכות מאת רום ... כל סכום אשר יגיע מאיתנו במסגרת הסכומים הנ"ל כהגדרתם בכתב ההמחאה, אם וככל שיגיע, לרום ... ואשר יאושר על ידינו לתשלום, על פי המועדים הקבועים בהסכם לפרעונו."

5.         החל ממועד המחאת הזכות היתה הנתבעת משלמת את הכספים המגיעים ממנה לרום באמצעות שיקים לפקודת הבנק, בציון מספר החשבון של רום. השיקים היו נמסרים פיזית לידי רום, ואחד מבעליה היה מגיע לבנק לשם הפקדתם או לשם ביצוע עיסקאות ניכיון. הבנק נהג להסתמך על שיקים אלה כבטחון להבטחת התחייבויותיה של רום כלפיו. בשנת 2002 לבדה הופקדו בבנק בדרך זו שיקים רבים של הנתבעת, וכולם נפרעו במועדם (ראה נספח ה' לתצהיר מטעם הבנק).

6.         במהלך חודש אוקטובר 2002 חלה הרעה במצבה הכלכלי של רום והבנק סירב לכבד מספר שיקים שמשכה על חשבונה. ביום 29.10.2002 הוגבל חשבונה של רום בבנק. בסמוך לאותו מועד הבהיר הבנק לרום כי הבנק ממתין לפרעון שיקים של הנתבעת ולא יינתן לרום אשראי נוסף. בעקבות פגישה בין נציגי הבנק לנציגי רום ביום 21.11.2002 המשיכה רום להציג לפרעון שיקים של הנתבעת וכנגדם ניתן לה אשראי נוסף על ידי הבנק.

7.         ביום 12.11.2002 סיכמו נציגי רום ונציגי הנתבעת כי ההתקשרות ביניהם תסתיים ביום 15.1.2003. עוד סוכם על עריכת התחשבנות סופית בין הצדדים. הבנק לא קיבל הודעה על הסכמה זו ולא ידע עליה.

8.         ביום 10.12.2002, ועוד בטרם הסתיימה ההתחשבנות, העבירה הנתבעת לרום שיק ע"ס 482,997.57 ש"ח, הוא השיק נשוא התביעה, וזאת כתשלום בגין עבודות שביצעה רום עבור הנתבעת בחודש אוקטובר 2002. בד בבד עם מסירת השיק, הוסכם בכתב בין הנתבעת לרום כי השיק לא יופקד על ידי רום אלא אם זו תקבל אישור בכתב מהחשב הראשי של הנתבעת. עוד הוסכם כי הפקדת השיק ללא אישור מוקדם תקנה לנתבעת את הזכות לבטל את השיק. רום והנתבעת לא הודיעו לבנק אודות הסכמה זו והבנק לא ידע עליה. בדיעבד, לאחר הגשת התביעה, התברר לבנק כי סיכום דומה הושג בין הנתבעת לבין רום לגבי שבעה שיקים נוספים, אך רום הפרה את התחייבותה לגבי אותם שיקים והפקידה אותם בבנק בלא הסכמתה של הנתבעת. חרף זאת, כל אותם שיקים שהופקדו בניגוד למוסכם, נפרעו במועדם, למעט שיק אחד, כפי שיפורט להלן, שחולל תחילה באי פרעון אך נפרע לאחר מכן בעקבות שיחה בין נציגת הבנק לבין חשב הנתבעת.

9.         חרף ההסכם מיום 10.12.2002 ובניגוד גמור לו, הפקידה רום את השיק בחשבונה בבנק וזאת ביום 13.12.2002.

10.        בו ביום ניתן לרום אשראי בסך של 450,000 ש"ח, כעולה מדף החשבון שלה. הבנק טוען כי האשראי ניתן בגין השיק נשוא התביעה. הנתבעת טוענת כי האשראי ניתן בגין שיק אחר שלה, אשר הוצג לפרעון באותו היום, לאחר שנמסר לבנק על ידי רום, וסכומו 477,441 ש"ח ( להלן: "השיק הנוסף").

11.        השיק הנוסף חולל ביום 16.12.2002 באי פרעון בעקבות הוראת ביטול של הנתבעת. בעקבות כך שוחחה נציגת הבנק ביום 18.12.2002 עם חשב הנתבעת, ואז נודע לה כי רום התחייבה כלפי הנתבעת שלא להפקיד את השיק הנוסף, ועל כן ניתנה הוראת הביטול לגביו. יחד עם זאת, חשב הנתבעת לא מסר לנציגת הבנק כי רום התחייבה שלא להפקיד את השיק נשוא התביעה. בעקבות השיחה אישר חשב הנתבעת באזני נציגת הבנק להציג לפרעון פעם נוספת את השיק הנוסף וזו הפעם הוא כובד ונפרע.

12.        לאחר שהושלמה ההתחשבנות בין רום לנתבעת, התברר לנתבעת כי רום חייבת לה סך של 107,143 ש"ח נכון לתחילת חודש ינואר 2003. בעקבות כך הודיעה הנתבעת לבנק במכתב מיום 9.1.2003, כי אין היא חייבת דבר לרום ועל כן אין לרום זכות להפקיד את השיק. במכתב זה הודיעה הנתבעת לבנק לראשונה על התחייבותה של רום שלא להפקיד את השיק. בפועל המכתב נשלח לבנק רק ביום 10.1.2003 (ראה ס' 22 לתצהירה של גב' ענת מיכה מטעם הבנק), לאחר שהבנק כבר הציג את השיק לפרעון.

13.        ביום 24.12.2002 הוגשה בקשה לפירוקה של רום על ידי אחד מנושיה וביום 13.4.2003 ניתן נגדה צו פירוק.

האם הבנק הוא צד קרוב לעיסקת היסוד

14.        הנתבעת טוענת כי הבנק אינו יכול להיות אוחז כשורה בשיק, משום שתנאי לאחיזה כשורה הוא ריחוק של האוחז מעיסקת היסוד בגדרה נמשך השיק. לשיטתה של הנתבעת, הבנק הוא צד קרוב לעיסקת היסוד, לנוכח העובדה שהשיק נמשך בהתאם לכתב המחאת הזכויות, היוצר יריבות חוזית ישירה בין הבנק לבין הנתבעת.

            הבנק טוען כי המחאת הזכות לא הפכה אותו לצד קרוב לעיסקת היסוד. לשיטתו, עיסקת היסוד היתה מתן שירותי התקנות על ידי רום. הבנק לא היה צד לעיסקה זו, ועל כן הוא בבחינת צד רחוק לעיסקת היסוד.

15.        נזכיר תחילה, וגם הנתבעת מסכימה על כך, כי עצם העובדה שהבנק הוא הנפרע על פי השיק, אינה שוללת אפשרות לאחיזה כשורה, שכן מבחן הריחוק מעיסקת היסוד אינו מבחן צורני, על פי מראית השטר, אלא מבחן מהותי, על פי מערכת היחסים החוזית בין הצדדים. כך נקבע בע"א 1886/97 זאב נ' זלמה פ"ד נג(1), 132 ,עמ' 136-137:

" אם המושך (או העושה) והנפרע הם צדדים קרובים, אין מקום להעניק לנפרע מעמד של אוחז כשורה. נדרש ריחוק בין המושך (או העושה) לבין הנפרע כדי שהלה יהא אוחז כשורה.