פסק-דין בתיק א 28029/05

1.         התובעת, חברה לה מונה בחודש אוקטובר 2004 כונס נכסים - תובעת את הנתבעת, לתשלום סכומים בסך  1,319,700 ש"ח. כתב התביעה הוגש ביום 10.5.05; כתב ההגנה הוגש ביום 2.11.05; עילת התביעה היא כי לחברה התובעת, היו, ביום 14.7.03 לקוחות אשר חבו לה את סכום התביעה, והסתבר לתובעת, כי חובות הלקוחות האמורים הועברו אל הנתבעת אשר גבתה אותם בעצמה.

2.         כונס הנכסים, אשר נתמנה לתפקידו ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, התמנה למימוש שיעבוד צף על פי אגרת חוב אותה עשתה התובעת להבטחת התחייבויותיה לבנק פועלי אגודת ישראל.

למינויו של כונס הנכסים ככונס קבוע, קדם מינויו לתפקיד של כונס נכסים זמני בחודש אוגוסט 2004. להסרת ספק אבהיר כי התובעת איננה מצויה בהליכי פירוק.

3.         טוענת התובעת, כעדות שמיעה, מפי מנהלה של הנתבעת, כי נאמר לכונס הנכסים, על ידי מנהל הנתבעת, כי הנתבעת "ירשה" את פעילותה של התובעת, אשר חדלה מלפעול.

4.         מועד הפסקת פעילותה של התובעת - איננו ידוע ואף לא נטען לגביו.

5.         בתצהיר עדותו הראשית של מנהל הנתבעת- הכחיש הוא את גירסת התובעת שנאמרה כביכול מפיו בדבר "ירושת פעילות התובעת". לטענתו, תחומי פעילות הנתבעת שונים מאלו שהיו לתובעת.

6.         הנתבעת גם הסבירה את ההפחתה ביתרת החוב של לקוחותיה של התובעת עקב פעולות גבייה שנעשתה מהם.

7.         עוד טוענת הנתבעת בתצהיר עדותו הראשית של רפי ניסני (אביו של בעל השליטה בתובעת ואביו של בעל השליטה בנתבעת), כי הילווה כספים לתובעת, כאשר סכום ההלוואה נכון ליום 15.7.03 עמד על סך של 2,134,669 ש"ח.

8.         ביום 15.7.03 הוסכם בין מר רפי ניסני לבין התובעת על העמדת יתרת החוב לפרעון, והחוב במלואו - שולם לו באותו יום, על ידי התובעת, באמצעות מלאי, ציוד, והמחאת הזכות לגביית חובות של לקוחות.

9.         עוד טוען מר רפי ניסני בתצהירו כי בנו השני, בעל השליטה בנתבעת, שהחל בפעילות בנתבעת בחודש יוני 2003, היה זקוק להלוואה לצורך פעילותה של הנתבעת, ומשום כך העמיד מר רפי ניסני לנתבעת הלוואה בסך 2,134,669 ש"ח.

10.       הלוואה זו ניתנה ע"י מר רפי ניסני באמצעות העברת המלאי, הציוד והמחאת הזכויות לגביית חובות לקוחות של התובעת, אשר אותם קיבל כאמור מן התובעת כפרעון החוב שהיה לתובעת כלפי מר ניסני.

11.       רפי ניסני אומר עוד בתצהירו כי גם לאחר מכן, נתן הוא הלוואות לנתבעת אשר חלקן הוחזר, וחלקן לא הוחזר עדיין.

12.       כאן המקום לציין, כי מר מרטין ניסני, מנהל הנתבעת הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי לא ידע על קיומם של חובות של התובעת כלפי בנק פועלי אגודת ישראל.

13.       הצדדים הגיעו להסכם דיוני, לפיו ויתרו הם ובאופן הדדי על חקירות המצהירים על תצהירי העדות הראשית שלהם והסכימו כי פסק הדין יינתן על יסוד תצהירי העדויות הראשיות, המסמכים שצורפו אליהם וסיכומי ב"כ הצדדים בכתב. בית המשפט אישר את ההסדר, ונתן לו תוקף של החלטה. לבקשת הצדדים, הוגשו סיכומי התובעת ביום 12.7.06 וסיכומי הנתבעת ביום 21.9.06.

14.       לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בתצהירי העדויות הראשיות על נספחיהם ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני דוחה את התביעה ואלה טעמי.

15.       ראשית - מדובר בשיעבוד צף אשר לא התגבש, אלא, בחודש אוגוסט 2004, דהיינו, כמעט שנה לאחר העברת הזכות לגביית חובות לקוחותיה של התובעת אל הנתבעת.

16.       גם אם ידעה הנתבעת על קיום שיעבוד צף לטובת בנק פועלי אגודת ישראל (פרט לתצהיר כונס הנכסים, המייחס לה ידיעה קונסטרוקטיבית, לא הובאה ראייה כלשהי), לא הוכח שהנתבעת ידעה על תנאי אגרת החוב.

17.       הוכח בתצהיר עדותו הראשית של מנהל הנתבעת כי הוא לא ידע על קיומו של חוב התובעת לבנק פועלי אגודת ישראל בחודש יולי 2003.

18.       התובעת אף לא טוענת לכך שבחודש יולי 2003, קיים היה חוב שלה כלפי הבנק הנושה.